דלג לתוכן העמוד
יום שישי, 20 באוקטובר 2017
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

גיהינום עלי אדמות

אש - כוס - יין.jpg

כאשר אנחנו חושבים על המושג 'גיהינום' התמונה העולה בעיני רוחנו היא תמונה של מקום אדום, מסולע, נהרות לבה רותחת זורמים במעמקי האדמה, כאשר השטן עם קרניו וקלשונו יחד עם ערב רב של שדים מתעללים באותם אנשים אשר הגיעו אל הגיהינום בעקבות חטאיהם. הדימוי הזה, הטבוע אצל כולנו הוא תוצר של אלפי שנים של מסורות שהתערבבו זו בזו עד שיצרו את התמונה האחידה אצל כולנו. חלק נכבד מהדימוי נוצר בעקבות יצירתו של המשורר האיטלקי דנטה אליגיירי, במאה ה-14 'הקומדיה האלוהית' שבה הוא פירט על שבעת מדורי הגיהינום על פי הנצרות ועוד חלק מדימוי הגיהינום קשור לתיאור ה'שאול' המוזכר במיתולוגיה היוונית.

כאשר אנו משתמשים בביטוי 'גיהינום עלי אדמות' הכוונה היא שיש משהו כל כך נורא ומזוויע, משהו שנראה לנו שיכול לקרות רק לחוטאים במעמקי האדמה אלא שהוא קורה פה, בעולם החיים, במקום שבו הוא לא אמור להיות. הבעיה עם המושג הזה הוא שהגיהינום במקור באמת היה מקום אמיתי –עלי אדמות, ורק בהמשך, המסורות הרחיקו אותו למשהו שמתרחש רק בעולם המתים.

ה'גיהינום' המקורי נמצא במקום שבו שוכנים כיום בניין הסינמטק ובריכת הסולטן בירושלים. בימי מלכות ישראל, המקום נקרא גיא-בן-הינום, שטח שהיה בשיפולי העיר העתיקה של ירושלים ובמקום הזה התרחשו בימי ירמיהו טקסים מזוויעים, כאשר יהודים רבים החלו לעבוד את האל הכנעני 'מולך' ולשרוף קורבנות אדם, או ליתר דיוק הורים היו מקריבים את בניהם ואת בנותיהם הקטנים כמנחה למולך.

המושג 'גן עדן עלי אדמות' חוטא באותו דיוק כמו קודמו. המסורות ביהדות שהתפתחו במאה השלישית לספירה ושרואות את גן העדן כמקום אליו ניתן להגיע לאחר המוות, הן גלגול מאוחר של מושג 'גן העדן'. בתנ"ך, המקום הראשון בו מוזכר 'גן עדן' ישנו תיאור מפורט של מקום מאד פורה, עם מבחר גדול של פירות ומקורות מים ואפילו ישנו תיאור גאוגרפי הרומז על גבולות המקום ועל הנהרות התוחמים אותו. בספר החיצוני 'ישמעאל' יש פירוש מעניין למושג גן עדן, אשר מתאר את גן העדן כתקופה בהיסטוריה שלפני המהפכה החקלאית, כאשר כל האוכל והמים היו נגישים. רק לאחר הגירוש מגן העדן החל עידן 'בזיעת אפך תאכל לחם', שבו בני האדם הגיעו למקומות שאינם משופעים במזון והחלו להשקיע ולעבוד הרבה יותר על מנת לגדל את מזונם.

כאשר הנצרות הביאה איתה את האמונה בעולם הבא (אף על פי שהמצרים האמינו בכך עוד לפניהם) הרעיונות האלו זלגו עם השנים גם אל הדת היהודית ובהמשך גם אל האסלאם.

בין שהעולם הבא קיים ובין שלא, אין ספק שהתיאור שלו כפי שהוא מתבטא בתרבויות השונות מלמד יותר על התרבות מאשר על התיאור האמתי של גן העדן. ישו, אשר היה בעיקרו לוחם חברתי אל מול הממסד המושחת של בית המקדש, הבטיח למאמיניו שלא משנה כמה כסף וכח יש להם בחיים האלו, בעולם הבא הם יזכו להיות קרובים אל האלוהים. ביהדות מושג גן העדן התפתח במאה השלישית, כאשר היהדות הייתה מפוזרת תחת שלטונם של אומות העולם. גן העדן ה"יהודי" מתואר כמקום בו הצדיקים יושבים תחת עורו של לוויתן, כאשר הלוויתן מייצג את המעצמות הגדולות והישיבה בסוכה מסמלת את הניצחון הרוחני של היהודים, אשר ממשיכים להתקיים לאחר המוות ואילו מהמעצמות נשאר רק ה'עור'. זרמים קיצונים באסלאם לקחו את השימוש בגן עדן צעד אחד קדימה בהבטחות למאמינים לשפע של אוכל ומין כדי לשכנע את המאמינים להקריב את חייהם.

אם יש רעיון אחד מרכזי שאותו ניסיתי להעביר במהלך השנים שבהן אני כותב את הטור הזה, הוא שגן העדן או הגיהינום הם אינם מושגים ערטילאיים המחכים לכולנו בהמשך הדרך, אלא תפיסת מציאות שיש ביכולותינו לעצב ולשנות. לאלו שמרגישים שהם חיים ב'גיהינום עלי אדמות' ניסיתי לעזור בכתיבתי לשנות ולפתוח את המחשבה, בין שזה בסיפורים אישיים, אנקדוטות או תאוריות מתוך עולם הפסיכולוגיה.

גם כשאנו נמצאים בתקופות הקשות ביותר שלנו יש בכוחנו עדיין לעשות שינויים מרחיקי לכת: בין אם זה לעשות שינוי במציאות בה אנו חיים, לשנות כיוון, להתחיל מחדש ולגלות את הכיוון בחיים שיוצק לתוכנו הכי הרבה משמעות ובין אם זה שינוי התפיסה שלנו לגבי המציאות, שינוי פנימי המאפשר לנו להביט במציאות שסביבנו ללא האמונות והפחדים שצובעים אותה בגוונים קודרים.

טור זה יוצא לפגרת קיץ מסיבה מאוד טריוויאלית. ישנם יתרונות רבים בעבודה מהבית, אך כשמדובר בחופש הגדול, אין ספק שהחיסרון גובר על היתרון. עם כל האהבה שלי לכתיבה, בסופו של דבר זה בא על חשבון הזמן שבו אני מבלה עם ילדיי. אז נותר לי רק לאחל לכולכם שחום הקיץ לא יהיה כמו 'גיהינום עלי אדמות' שיהיה חופש מהנה לכולנו ובינתיים אצבור חוויות והגיגים שונים שעליהם אשוב לכתוב לאחר החגים.

 

יאיר לביא

laviyair@gmail.com

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?