דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 18 בספטמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

דאגה לבני אדם באשר הם

בפרשת "וירא" דנים ה' ואברהם על סדום ועמורה, ואנחנו מגלים שחלק בלתי נפרד מהקשר בין השניים הוא הרצון לחפש את הטוב בכל אדם

אולי זאת תופעה יותר נפוצה לאחרונה, או אולי, לאחרונה, אני זו שפיתחתי יותר מודעות, אבל אני מרגישה שיותר מבעבר, היום אנשים סביבי שופטים את טיב האדם על פי קריטריונים מסוכנים: דעות פוליטיות, צבע עור, שפת אם, השייכות שלו לממסד או לפריפריה, ועוד קריטריונים שנובעים מזהות אישית. יש נטייה גוברת לקבוע אם אדם הוא טוב או רע לפני שפוגשים את האדם עצמו.

בפרשת השבוע "וירא" אברהם אבינו עושה ההיפך. אחרי שאברהם מארח יפה את מלאכיו, ה' מחליט לגלות לאברהם את התכנית להשמיד את הערים סדום ועמורה על תושביהן. אברהם לא שואל למה או איך, והוא גם לא יורד לסדום ועמורה כדי לבדוק מה המצב שם במו עיניו. להבדיל, הוא פותח בהפצרה, "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?".

המסורת מספרת שה' הציב בפני אברהם "ניסיונות" במהלך חייו. רבים מחכמינו אומרים שהשיחה הזאת היא אחד הניסיונות. ה' בוחן איך אברהם יגיב לרצון האל להשמיד ערים שלמות של בני אדם? חז"ל גורסים שאברהם מצליח במבחן: הוא מוכיח את עצמו כאדם המחפש צדיקים בכל מקום, שפונה לרחמי האל.

אבל, יש כמה דברים מוזרים בסיפור הזה. קודם כל, אברהם מסתמך על הקביעה הגורפת של ה' שכל תושבי סדום ועמורה הם רשעים, הוא לא שואל, "האם יש כמה צדיקים בסדום ועמורה?" אלא הוא מעמיד את הקביעה הגורפת בסימן שאלה מהוסס, ומסתפק ב"אולי" ה' ימצא שם צדיקים. ה' לא אומר מנגד, "חיפשתי ולא מצאתי צדיקים" אלא הוא מציב את זאת כאפשרות מסוימת, "אם אמצא שם" צדיקים. בנוסף, אברהם לא מתנדב לרדת לערים ולבדוק בעצמו את המצב שם והוא גם לא מציע לרדת לעזור לאנשים לעשות תשובה.

נראה לי שהשיחה הזאת בין ה' לבין אברהם איננה עוסקת באפשרות להציל את אנשי הערים, אלא מטרתה היא בירור השקפת העולם, של האל וגם של אברהם. ה' בודק כמה אכפת לאברהם מבני אדם, אפילו הזרים לו ומהעולם. מנגד, אברהם בודק את ה', כמה רחוק הוא מוכן ללכת, מה עמדת האל בנוגע לצדק? אברהם לומד שה' משמיד את הערים רק כשהוא בטוח שאין אפילו צדיק אחד במקום. גם ה' עומד בדברו, ושולח את המלאכים להציל את לוט לפני ההשמדה.

מה אנו למדים מכך? אפילו אם בקבוצה מסוימת יש רוב של "רשעים", עלינו לפעול כלפי הקבוצה הזאת תוך התחשבות ב"טובים”, אפילו אם הם מיעוט קטן. עלינו תמיד לחפש את "הטובים”, גם אם נראה לנו שרוב האנשים הם רעים. עלינו למצות כל אמצעי אחר לפני שפונים לאלימות, כי האלימות היא מוצא אחרון.

יש שיאמרו כי קל לאברהם לחפש "טובים" בקהל של רשעים, הרי הוא היה צריך לדאוג רק לעצמו ולביתו. הוא לא התמודד עם האחריות המוטלת על מנהיג, להוביל חברה שלמה ולדאוג לכך שתשמור על צביונה ועל ערכיה.

היופי של הסיפור המקראי הוא שלמרות נסיבות חיינו הכל כך שונות מימי קדם, כל אחד יכול להרגיש קצת אברהם. אמנם, אברהם חי לבד אבל הוא הקים את התשתית ואת העקרונות ל"גוי גדול” וזאת תוך בדיקה ובירור מה ה' רוצה. הפוטנציאל הזה טמון בכל אחד מאיתנו.

דרך השיחה בין ה' לבין אברהם על סדום ועמורה, אנחנו מגלים שחלק בלתי נפרד מהקשר בין השניים הוא הדאגה לבני אדם. השיחה מדגישה את החשיבות לדאגה לאנשים גם אם נראה, שאין לך שום קשר איתם פשוט כי הם אנשים ועליך לחפש את הפוטנציאל הטמון בהם לעשות טוב.

מי ששואף להיות צדיק, מחפש את הטוב בכל אדם.

 

44.jpg

הרבה סטייסי בלנק

rabbi.stacey@yahoo.com

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?