דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 14 ביולי 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

ביהמ"ש אישר לבת להמשיך לגור בנחלה לכל ימי חייה למרות שאיננה בת ממשיכה

בפסק דין שניתן לאחרונה (תמ"ש 58842-03-16) קבע כבוד השופט, אסף זגורי, כי בת שקיבלה הבטחה בעל פה למנותה לבת ממשיכה (אך לא מונתה בפועל), תהיה זכאית להמשיך ולהתגורר בבית בו היא מתגוררת בתחום הנחלה החקלאית לכל ימי חייה.

המדובר בבני זוג אשר הגיעו להתגורר במושב ברמת הגולן בשנת1978, וזאת בהמשך לבקשת הורי בת הזוג, שביקשו מבני הזוג לסייע בשיקום הפעילות של המשק החקלאי.

במהלך השנים השקיעו בני הזוג מהונם וכספם במשק החקלאי, תוך שהם חווים מקרוב את המשברים שחלו בענף החקלאי. במקביל, הגישו בני הזוג מועמדות להצטרף כחברי אגודה השתופית חקלאית של המושב, והמועמדות שלהם אושרה על ידי ועד האגודה. כתוצאה מכך זכו בני הזוג לקבל אשראי מהאגודה השיתופית וזאת על סמך הבטחת ההורים למנותם כבנים ממשיכים בנחלה.

במהלך פעילותם והתיישבותם בתחום הנחלה, בני הזוג דאגו לפעילות השוטפת של המשק החקלאי וכן דאגו לשלומם ורווחתם של ההורים.

בשנת 1987 נפטר אב המשפחה ממחלה קשה ובני הזוג המשיכו לסייע לאם המשפחה בטיפול בענפי המשק השונים.

נוף חקלאי ברמת הגולן. (צילום: שפרה לוויתן, פיקיוויקי)

לימים, עקב משבר כלכלי חמור שחל בענף החקלאי, בני הזוג קרסו כלכלית, דבר אשר הביא אותם לפשיטת רגל וכפועל יוצא להפסקת הפעילות החקלאית במשק. אולם, הם המשיכו לסייע לדאוג ולטפל באם המשפחה. החל משנת 1992 כל המבנים הקיימים במשק הושכרו לצדדים שלישיים וההכנסות הועברו ישירות לאם המשפחה.

בשנת 1997 התגרשו בני הזוג, הבעל עזב את המשק החקלאי, תוך שהוא מוותר על מלוא זכויותיו במשק לטובת אשתו, מתוך הבנה שהיא "הבת הממשיכה" במשק.

בשנת 2013 התגלה "לבת הממשיכה" כי אם המשפחה העבירה ללא תמורה את מלוא זכויותיה במשק החקלאי לבת אחרת (אחות של הבת הממשיכה), תוך שהיא מנצלת את העובדה כי הבת הממשיכה לא מונתה לבת ממשיכה בפועל. לאור זאת הגישה "הבת הממשיכה" תביעה לבית משפט המחוזי בנצרת בדרישה להכיר בה כ”בת ממשיכה” בנחלה.

בפסק הדין שפורסם בחודש שעבר (פורסם ביום ה-31.03.20) דחה בית המשפט את בקשת "הבת הממשיכה" להכיר בה כבת ממשיכה ולהעניק לה את הזכות לקבל את המשק לאחר פטירת ההורים. עם זאת, בית המשפט השתכנע כי נכרת בין ההורים "לבת הממשיכה" הסכם פנים-משפחתי לפיו, היא תקבל את המשק לאחר פטירתם.

בית המשפט מצא כי, מכוח דיני המתנה, ונוכח הזמן הרב בו "הבת הממשיכה" התגוררה במשק (42 שנה), כמו גם, נוכח הבטחות ההורים והציפייה המובנת שהיא זו שתמונה כבת ממשיכה, עומדת לה זכות שימוש אישית, להמשיך ולהתגורר בביתה שבתחום המשק החקלאי למשך כל ימי חייה. כמו כן, ניתנה לבת הממשיכה אופציה, להפוך את זכותה למגורים לזכות קניינית בדרך של פיצול נחלה, וזאת בתוך שלוש שנים מיום מתן פסק הדין.

הערת המחבר: תוצאות פסק הדין הינן חריגות בנוף המשפטי ונראה כי בית המשפט נקט בדרך יצירתית על מנת למזער את העוול שייגרם "לבת הממשיכה". לעניות דעתי ומניסיוני, ככל ורשות מקרקעי ישראל היו צדדים להליך, הרי שהם היו מתנגדים בתוקף למתן זכות שימוש אישית "לבת הממשיכה" שכן רמ"י מתייחסת למקרה מסוג זה כפיצול נחלה שלא כדין (אף אם המדובר בפיצול רעיוני).

המסקנה העולה מפסק דין זה, כי על מנת שיהיה ניתן לאכוף הסכם שנכרת בין הורים לבין "בנים ממשיכים” בנחלה החקלאית, רצוי ואף חובה לעגן את ההסכם בכתב ובמסגרתו לציין את כל הזכויות והחובות שבהם נושאים הצדדים.

 

(האמור לעיל, נאמר בתמציתיות ובכלליות ואין לייחס לו משום ייעוץ משפטי, והבוחר לעשות זאת, עושה זאת על אחריותו בלבד. לכל מקרה ספציפי, יש לקבל ייעוץ משפטי מתאים)


אבירם בווני, עו"ד ונוטריון

הכותב היינו עו"ד ונוטריון המתמחה בדיני מושבים, אגודות שיתופיות, משקים חקלאיים, בנים ממשיכים, צוואות, ירושות, משפחה, מקרקעין ותחום האזרחי המסחרי.

ליצירת קשר: רח' הרצל 5 בית שמש טל: 077-2110185 פקס: 077-2110186 נייד: 050-3752033 דוא"ל: abavani.law@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?