דלג לתוכן העמוד
יום שישי, 22 בנובמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הורים וילדים: מנהיגות הורית – השיחה המשפחתית

התנאי להתערבות חינוכית מוצלחת משתקף במצב בו ישנם שני "מרוויחים": הורה שמשפיע לטובה וילד שמשנה את התנהגותו מתוך שיתוף פעולה והסכמה

שנת הלימודים בפתח וכולנו רוצים להתחיל אותה בשלום ובנעימות, עם משאלה לשיתוף פעולה, אחווה בין אחים ונכונות לביצוע מטלות. תחילת שנה זה הזמן שהורים שואלים את עצמם איך לשנות התנהגויות והרגלים בלתי רצויים אצל ילדיהם, שיתכן ונוצרו בזמן החופש או כאלה שהיו שם קודם, אבל לא טופלו. כל הורה מצויד בידע אינטואיטיבי או נרכש לגבי הדרכים העומדות לרשותו: למשמע? לשכנע? לתגמל ביצועים רצויים? להעניש כשאלה לא מתבצעים? התנאי להתערבות חינוכית מוצלחת משתקף במצב בו ישנם שני "מרוויחים": הורה שמשפיע לטובה וילד שמשנה את התנהגותו מתוך שיתוף פעולה והסכמה, כשהוא מרגיש גם "מוחזק" וגם אהוב. תיאור אידיאלי? אולי לפעמים כן, אך זוהי בהחלט שאיפה שכדאי להורים לאמץ ולפתח. בדרך לשם הורים מקבלים על עצמם תפקיד מנהיגותי, וזה אומר לדבר עם הילדים בצורה ישירה ומכבדת תוך מתן דוגמה אישית וכמובן גם להגדיר מטרות וגבולות בצורה ברורה. מנהיגות הורית מתבטאת בהובלה של תהליכים שמשפיעים לא רק על ההתנהגות המסוימת אותה מבקש ההורה לשנות, אלא תורמת לחיזוק היכולת של המשפחה כולה לתפקד כיחידה הרמונית המאתגרת את חבריה. דוגמה של הובלת תהליך מנהיגותי היא השיחה המשפחתית: שיחה בה כל חברי המשפחה משתתפים ואותה מנחים שני ההורים בתיאום מלא ביניהם ובשותפות במטרות. השיחה המשפחתית – היא דוגמה למנהיגות הורים במיטבה ולמה היא טובה לחינוך ילדנו? הנה כמה מהיתרונות שהשיחה מאפשרת לנו: פיתוח של תקשורת ישירה סביב קשיים. ילדים והורים ממעטים לשוחח בדרך ישירה כאשר מתעוררים נושאים שנויים במחלוקת. הרבה פעמים ניגשים לפתור נושאים כאלה באווירה של ויכוח ותסכול: אמרתי לך אלף פעם..! מתי כבר תלמדי..? האווירה משתנה לגמרי כאשר הורים אומרים בשיחה: אנו רוצים לשוחח אתכם על.. אנו חושבים שלא מתאים ש.. בואו נשמע אילו הצעות לשינוי יש לכם בנידון.. הצבת זמן איכות לשיחה ולהקשבה הדדית. על פי מחקר שנערך על כ-300 ילדים על ידי פרופ' רולידר, במכון לחקר קשיי התנהגות של ילדים בסביבות חינוכיות, נמצא שילדים בארץ זוכים לאינטראקציה ישירה עם הוריהם במשך 14 דקות ליום בממוצע בלבד. נשמע מוכר לחלק מאתנו? כמובן שמצב זה אינו מחזק את יכולתם של הורים להשפיע על ילדיהם. גיבוש של המשפחה כקבוצה. הורים יכולים להעצים את תהליכי שיתוף הפעולה בין חברי הקבוצה: לאח שלכם יש קושי ב.. בואו נחשוב כולנו איך אפשר לעזור לו...בסוף נשאל אותו איזה שינוי הוא רוצה לאמץ לעצמו.. מתן הזדמנות לתרגול של כללי שיחה מקרבת: הדיבור הישיר, נטול הטפות ודברי ביקורת, השמירה על חוקי ההקשבה, מתן הזכות להביע דעות שונות, החשיבות שניתנת להחלטות שמתקבלות - כל אלה תומכים באופן ישיר ליכולת של הורים להשפיע לטובה על ילדיהם ולעזור להם לפתח אחריות על התנהגותם. השיחה יכולה להתקיים בתדירות קבועה המאפשרת מעקב אחרי החלטות שנידונו; המשך שיחה בנושאים מורכבים, העלאת רעיונות לאחר חשיבה; חיזוק ופרגון על הישגים, מתן משוב הדדי (כן, ילדים יכולים להאיר את עיננו לא מעט!) ובכלל, השגת יעדים של קרבה ושיתוף פעולה. בהצלחה ובברכת שנה טובה של שלום ואחווה! (קריאה מומלצת: "הורים כמנהיגים - להיות הורה משפיע" מאת: חיים עמית) סילבנה וינר- פסיכולוגית פרטנית, זוגית ומשפחתית. מנהלת המרכז הטיפולי 'מעגלים' בצור- הדסה. Silvana.winer@gmail.com

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?