דלג לתוכן העמוד
יום שני, 23 באוקטובר 2017
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

ציוד לנפטר לקראת חיי העולם הבא: קרפדות ערופות ראש

ארכיאולוג רשות העתיקות דוד תנעמי משתחל לפתח הקבר הצר ומוציא החוצה קנקן. צילום: שועה קיסילביץ, רשות העתיקות

למה הונחו קרפדות ערופות ראש בקנקן בתוך קבר בן 4,000 שנה בירושלים? ממצאים מסקרנים מחפירת רשות העתיקות באזור גן החיות התנ”כי שופכים אור על מנהגי הקבורה בתקופה הכנענית (הברונזה התיכונה). בחפירה הארכיאולוגית, שהתקיימה בשנת 2014 כהכנה להרחבת שכונת מנחת ביוזמת משרד השיכון (חברת ערים), התגלו שרידים של לפחות תשע קרפדות, וכן עדויות לגידול תמרים והדסים באזור.

במחקר החדש, שיוצג לראשונה בכנס “חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה” נבדקו שרידים מתוך כלים שהונחו בקבר כמנחות קבורה בשיטות מדעיות מתקדמות. זאת, תוך שיתוף פעולה בין מוסדות אקדמאים שונים, בהובלת שועה קיסילביץ וזוהר תורג'מן-יפה מרשות העתיקות ובשיתוף עם ד”ר דפנה לנגוט מהמכון לארכיאולוגיה ומוזיאון הטבע ע”ש שטינהרדט שבאוניברסיטת תל-אביב, ד”ר ליאור וייסברוד ממכון זינמן באוניברסיטת חיפה, ד”ר דוד אילן, ראש המכון למקרא ולעתיקות ע”ש נלסון גליק מההיברו יוניון קולג' ונתן בן ארי מרשות העתיקות.

הקנקן ובו שרידי הקרפדות. צילום: זוהר תורג'מן-יפה, רשות העתיקות

לדברי שועה קיסילביץ וזוהר תורג'מן-יפה, מנהלות החפירה מטעם רשות העתיקות, “אגן נחל רפאים באזור זה היה כר פורה להתיישבות בכל התקופות, ובפרט בתקופה הכנענית. בשנים האחרונות התגלו בסביבה בחפירות יישובים, שני מקדשים ומספר בתי קברות שמספקים צוהר לחיי האוכלוסייה המקומית בתקופה זו. החפירה הזו, בזכות שימוש בכלי מחקר מתקדמים, מאפשרת לנו להיחשף למורכבות טקסי הקבורה”.

לדברי קיסילביץ ותורג'מן-יפה, “עבור ארכיאולוג, מציאת קברים שנאטמו במכוון כבר בעת העתיקה, היא אוצר שלא יסולא בפז, משום שהם מהווים קפסולה של זמן המאפשרת לפגוש את הדברים כמעט כפי שהושארו. בתקופה זו, היה נהוג לקבור את הנפטר יחד עם מנחות שהיוו מעין “ערכת קבורה” אשר לפי האמונה, שימשה את הנפטרים במעבר לעולם הבא. כשהסרנו את אבן הגולל שסתמה את פתח הקבר התרגשנו לגלות קערות וקנקנים שלמים. באחד הקנקנים גילינו, להפתעתנו, ערימה של עצמות קטנות. חקירת העצמות ע”י ד”ר ליאור וייסברוד מאוניברסיטת חיפה חשפה שמדובר בעצמות של לפחות תשע קרפדות. מעניין לציין שראשן של הקרפדות נערף”.

ממצא מעניין נוסף עלה מניתוח של משקעים שנאספו מכלי החרס ונבדקו באמצעות מיקרוסקופ. בדיקה שערכה ד”ר דפנה לנגוט מאוניברסיטת תל אביב, גילתה שזמן קצר לפני הטמנתם בקבר, היו הכלים חשופים לצמחים שונים ובהם עצי תמר מצוי ושיחי הדס. עובדה זו מעניינת, משום שזהו לא בית גידולם הטבעי של צמחים אלה ונראה שהם נשתלו בו במיוחד.

צילום אוירי של אזור החפירה. מבט לכיוון עין יעל. צילום: גריפין צילום אוירי

לדברי ד”ר לנגוט, התמר סימל בתקופה זו פריון והתחדשות, דבר שעשוי להסביר את המאמץ שעשו הקדמונים לגדל את העצים בסביבה הלא טבעית שלהם. לדעת החוקרים, יתכן שגידולים אלה היו חלק מבוסתן שניטע באזור ובו התקיימו טקסי הקבורה, אשר במהלכם הונחו מנחות אוכל וחפצים לנפטר. בין מנחות אלה, מעריכים החוקרים, היה גם קנקן הקרפדות ערופות הראש.

המחקר יוצג לראשונה ביום ה' 18.10 בכנס “חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה” הפתוח לציבור באוניברסיטה העברית בירושלים.

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?