דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 27 ביוני 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

זה לא קל להיות מנהיג

בשבוע שעבר קראנו את פרשת "אֶמֹר", שבה יש הרבה דיבורים. המילה "אמר" ונגזרותיה מופיעות מעל 20 פעמים בפרשה. בפסוק הראשון בלבד המילה מופיעה שלוש פעמים! כתוב (ויקרא כא:א)"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם….". במבט ראשון, דברי התורה נשמעים מנוגדים לפתגם הידוע מפרקי אבות (א:טו) "אֱמוֹר מְעַט וְעֲשֵׂה הַרְבֵּה".

אם העשייה עדיפה על הדיבור, למה הדגש בפרשה דווקא על הדיבור? התשובה של התלמוד היא: " 'אמור ואמרת' - להזהיר גדולים על הקטנים" (יבמות קיד:א). זאת אומרת, העשייה כאן היא פחות עבודה פיזית ויותר מטאפיזית, ומתמקדת בהעברת מסר מדור לדור - החובה של המבוגרים ללמד את ילדיהם.

ומה טיב הלימוד הזה? החלק הראשון של הפרשה מכוון כולו לכהנים ומתייחס לאיסורים על יחסים מיניים ועל פגיעה בגוף (קעקועים) ובשיער (גילוח). בנוסף, מופיעה רשימה של מומי גוף שפוסלים את הכהן לשירות בקודש.

היום, למרות שאין עבודת קורבנות, חלק ממצוות הכהנים עדיין נשמר. למשל, בתפילה בבית הכנסת הכהנים עולים על הבמה לברך את הקהל "ברכת הכהנים". כהנים נמנעים מלהיכנס לבתי קברות או לבוא במגע עם גופות מתים. אסור לכהנים גברים להתחתן עם נשים גרושות או גיורות. אבל שאר החובות שהתורה מטילה על הכהנים בעבודת הקודש פסקו עם חורבן בית המקדש.

היום אין פולחן מקדש, ומה ניתן ללמוד מהפרשה? בנוסף על שמירת זיכרון מסורת אבותינו, אפשר גם להסיק מהאיסורים על הכהנים שני כללים על מנהיגות.

מנהיג אמיתי הוא בודד: הדעה הפופולארית היא שמנהיגות מאפשרת לאדם לשלוט במצב ולהשליט את רצונו. אבל לא כך הם חיי מעמד הכהנים. חיי הכהן כרוכים באיסורים שמגבילים את היחסים שלו, את חופש התנועה שלו, ואת פעילותיו. אפשר להבין מזה שמנהיג אמיתי הוא מבודד ומופרד מהקהל והוא צריך כל הזמן להיזהר.

מנהיג חייב להתאים לקהל: מום גופני פוסל כהן משירות בקודש. הכהן הוא הנציג, הדוגמה והמופת של הקודש, בפני העם שמחפש קשר טוב עם האל. בעבר היה על הכהן לטהר את גופו כדי להעביר את התחושה של יחסים טהורים בין העם לבין האל בהבאת הקורבן. הגוף הטהור של הכהן היה סמל לקדושה והאלוהות עבור העם.

היום, אנחנו סובלניים הרבה יותר כלפי מומים גופניים ונוטים לקבל את היכולת של אדם בעל מום גופני לייצג אותנו. מגבלות הגוף אפילו משמשות היום כמקור השראה כשרואים איך אנשים מתגברים עליהן ומגיעים להישגים גבוהים ביותר. רבני התלמוד לפני אלפיים שנה כבר לימדו והכריזו, "...אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ". (הוריות יג:א) כאן, הגדולה מגיעה מרמת הידע שלך ולא משלמות הגוף.

ומה התכונות שאנחנו דורשים מהמנהיגים שלנו? המחזאי המפורסם וויליאם שייקספיר כתב, "יש שנולדים גדולים, יש שמשיגים גדולה, ויש שהגדולה נכפית עליהם". כך או כך, הגדולה האמיתית של המנהיג היא לא גן של שושנים - היא דורשת הרבה, מגבילה את הבחירה, והיא תמיד נמצאת תחת מבטו הבוחן של הציבור.

הרבה סטייסי בלנק

הרבה סטייסי בלנק

nolish1@yahoo.com

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?