דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 22 באפריל 2018
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

מחכים לדדון

עשרה חודשים לבחירות לראשות המועצה האזורית מטה יהודה ואף מועמד משמעותי לא מתייצב מול ראש המועצה המורחק ומכריז כי יתמודד מולו על כס ראש המועצה

לא נותן לאף אחד להפריע לו בדרך לראשות המועצה. משה דדון

עשרות חקירות במשרדי להב 433, 25 ימים במעצר, שנתיים הרחקה מהמועצה האזורית, פרסום המלצות להעמדה לדין, פרסום של כתב חשדות חמור, כל אלה לא מצליחים לערער את מעמדו החזק של ראש המועצה המורחק, משה דדון. עשרה חודשים לפני הבחירות לראשות המועצה האזורית מטה יהודה ואף מועמד משמעותי לא מתייצב ומכריז כי הוא מבקש את כס ראש המועצה. האם זה מבשר על תוצאות הבחירות שיתקיימו בעוד עשרה חודשים?

שאלת המליון דולר היא האם משה דדון יתמודד בבחירות הקרובות. מקורביו של דדון אומרים באופן נחרץ כי בכוונתו להתמודד. התמיכה הרחבה שהוא זוכה לה מהווה זרז משמעותי להחלטה זו. למקורביו, אומר דדון, כי ברור לו שאם הוא מתמודד הוא גם יזכה.

ההימורים על הבחירות הקרובות במטה יהודה אינם על יכולתו של דדון לזכות בבחירות אלא על יכולתו לצאת בקמפיין בחירות משמעותי.

כזכור, השנתיים האחרונות לא הטיבו עם מצבו הכלכלי. דדון לא מקבל שכר כבר שנתיים (תביעתו לבית הדין העבודה נדחתה) והוא נאלץ להתפרנס מעבודות ייעוץ שונות. במקביל, יש לו הוצאות משפטיות אדירות כדי לממן את ההתמודדות עם כתב החשדות של הפרקליטות. הטענה היא כי דדון, שמעולם לא היה אדם עשיר, דחוק לפינה פיננסית ועליו לגייס כספים מאנשי אמונו כדי לנהל קמפיין משמעותי.

טענה נוספת היא שהפרקליטות והמשטרה "לא יניחו" לדדון להתמודד. מי שאוחזים בטענה הזו מסתמכים על מסכת הטרטורים שהעבירו חוקרי המשטרה את דדון במהלך השנתיים האחרונות שכללה: מעצר ארוך במיוחד, חודשים של מעצר בית, הרחקה שלא נגמרת ממשרדי המועצה, והנטייה להתנהל מולו עד לדקה ה-90. הטענה היא, שבמשטרה ובפרקליטות לא חסכו מדדון כל תרגיל אפשרי, כדי להוכיח לו שכאשר הם רוצים – גם מטאטא יורה, וגם בבחירות הם יפריעו לו.

טענה אחרת היא, שכאשר דדון יציג את מועמדותו בפומבי היא תעורר התנגדות בקרב כל מי שמסתייג מהמעשים המיוחסים לו, למשל נשים שיתמרמרו על כך שיוחסו לו עבירות מין (שלא נותר מהן הרבה בכתב החשדות), ולמשל תושבים שיחששו מהטענות כלפיו על קבלת שוחד. הטענה היא, שההתנגדות הזו תזין את היריבים העתידיים שלו בבחירות ותעמיד בסימן שאלה את יכולתו לזכות בהן.

מקורביו של דדון טוענים כי בשיחות סגורות הוא מדלג על כל המשוכות הללו. לדבריהם, הוא טוען כי גייס כבר את התקציב לקמפיין הבחירות. מחוות דעת משפטיות שהוא מחזיק עולה כי לא ניתן למנוע ממנו להתמודד לראשות המועצה, גם אם יוגש כתב אישום כנגדו. חוות הדעת הללו קובעות כי רק במידה ויורשע בבית המשפט בהרשעה שיש בה קלון, רק אז, הוא ייאלץ לפרוש מהחיים הציבוריים.

על הטענה כי המעשים המיוחסים לו מעיבים על יכולתו לזכות בתמיכת ציבורית, עונה דדון למקורביו, כי התמיכה הנוכחית שהוא זוכה לה מבטיחה את נצחונו ובנוסף, הוא מתכוון לעבור בכל יישובי מטה יהודה ולהתמודד באופן אישי על ההאשמות שיטיחו בו כדי לשכנע שאין בהן ממש.

תמיכה אפסית. יוסי משה

מועמד בעיני עצמו

 

מאז התפוצצותה של "פרשת מטה יהודה" בדצמבר 2015, ולאחר שאבק הסערה שקע מעט, היה ברור כי ישנם מי שרואים בהרחקתו של משה דדון, הזדמנות להיכנס ללשכת ראש המועצה. הדמות הבולטת ביותר במגמה זו הייתה סגן ראש המועצה, יוסי משה.

נסיונו של יוסי משה להשתלט על ראשות המועצה נחל תבוסה צורבת. לא רק שהוא לא הגיע למחוז חפצו אלא שבדרך לשם הוא סולק מתפקיד סגן ראש המועצה על ידי הרוב המוחלט של חברי המליאה, במפגן חסר תקדים של חוסר אמון. חלק ממעט התומכים שהיו לו במליאה נטשו אותו בחודשים שלאחר מכן.

יוסי משה מצהיר כיום בכל הזדמנות על כך שהוא רואה בעצמו מועמד לראשות המועצה בבחירות הקרובות, בכל מקרה. מכיוון שהוא אדם בעל אמצעים (יוסי משה הוא אחד החקלאים הגדולים ביותר באזור מטה יהודה) אפשר להניח כי יש לו גם אפשרות לממן קמפיין בחירות. אך התמיכה בו אפסית וקשה לראות בו יריב משמעותי לדדון.

מסרב לדבר על פוליטיקה. ניב ויזל

בלי פוליטיקה

 

בקזינו הבחירות שמתנהל במטה יהודה מונחים על שולחן הרולטה שמות נוספים: מ"מ ראש המועצה הנוכחי, ניב ויזל, סגן ראש המועצה, בני אלירז, יו"ר ועד צור הדסה, שלומי מגנזי ועוד מועמדים, שכעת הם בעיקר מועמדים בעיני עצמם.

ביחס לניב ויזל, הוא עצמו מסרב לאשר כי הוא מועמד בבחירות. כל נסיון להבין ממנו אם יש לו כוונה להתמודד נתקל בחומה אטומה. הוא חוזר שוב ושוב על האמירה "בלי פוליטיקה". למרות זאת, ישנם חברי מליאה שטוענים כי ויזל אמר להם כי הוא מתכוון להתמודד והם כבר הביעו בו תמיכה.

ויזל הוא נציג המגזר השיתופי במועצה האזורית, וככזה הוא יידרש להביא את הנדוניה של תמיכת המגזר השיתופי בו. בשלב זה ניתן להעריך כי התמיכה בו לא תהיה אוטומטית והיא איננה מובטחת. לעומת זאת, ויש טענות שמתמקדות בכך שהמגזר השיתופי לא יציג מועמד לראשות המועצה, וזו אפשרות ריאלית מאוד. תמיכתם של מגזרים אחרים, תושבי צור הדסה, מגזר המושבים והמגזר הערבי, מהווים אתגר לא פשוט עבור ויזל.

בכנס הוועדים שהתקיים השבוע היה אמור ויזל להוכיח את כוחו הפוליטי ואת עומק הקשרים שטווה בקרב המגזרים הללו. זה לא היה נראה לעין. עם כל ההערכה שיש לעובדה שבמשך שנתיים הוא הנהיג את האונייה הענקית של מטה יהודה במים הסוערים והצליח לייצב אותה, קשה לראות כיצד זה מתורגם לכוח פוליטי שישרת אותו בבחירות.

חרושת השמועות הסובבת את מועמדותו של ויזל כוללת גם אמירות על "דילים" שסגר עם פעילים של מגזרים שונים. כאמור, ויזל מסרב להתייחס לכך, נמנע מלהתבטא בנושא הבחירות ואין שום הוכחה כי יש משהו בשמועות הללו.

לסיכום, נכון לעכשיו, נראה כי הסיכויים נוטים לכך שויזל ימשיך להיות סגן ראש המועצה מטעם המגזר השיתופי גם לאחר הבחירות הקרובות.

ממתין להחלטה של משה דדון. בני אלירז

נציג המושבים

 

בנוגע למועמדותו של סגן ראש המועצה, בני אלירז, הרי זו תצא לפועל רק במידה ומשה דדון יחליט שלא להתמודד. אלירז חוזר על האמירה הזו בכל הזדמנות. המשמעות היא שאלירז אינו מועמד עצמאי אלא נשען על מחנה התומכים של דדון.

אלירז הוא איש תנועת המושבים, מקורב לשלום שמחון, ונציג של מגזר המושבים. הוא ייאלץ להוכיח שהוא יכול להשיג את תמיכת המגזר הקהילתי (צור הדסה, שריגים, גיזו, תושבי ההרחבות במושבים), ואת תמיכת המגזר הערבי. זו דרך ארוכה ומפרכת וקשה לראות אותו מצליח לעשות זאת בחודשים הספורים שנותרו עד הבחירות.

עם זאת, די ברור, כי במידה ומשה דדון ירוץ לקדנציה נוספת, אלירז יתברג כמועמד לסגן ראש המועצה.

מחפש אסטרטגיה מנצחת. שלומי מגנזי

נציג צור הדסה

 

מועמד נוסף, שהצהיר על כוונתו לרוץ לראשות המועצה, הוא יו"ר ועד צור הדסה, שלומי מגנזי. אחרי קרוב לארבע שנים בתפקיד המפרך והלא מתגמל של ניהול היישוב הענק הזה, מגנזי לוטש עיניים למשרה ציבורית בשכר.

ביקורו של שר הפנים בצור הדסה לפני כשבועיים טרף את הקלפים עבור מגנזי. שר הפנים הבטיח כי צור הדסה תהפוך לרשות מקומית זעירה בתוך מטה יהודה. משרד הפנים יתקצב עבור היישוב הענק שורה של משרות ובהן מנכ"ל ופקידים נוספים ויאפשר לו לקבל תקציבים ישירות ממשרדי הממשלה, כולל מענק יישוב גדול. אבל נושאי המשרה הציבורית, כך נראה, לא יקבלו שכר, והם אף כפופים לתקופת צינון של שנה וחצי. אם כן, הפתרון לתפקיד ציבורי בשכר לא יגיע מצור הדסה.

מגנזי מביא למועמדות שלו את ההישגים שלו בצור הדסה והם לא מעטים. במסגרת התנאים הבלתי אפשריים של ניהול היישוב באמצעות ועד מתנדבים, הצליח מגנזי בתחום הגינון, הפיתוח, והחינוך הבלתי פורמאלי. אבל בדרך היו גם כשלים לא מעטים: בתחום ניהול מערך המים, ניהול מערך הביוב ושערוריית אגרת הבטחון המופרזת.

יריביו של מגנזי טוענים כי למגנזי אין נכונות להשקיע מאות אלפי שקלים בקמפיין בחירות רציני, שאין לו בסיס תמיכה כלשהו בקרב מגזרים שהם מחוץ לצור הדסה, ושאפילו בצור הדסה הוא לא זוכה לתמיכה של רוב התושבים. ותיקי הבחירות במטה יהודה גורסים כי מגנזי לא יתמודד והוא מעוניין לסגור "דיל" שבו הוא יקבל משרה של סגן ראש מועצה האחראי על תיק צור הדסה.

בשיחות סגורות אומר מגנזי כי במידה ומשה דדון לא יתמודד הסיכויים שלו לזכות בראשות המועצה אינם נמוכים מכל מועמד אחר ומציג אסטרטגיה המבוססת על תכניות והצעות שונות שאמורות לסלול את דרכו לתפקיד.

לסיכום: שנתיים עברו ודבר לא השתנה – כל העיניים נשואות למשה דדון.

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?