דלג לתוכן העמוד
יום שישי, 19 בינואר 2018
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

חותמת עברית בת 2700 שנים: “לשר העיר” ירושלים

טביעת חותם נדירה מתקופת בית ראשון שעליה כתב עברי קדום, נחשפה בחפירת רשות העתיקות ברחבת הכותל המערבי בירושלים

טביעת החותם. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

תגלית ארכיאולוגית נדירה וחשובה נחשפה במהלך עבודות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות ברחבת הכותל המערבי, בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי: טביעת חותם מתקופת בית ראשון אשר הייתה שייכת ל”שר העיר” של ירושלים – נושא המשרה העירוני הבכיר ביותר בירושלים לפני כ-2700 שנה.

טביעת החותם הזו היא פיסת טין יוצאת דופן, שהוטבעה בחותם ונצרפה מראש באש. גודלה 15 X 13 מ”מ, 2-3 מ”מ עובי. בחלק העליון של הטביעה נראות שתי דמויות, העומדות זו מול זו, ובחלק התחתון – הכתובת בכתב עברי קדום.

טביעת החותם הוצגה בשבוע שעבר לראשונה לראש העיר ירושלים, ניר ברקת, בעת שביקר בגן הארכיאולוגי מרכז דוידסון שליד הכותל, ובתום המחקר, היא תעבור לתצוגה בלשכת ראש העיר.

את טביעת החותם, אשר שימושה אינו ידוע, גילה מנהלן החפירה שמעון כהן בעת סינון רטוב של עפר מתוך מבנה משלהי ימי בית ראשון (מאה 7-6 לפני הספירה). להערכת ד”ר שלומית וקסלר -בדולח, מנהלת החפירות ברחבת הכותל מטעם רשות העתיקות, “ייתכן שהיא צורפה למשלוח של דבר מה חשוב ושמשה כמן “לוגו” או כמזכרת זעירה, שצורפה למשלוחים מטעמו של שר העיר”.

ד”ר וקסלר-בדולח מוסיפה, כי “לא מן הנמנע שאחד המבנים באזור החפירה שלנו, היה למעשה היעד של המשלוח ששלח שר העיר. מציאתה של הטביעה נושאת התואר הרם, ומקבץ החותמות שהתגלו במבנה זה בעבר, מחזקים את הרושם שכאן, באזור רחבת הכותל הנוכחית, על מורדות הגבעה המערבית של ירושלים הקדומה, ובמרחק של כ 100 מטרים ממערב להר הבית, התקיים אזור מגורים של מי שנשאו במשרות בכירות בירושלים בשלהי ימי הבית הראשון”.

וקסלר -בדולח מוסיפה, כי “זו הפעם הראשונה שמתגלה טביעת חותם כזו בחפירה ארכיאולוגית. מדובר בהוכחה ארכיאולוגית למסופר במקרא על קיומו של שר עיר בירושלים לפני כ- 2700 שנה”.

ד”ר שלומית וקסלר בדולח עם טביעת החותם הנדירה. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

פרופ' טלי אורנן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' בנימין זאס מאוניברסיטת תל אביב חקרו ומתארים את הטביעה: “על קו עמידה כפול, ניצבים שני גברים, פונים זה אל זה, האחד כמעט תמונת ראי של האחר. ראשיהם נראים כנקודות גדולות, ללא שום פרטים. הידיים, הפונות החוצה, שמוטות מטה, והידיים הפונות פנימה מורמות מעלה, וכאילו אוחזות יחד בדבר מה, אולי סהר. כל אחת משתי הדמויות לובשת בגד פסים המגיע לערך עד מקום הברכיים, שלא צוינו. בגיזרה מתחת לקו העמידה נכתב בכתב עברי קדום “לשרער” – כלומר, “לשר העיר” (של שר העיר), ללא הפרדה בין המילים וללא הא הידיעה”.

פרופ' אורנן ופרופ' זאס מוסיפים, כי “התואר “שר העיר” ידוע מהמקרא ומתעודות חוץ מקראיות, והוא מכוון לממונה על העיר מטעם המלך. אזכורים לשרי העיר ירושלים, אשר מונו ע”י המלך למשרה העירונית הבכירה ביותר, מופיעים במקרא פעמיים – בספר מלכים ב' מוזכר יהושע, שר העיר ירושלים בימי המלך חזקיהו, ובספר דברי הימים ב' מוזכר מעשיהו, שהיה שר העיר ירושלים בימי יאשיהו”.

ראש העיר ירושלים ניר ברקת ציין כי “מרגש מאוד לקבל דרישת שלום מירושלים בתקופת בית המקדש הראשון, המראה כי כבר לפני 2700 שנה ירושלים בירת ישראל הייתה עיר חזקה ומרכזית. ירושלים היא אחת מערי הבירה העתיקות ביותר בעולם, שבה חי העם היהודי ברצף למעלה מ- 3000 שנה, והיום אנו זוכים להכיר עוד אחד משרשרת ארוכה ואדירה של אישים ומנהיגים שפיתחו את העיר ובנו אותה. זכינו לחיות בעיר עם עבר מפואר ומוטלת עלינו האחריות לפתח ולחזק את ירושלים למען הדורות הבאים וכך אנו עושים כל יום”.

לדברי ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד”ר יובל ברוך, “חשיבותם יוצאת הדופן של הממצאים הביאה את רשות העתיקות למסקנה שיש לשמר את המבנה המיוחד מימי הבית הראשון, שנחשף ברחבת הכותל, ולפתחו כאתר ביקור לטובת הקהל הרחב”.

את עבודות השימור באתר מטעם רשות העתיקות ניהלו יוסי וקנין וחיים מקוריה.

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?