דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 21 בינואר 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

האם אגודה שיתופית רשאית לסרב להעברת זכויות במשק החקלאי?

פארק נחל ציפורי ומושב ציפורי ברקע - צילום שאולה הייטנר פיקיוויקי

ככלל רוב רובם של בעלי המשקים החקלאים במושבים מאוגדים באמצעות האגודה השיתופית החקלאית (האגודה) אשר מחזיקה בקרקעות החקלאיות של המושב, והיא אשר מחליטה כיצד לחלק אותן בין חבריה לצורכי עיבוד וכן תשלום דמי החכירה לרשות מקרקעי ישראל.

רבים סוברים כי רכישת המשק החקלאי מחייבת את קבלת הסכמת האגודה וזאת לאור מעורבותה של האגודה בהליך העברת הזכויות במשק ורישומן ע"ש רוכש המשק. בנוסף, קיימת נטיה של אגודות שיתופיות רבות לשלול זכויות לעיבוד קרקע חקלאית מבעלי משקים שאינם חברי אגודה. והשאלה היא, האם אכן קיימת חובה לקבל את הסכמת האגודה השיתופית לרכישת משק חקלאי?

שאלה זו נידונה בבית משפט המחוזי בנצרת (תיק מס' 4478-12-13 ציפורי מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' ביתן ואח'). בתיק זה, ביקשה האגודה השיתופית ציפורי (מושב ציפורי) מבית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי וצו מניעה קבוע המונע את העברת הזכויות במשק החקלאי לידי הרוכש, לאור העובדה כי הרוכש לא התקבל כחבר באגודה.

 

התאמה לחיי הקהילה

 

בכתב התביעה, טען מושב ציפורי כי אופיו הייחודי טמון בקשר האישי שבין החברים וחיי הקהילה במקום וכי הפסיקה הכירה בצורך של מושב עובדים לשמור על אופיו וצביונו ובהתאם לכך לבחון את המבקשים להתיישב במושב.

בנוסף טען המושב, כי בתקנון האגודה קבוע תנאי לפיו רכישת זכויות במשק חקלאי מותנית בקבלה לחברות באגודה וכי העברת הזכויות במשק לצדדים שלישיים מותנית בקבלת הסכמה של האגודה ומשלא התקיימו תנאים אלו, הרי שאין תוקף להסכם רכישת המשק.

בכתב ההגנה, טענו הרוכשים, כי הלכה למעשה, מושב ציפורי חדל מזה שנים להיות מושב עובדים, וזאת לאור העובדה שמרבית מחברי המושב אינם עוסקים בחקלאות ואף אינם מחזיקים משקים חקלאיים פעילים וכי שמירה על תואר "אגודה שיתופית" או "מושב עובדים" נועדה אך ורק על מנת לשמר את הזכות להמשיך ולהחזיק בקרקעות חקלאיות אשר הינן בבעלות המדינה.

הרוכשים טענו כי לכל אזרח זכות חוקתית לנגישות למקרקעי המדינה, וכי המושב מתנגד להסכם המכר ללא כל בסיס ענייני, נוהג בדרך של אפליה בקבלת חברים לאגודה, ובכך פוגע בזכויות יסוד שלהם, לרבות זכויות הקניין המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

בנוסף טענו הרוכשים, כי הוטעו ע"י המושב אשר התנה את הסכם המכר של המשק במעבר של ועדת קבלה לחברות באגודה. לגירסתם, מגורים ביישוב אינם מותנים בחברות באגודה ובנוסף, לא ניתן לקיים ועדת קבלה במושב ציפורי משום שהוא לא סווג ע"י רשם האגודות השיתופיות כיישוב קהילתי.

 

סמכות סופית

 

בית המשפט קבע כי בהתאם להסכם המשבצת שנחתם בין מושב ציפורי לרשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) ניתנה למושב ציפורי הרשות להביע את הסכמתו לזהות המתיישבים בהתאם לצורכי היישוב הספציפי, מתוך הכרה בייחודיות של התיישבות זו, והצורך בהתאמת התושבים לחיי הקהילה. ואולם, הסמכות לקבוע את המדיניות ולאשר באופן סופי העברת מקרקעין בתחומי המשבצת הייתה ונותרה של מועצת מקרקעי ישראל ורמ"י בלבד.

בית משפט ציין, כי למושב ציפורי לא הוקנתה הסמכות הבלעדית והמכריעה לקבוע את זהות המתיישבים וכי הסמכות הסופית נותרה בידי רמ"י, וזאת מכוח מדיניות שנקבעה על ידי מועצת מקרקעי ישראל, אשר לה כוח ההחלטה הסופי להתקשר בהסכם עם מתיישב ולאשר את הסכם המכר.

בית המשפט הוסיף וקבע כי אין בסיס לטענת מושב ציפורי כי העברת הזכויות במשק מותנית בקבלה לחברות באגודה וזאת בהסתמך על סעיף 25 להסכם המשבצת, הקובע כי נדרשת הסכמת האגודה להעברת הזכויות אך אינו מתנה את העברת הזכויות בקבלה לחברות באגודה. לפיכך, קבע בית המשפט, אין סמכות לוועד האגודה לסרב להעברת זכויות במשק חקלאי רק משום שהרוכש לא התקבל לחברות באגודה.

 

שיקולים בלתי ענייניים

 

לעניין תקפות החלטתה של ועדת הקבלה, קבע בית המשפט, כי הנימוקים לסירוב להעברת הזכויות בשל "אי התאמה לחיי קהילה" לא פורטו בפני הרוכשים. כמו כן, במסגרת הליך התביעה התברר כי חוות הדעת של מכון הבדיקה קבעה, כי התאמתם של הרוכשים לחיי קהילה הינה ברמה בינונית, וכי בעבר קלט המושב רוכשים עם חוות דעת בינונית, ומכאן יש לפסול את החלטת ועדת הקבלה שהרוכשים אינם מתאימים לחיי הקהילה.

לסיכום, קבע בית המשפט, כי הסירוב של מושב ציפורי ליתן את הסכמתו להעברת הזכויות במשק החקלאי נבע משיקולים זרים, בלתי ענייניים ובלתי סבירים ועל כן אין לקבל את סירוב לאשר את העברת הזכות במשק החקלאי.

הערת המחבר: במקרה בו נדרשת הסכמה ו/או אישור ועד האגודה להעברת זכויות במשק החקלאי, על ועד האגודה לנהוג באחריות, בשקיפות ובהתאם לדין ולהסכם המשבצת. החלטת ועד אגודה לסרב לאשר את העברת הזכויות במשק החקלאי ללא נימוק חוקי ומשכנע, מהווה פגיעה בזכויות יסוד של רוכש המשק ודינה להתבטל באמצעות פניה מתאימה לבית המשפט.

אבירם בווני, עו"ד ונוטריון

הכותב היינו עו"ד ונוטריון המתמחה בדיני מושבים, אגודות שיתופיות, משקים חקלאיים, בנים ממשיכים, צוואות, ירושות, משפחה, מקרקעין ותחום האזרחי המסחרי.

ליצירת קשר: רח' הרצל 5 בית שמש טל: 077-2110185 פקס: 077-2110186 נייד: 050-3752033 דוא"ל: abavani.law@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?