דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 25 בנובמבר 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

"אין כמו לחנך מקרוב"

ארבע מנהלות בתי ספר יסודיים במטה יהודה מדברות על שמחת השיבה לבית הספר של התלמידים, המורים וההורים, על האתגרים מול תלמידי ה-ו שנותרו בבית, על הקשיים שהם מגלים בבתי התלמידים ועל חוסר הוודאות של המורים. "היום אנחנו בכפר נופש אבל אני שואלת את עצמי כמה זמן נצליח לשמור את זה...”

חוזרים ללימודים בבי"ס מתתיהו, מושב צלפון. מימין: ראש מינהל החינוך, ניב בר גיא, התלמיד נווה דניאל, ומנהלת ביה"ס, אילנית כהן

ההתמודדות עם מגפת הקורונה גרמה לשינוי משמעותי באופן ההתנהלות של מנהלי בתי הספר. הדגש שניתן בעבר על נושא הלימודים וההישגיות הבית-ספרית ירד בסדר העדיפות ובמקומו צצו נושאים חדשים ובהם: התמודדות עם תלמידים שלומדים מרחוק, תלמידים שנאלמו ונעלמו, הורים מוטרדים ומיואשים, מורים מבולבלים ומותשים, שינויים תדירים במערכת השעות ומעל הכל צל חוסר הוודאות של העתיד. אין ספק, האתגר של מנהלי בתי הספר עם מגפת הקורונה הוא משמעותי ביותר.

ביום ראשון השבוע הסתיימה תקופת הסגר הארוכה והשנייה במספר ותלמידי א-ד חזרו לבתי הספר היסודיים. נפגשנו עם ארבע מנהלות של בתי ספר יסודיים במטה יהודה ועם ראש מינהל החינוך כדי לשמוע על החוויה של לחזור אל כתלי המוסדות החינוכיים.

 

שלום למנהלות בתי הספר כיצד אפשר לסכם את שלושת הימים הראשונים בבתי הספר היסודיים?

 

ג'אדה קזל, מנהלת יסודי עין נקובא-עין ראפה: “אני והצוות מאוד שמחים על החזרה זו ממש הקלה. עם כל האתגרים והקשיים שעברנו בסגר, זו הייתה תקופה מאוד קשה עבורי ועבור הצוות. לכיתות א-ב היה קשה להיות מול מסך, ובכיתות ה-ו הייתה תחושה שהם כבר גדולים ולהורים יותר קשה לדרוש מהם. יש נוכחות של 95% מהתלמידים א-ד. יש לנו מערכת שעות לחמישה ימים ולא לארבעה ימים, ואנו לומדים שש שעות ביום במקום חמש. ביום הראשון נתקלנו בבעיות משמעת. תלמידים חשבו שהם יכולים להיכנס ולצאת מהשיעור מתי שבא להם ולא לשים מסיכה. התנהלנו כמו שוטרים מול הילדים והצבנו המון גבולות. עם זאת, אני לא מוטרדת, זה עניין של יום-יומיים והילדים ירכשו שוב את הרגלי הלמידה בכיתות. אני שמחה לציין כי העבודה בקפסולות קטנות, של 16-17 תלמידים, שיפרה מאוד את האקלים בבית הספר והפחיתה את האלימות. את הקושי העיקרי אני רואה בהמשך הלמידה מרחוק עם ה-ו. הייתי היום בהרבה שיעורים, הנוכחות של התלמידים בלמידה מרחוק מאוד דלה ואנו מתקשים לגייס את ההורים כדי שיתמכו בתהליך הזה. זה האתגר שנצטרך להתמודד איתו".

 

לילך זריהן, מנהלת יסודי עין הרים: “הייתה שמחה מאוד גדולה לחזרה בקרב הילדים ובקרב הצוות החינוכי. המפגש האנושי היה חסר מאוד. לקטנטנים של א-ג היה קשה מול המסכים ובכלל לא היה פשוט ללמד אותם כך. ההתארגנות שלנו היא לחמישה ימים לימוד וחמש שעות ביום. אנו מפעילים 30 קפסולות ולשמחתי המרחב של בית הספר מאפשר הרבה למידה בחוץ. במרחב הפתוח זה הכי בטוח והרבה שיעורים מתקיימים בחצרות השונות, בכפר הארכאולוגי ובחורשות. התלמידים יוצאים לטיול בוקר ועושים התעמלות בצהרים. הדבר המבאס הוא שאנו לא יכולים להיפגש עם תלמידי ה-ו. אמנם, ההורים מתארגנים והילדים נכנסים לשיעורי הזום, אך הם חסרים לנו. אני חשה שיש לי שני בתי ספר לנהל, אחד מקרוב והשני בלמידה מרחוק".

 

אילנית כהן, מנהלת יסודי מתתיהו: “זה מרגש כל בוקר מחדש לראות את הילדים, אין כמו לחנך מקרוב. היעד של בית הספר הוא מתן מענה לפרט בשילוב סביבה חדשנית. יש לנו תלמידים שאיבדו את הקשר ואנו משקיעים רבות כדי לתמוך בהם. כל הזמן לראות איפה קשה לילדים ואיך אפשר לעזור להם. האלימות לא מעסיקה אותנו וזה טוב. יש לי מדריכת מוגנות במשרה מלאה והיא כל היום מסתובבת ובודקת, גם את נושא המסיכות. יצרנו הפסקות נפרדות לכיתות א-ב ולג-ד, ועכשיו ילדי א-ב נהנים ממגרש פנוי וזה המון. אנו מקדישים הרבה תשומת לב למנותקי הקשר, מקפידים שייכנסו לשיעורים, ותומכים בהם. לשמחתי, יש לנו מעטפת מאוד טובה של מינהל החינוך במועצה, ניב לא מפסיק לעבוד וזה נותן לנו כוח".

שרה דמסקי, מנהלת יסודי האלה

שרה דמסקי, מנהלת יסודי האלה: "יש שמחה גדולה לחזרה לבית הספר. הקבוצות הקטנות בקפסולות נותנות יותר מענה. יש תחושה של תחילת שנה, ואנו רוצים לשמר את האווירה של השמחה והרוגע. הכאב כי גדול הוא הסיפור של תלמידי ה-ו. הצוות והתלמידים של ה-ו חוו משבר, זה מעיב על תחושת כל בית הספר. מבחינת המורים וההנהלה יש מותשות גדולה בבניית מערכות השיעורים. זו הפעם הרביעית השנה שמשנים את מערכות השיעורים וכל שינוי כזה צורך עבודה של עשרות שעות. המתווה של משרד החינוך הוא לשבועיים, ומורים מאוד מוטרדים שייאלצו כל שבועיים לעשות מערכת חדשה".

 

היכן אתן צופות את הקשיים שיהיו לאחר שהאופוריה של החזרה ללימודים תחלוף, נניח עוד שבועיים מהיום?

 

שרה דמסקי: "היום אנחנו בכפר נופש. כיתות של 15 ילדים, מרחבי דשא, ציפורים בחוץ. עכשיו זה צימר אבל אני נזכרת מה עומד מאחורי זה ושואלת את עצמי כמה זמן נצליח לשמור את המתח של חבישת מסיכות ושמירת מרחק. האם זה יהפוך לשגרה או שיהיה רפיון? חשש נוסף שמלווה אותי הוא הפחד מבידוד. אני עדיין בטראומה מהבידוד שנכפה על בית הספר בתחילת השנה".

 

אילנית כהן: “האתגר של עטית המסיכות לתלמידי א-ב מאוד קשה להם. כל הזמן הם מסירים ואנו מורים להם להחזיר".

לילך זריהן, מנהלת יסודי עין הרים

לילך זריהן: "אני תוהה כמה מתלמידי ה-ו יצליחו להחזיק בשגרת הלמידה מרחוק. יש כבר ילדים שקשה להם ויש ילדים שלא פותחים מצלמות. עלינו למצוא דרך לאפשר להם משהו נוסף".

 

איך צוות המורים מחזיק מעמד?

 

לילך זריהן: "בסגר הראשון הייתה תחושה שזה ייגמר, מורים המציאו את עצמם מחדש, היו מאוד יצירתיים ובאו לידי ביטוי. בסגר הנוכחי אפשר היה לראות קושי רגשי מאוד גדול למורים. הייתה הבנה שחייבים להסתגל לשינויים ומי שלא יסתגל יהיה לו קשה לשרוד וצריך ללמוד לחיות עם הקורונה. אנחנו משקיעים המון בצוות המורים, שיחות עם הפסיכולוגיות של השירות הפסיכולוגי החינוכי או היועצת של בית הספר, מפגשי מליאה, סוגים שונים של צ'ופרים, שיח אינטימי בתוך בית הספר. אחת המורות סיפרה שהיה לה כיף לבוא לבית הספר ולהתלבש לכבוד זה".

 

אילנית כהן: “צוות המורים מורכב גם מהורים, ואת הקשיים שלהם הם מביאים לבית הספר. לדוגמא, יש מקומות שמהם מגיעים מורים שלנו, מרחובות ומבית שמש, שבהם אין צהרונים. צריך לראות איך תומכים בהם. ביטלתי חלק מההשתלמויות והחלפתי אותן במפגש עם היועצות של השירות הפסיכולוגי, המורות הגיבו באופן מאוד חיובי. בצוות צריכים להבין ולדעת שאנחנו איתם. כדאי להזכיר שגם לנו כמנהלות קשה וגם לנו יש חרדות, אבל אנחנו צריכים להפגין חוסן".

 

שרה דמסקי: “צוות המורים אלה האנשים שאנחנו צריכים לטפח ולחזק. הרבה טיפוח רגשי המהווה עבורם את המבוגר האחראי שלא כועס ולא נכנס ללחצים".

 

נתקלתם במצבים קיצוניים של הורים לא מתפקדים או תלמידים שסובלים מאלימות בבית?

 

לילך זריהן: “צריך לתת מענה להורים. כשהורה שומע שהמורה שואלת מה שלומו זו התייחסות מבורכת. חלק מההורים מתמודדים עם דברים שלא חלמו עליהם. יש סיר לחץ בבית. לפעמים זה אומר אלימות בבית. כשאנחנו נתקלים בזה אנחנו מערבים את שירות הרווחה, השירות הפסיכולוגי יד ביד איתנו, ועובדים סוציאליים נשלחים לבתי התלמידים. יש ילדים שנאלמו ונעלמו, אנחנו עושות ביקורי בית. אתה פותח שיעור זום והילדים לא נכנסים ואתה בודק למה, ונתקל בתשובה של אמא שאומרת עזבי אותי, אני לא עובדת, יש לי שלושה ילדים ותינוק, אין לי ראש לזה. היה אבא שסיפר שהוא מחזיק את עצמו בבית כל היום, אחרי שהילדים נרדמים הוא יוצא לרחוב ופשוט צורח. לקשיים האלה יש צורך לתת מענה ברמה הקהילתית".

 

אילנית כהן: “הפסיכולוג שלנו מעביר סדנאות להורים בנושא סמכות הורים. נרשמו 30 הורים, זה המון. ברור שסמכות הורים מתערערת".

ג'אדה קיזל, מנהלת יסודי עין נקובא-עין ראפה

ג'אדה קזל: "אני מודאגת מהצד הרגשי והחברתי של הילדים. אין לי שליטה על האלימות שיש בבתים. בשבוע הבא נאתר את הילדים שהיו חשופים לזה, נחלק אותם לקבוצות וניתן להם מענה פסיכולוגי מתאים”.

 

האם יש חשש מפערים לימודיים שלא ניתן יהיה להשלים בעתיד?

 

שרה דמסקי: “לא נראה לי שההורים מודאגים מזה, הם מודאגים מזה שהילדים נשארים בבית...”.

אילנית כהן, מנהלת יסודי מתתיהו

אילנית כהן: "משרד החינוך הוריד את מתווה הלימודים ל-70%, ומדגיש שפה, חשבון וכישורי חיים. המורות פורחות היום בשיעורים של א-ב. הכי מדאיג אותי העבודה על מיומנויות הקריאה".

 

לילך זריהן: "צריך להשקיע במיומנויות היסוד: קריאה, כתיבה, חשבון וכישורי חיים וחיברות. ללמד את הילדים לחיות בקבוצה תקשורת עם חברים, לוותר, להתחלק, להפסיד, לנצח – כל זה לומדים רק בקבוצה חברתית".

 

איך מינהל החינוך מתמודד עם הצורך לטפח ולחזק את הצוות החינוכי?

 

ניב בר-גיא, ראש מינהל החינוך: "האתגר הגדול הוא לנסות לעבור ממצב של ניהול חירום, שאנחנו בטרללת הזו כבר חצי שנה, ולנסות לייצר מחשבה קדימה של ניהול שגרה. אנחנו נכנסים עכשיו לתקופה שאולי יגיע חיסון בקרוב. חלק מההורים נותרו ללא פרנסה והתקופה היא מאוד לא יציבה.

השירות הפסיכולוגי וקציני הביקור הסדיר קיבלו מקום מאוד משמעותי, והם עסוקים במיפוי הצרכים ובקידום תכניות שיפנו לקהילת ההורים ולהורים עצמם. בפורום המנהלים שלנו אנו משתדלים לתת כוח ולהרחיב את ארגז הכלים בתקופה של ניהול שני בתי ספר, מקרוב ומרחוק, והתמודדות עם חוסר ודאות. מנהלות ומנהלי בתי הספר נמצאים כעת בחזית האתגרים".

ניב בר-גיא, ראש מינהל החינוך

עד כמה המועצה יכולה לתרום לפתרון הקשיים מול תלמידי ה-ו ומול ההורים?

 

ניב בר-גיא: "אנחנו מוכנים בכל זמן נתון להפעיל את כיתות ה-ו גם על בסיס המבנה של בתי הספר התיכוניים שהם פנויים כרגע. הצגנו מתווה של פעילות משולבת של החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, 29 יישובים במועצה אישרו זאת, אך משרד החינוך הקפיא את הפעילות. אנחנו מחפשים דרכים להתקדם גם כאן. לגבי ההורים, הוצאנו קולות קוראים לפנייה לשירות הפסיכולוגי, פרסמנו מספרי טלפון. בגל הראשון היו 54 פונים ישירות לשירות".

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?