דלג לתוכן העמוד
יום שני, 23 באוקטובר 2017
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

תלמידי עין כרם צללו וחקרו את שונית האלמוגים באילת

תלמידי עין כרם משנרקלים באילת

43 תלמידי מגמת ביולוגיה מכיתות י"א-י"ב מהתיכון האזורי ניסויי עין כרם ירדו לחוף אלמוג באילת במסגרת סמינר אקולוגי-מדעי. כל תלמיד הצטייד בשנורקל וחליפת ציפה ובעזרת לוח ועפרון מיוחדים, המאפשרים כתיבה מתחת למים, ובחן תופעות מוזרות ומעניינות בשונית האלמוגים.

רבים מהתלמידים סיפרו כי זו הפעם הראשונה שלהם באילת ובעבור כולם זו היתה כמעט הפעם הראשונה שהם "שנירקלו”. הסמינר שהתקיים באמצע חודש ספטמבר נמשך שלושה ימים אינטנסיביים, במהלכו התארחו התלמידים בבי"ס שדה אילת הנמצא במרחק הליכה קצר מהחוף. התלמידים גילו שהם יודעים חלק משמות הדגים והאלמוגים באקווריומים. צוות האילתי המארח ציין שבית ספר עין כרם הוא אחד מתוך שלושה בתי ספר בארץ שעורכים לימוד מסוג זה.

הסמינר מתחת למים כלל את כל השלבים המאפיינים עבודה מדעית: תצפית ואיתור תופעה מסקרנת, ניסוח שאלת חקר והעלאת השערה בעלת בסיס ביולוגי-אקדמי, ביצוע ניסוי, איסוף נתונים וניתוח שלהם במטרה לאשש או להפריך את התשובה. לאחר שחזרו מן הסמינר ממשיכים התלמידים לחקור את התופעה בעזרת מחקרים אקדמיים מהעולם כחלק מעבודת חקר מקיפה שההערכה עליה תהווה 30% מציון הבגרות הסופי. המהלך כולו התאפשר לראשונה בזכות הרפורמה החדשה של "ישראל עולה כיתה", המאפשרת לבית הספר להכניס דרכי הערכה אחרות לציון הבגרות.

"השיעורים מתחת למים זה הגשמת חלום ישן שלי. זו היתה למידה משמעותית, עם אפס בעיות משמעת" מספר בעיניים נוצצות וחיוך רחב מנהל תיכון עין כרם שנכנס השנה לתפקידו, יואב אור.

ללמוד באופן הכי חווייתי שיש. מנהל תיכון עין כרם, יואב אור

- מה המסר שאתה מבקש להעביר לצוות המורים והתלמידים בבית הספר?

"המסר שלי הוא שלמידה משמעותית זה לא מה שהמורה עושה, אלא מה שאתה מאפשר לתלמיד שלך לעשות. אם התלמיד הוא זה שמגלה את הידע - אז יש למידה משמעותית. אם אתה כמורה מעביר את הידע והתלמיד רק מפנים, אז בדיוק כמו שהוא הפנים הוא ישכח”.

שונית האלמוגים של מפרץ אילת היא הצפונית ביותר בעולם וייחודית במינה ועל כן מסקרנת ומרתקת בעבור תלמידי המגמה ובעבור חוקרים בעולם כולו. ישנם דגים ובעלי חיים ימיים שהם ייחודיים למפרץ אילת וזה משתקף בשמם המדעי, לדוגמא דג 'שושנון הים האילתי' שהתפרסם גם בכינוי 'נמו'.

במהלך הפרויקט למדו התלמידים "על רטוב" שישנם שלושה גורמים המאפשרים התפתחות אלמוגים דווקא באילת: טמפרטורת מים מים גבוהה, מליחות רבה של המים וצלילות המים. תלמידי עין כרם נכנסו למים בשיעור וחשו על גופם את הגורמים הללו.

"בסמינר הפכנו את התלמידים ללומדים פעילים. הם גילו תופעות מוזרות, חקרו והסבירו אותן”, גאה המנהל שור בתלמידיו, “למשל, התלמידים הבחינו כי בחוף אלמוג, עם טבילתם במים, עשרות דגי 'דפדוף הפסים' הקיפו אותם, התקרבו ודגדגו אותם ברגליים. התלמידים החליטו לחקור מדוע הדפדופים לא מפחדים מהם. הם השוו את הדגים ששחו סמוך לגשר (שממנו יורדים למים בני האדם), לעומת הדפדופים ששחו באיזור מרוחק יותר המכונה 'בלט'. התלמידים מצאו שיש הבדל בהתנהגות ושבאיזור המרוחק מהגשר התנהגות הדגים היא פחדנית יותר. מסקנת התלמידים היא שבני אדם מאכילים את הדגים בניגוד להנחיות ולכן הדפדופים מתקרבים אליהם. לדג הדפדוף יכולת למידה ולכן הדגים שסמוכים לגשר למדו לחבב את בני האדם בעוד שהדגים שאזור הבלט ממשיכים להתייחס לבני האדם בחשדנות”.

התלמידים חקרו גם את 'הכרית', האזור בשונית הנתון להשפעה של גיאות ושפל ארבע פעמים ביום, ונמצא לא הרחק מקניון 'מול הים'. "זהו האיזור המתוייר ביותר באילת, אלפי אנשים עוברים שם כל הזמן ולא מעלים על דעתם על ה'עקה' שבה חיים שהיצורים חווים שם בגלל הגאות והשפל", סיפרה תלמידה בהתרגשות.

בעבור רוב התלמידים, השנירקול הראשון היה מלווה בהרבה פחדים. לראשונה הם נשמו דרך שנורקל, המון דגים הסתובבו סביבם וזה יצר חששות. הם נכנסו בקבוצות של עשרה עשרה עם מדריך מלווה. לאט לאט הם נרגעו, למדו לצוף, לסדר את המסיכה ולא חדלו להתלהב "וואו יש עולם מתחת למים" ולגלות דגים עליהם למדו בכיתה "הנה תוכינון" "הנה נתחן סגול".

במקביל לשנירקול, התלמידים האזינו להרצאות רבות בבית הספר שדה שעסקו בחיים של השונית, תזונת הדגים ועוד. כך למשל התלמידים למדו על 'השונית במחשכים', ועל השינוי במראה של האלמוגים בלילה, אז הם פורסים זרועות לאיסוף מזון 'פלנקטון' במים.

מחפשים תופעות מוזרות בשונית האלמוגים, תלמידי עין כרם, ספטמבר 2017

בין השנירקולים, התלמידים החלו להעלות רעיונות לשאלות חקר. "ראיתי בשנירקול שהתוכינון נוגס כל הזמן אלמוגים מתים (אלמוג לבן ללא צבע). מדוע?" שאל תלמיד אחד, "האם יש קשר בין סוג האלמוג למספר הביקורים של התוכינון?" מאוחר יותר גילה התלמיד יחד עם תלמיד נוסף, שהתוכינון צמחוני ואצות צומחות על אלמוגים מתים.

זוג תלמידות הבחינו שמלפפון הים מתכסה בחול במידה שונה, במיקומים שונים. הן בדקו האם יש קשר בין המרחק של מלפפון הים מקיר השונית, לבין אחוז הכיסוי שלו בחול. בעזרת לוח וגיר מתחת למים הן ערכו תצפיות ומילאו טבלה בנתונים: מרחק, עומק ואחוז הכיסוי של המלפפון. כך הן למדו התלמידים למדוד את עומק המים באמצעות חבל עם קשרים לאורכו שבקצהו משקולת ומצאו שעומק המים 3.5-10 מטר. ככל שהמים העמיקו - אחוז הכיסוי בחול של המלפפוני הים הלך וירד. אחרי שחקרו כ-20 מלפפוני ים הן פתרו את החידה: הטורפים של מלפפון הים נמצאים ליד הקיר, וככל שהמלפפון קרוב יותר לקיר כך הוא מקפיד להסוות את עצמו בשכבת חול עבה יותר.

יואב אור בחר לסכם את הסמינר כחוויה לכל החיים, "זו למידה משמעותית כי הם שאלו את שאלת המחקר אחרי שראו תופעה שעניינה אותם. הם עשו את החקר ולא קיבלו נתונים מאדם אחר. התלמידים למדו בצורה הכי חוויתית שאפשר על המערכת האקולוגית של שונית האלמוגים. זו חוויה לכל החיים".

 

לילי בן עמי

תיכון עין כרם

 

צילומים: אילון אביסרור, יובל טובול

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?