דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 21 בספטמבר 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הבחירות לכנסת ה-24 מכה כואבת לליכוד – התרסקות למפלגת "צומת"

                                    

לפני הפסח יצאו תושבי ישראל בפעם הרביעית בתוך שנתיים לבחור את נבחריהם לכנסת ה-24 ואיתם גם כ-27 אלף מתושבי מטה יהודה. הנה כמה נתונים בולטים על דפוסי ההצבעה ב-57 היישובים של המועצה האזורית הגדולה בארץ. (בסוגריים הנתונים מהבחירות לכנסת ה-23)

 

ירידה באחוז הצבעה

 

אחוז ההצבעה הכללי עמד על 70.4% שהוא קיטון של כ-5% ביחס לאחוז ההצבעה לכנסת ה-23 (73.8%). אחוז ההצבעה הגבוה ביותר היה ביישובים גיזו ורמת רחל - מעל 80%. אחוז ההצבעה הנמוך ביותר נרשם ביישוב עין ראפה – 37.5% (56.7), בשורש – 44.6% (77.6%) וביישוב עין נקובא – 50.6% (56.85%)

מקרב כלל המצביעים במטה יהודה זכה הליכוד למירב התמיכה עם (26.71%), במקום השני יש עתיד (12.62%), במקום השלישי מפלגת העבודה (11.44%), במקום הרביעי ימינה (9%), במקום החמישי מרצ (8.51%), במקום השישי כחול-לבן (8.16%), במקום השביעי תקוה חדשה (5.39%), במקום השמיני ש"ס (4.98%), במקום התשיעי הציונות הדתית (4.01%), במקום העשירי ישראל ביתנו (2.48%) , במקום ה-11 הרשימה המשותפת (2.42%).

 

מכה כואבת לליכוד

 

רשימת הליכוד "מחל" בראשותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, זכתה אמנם במירב הקולות אך ביחס לבחירות הקודמות היא ספגה מכה כואבת. בבחירות לכנסת ה-23 עמד אחוז התמיכה בליכוד על 34.4% ואילו הפעם התמיכה הייתה 26.71% . זו צניחה חדה של כ-23%. 

היישובים עם התמיכה הגבוהה ביותר בליכוד: עגור - 62% (66%), זכריה - 62% (73.5%), גפן - 60.7% (66%).

לקהל הבוחרים של הליכוד ניתן לספח את הקהל שבוחר במפלגת ש"ס, אשר בהנחיית מנהיגה, שר הפנים, אריה (מכלוף) דרעי, הפכה להיות המפלגה החרדית של הליכוד.

היישובים עם התמיכה הגבוהה ביותר במפלגת ש"ס: תירוש – 37% (37%), שדות מיכה – 26% (26%), ישעי – 21% (25%).

 

אחוזי הצבעה נמוכים בקרב הערבים

 

בבחירות הקודמות התגייסו היישובים הערביים כדי לתמוך במועמדי הרשימה המשותפת, אך בבחירות הנוכחיות נמנעו רבים מלהגיע לקלפי. הפיצול בין הרשימה המשותפת החילונית והלאומנית לבין הרשימה האיסלאמית בראשותו של מנסור עבאס שהציגה חזות פרגמטית גרמה לרבים מבין הבוחרים ביישובים הערביים במטה יהודה להישאר בבית. מקרב אלה שהגיעו לקלפי התמיכה במשותפת צנחה אל מתחת ל-50%.

כך צנחה התמיכה ברשימה המשותפת ביישוב עין נקובא ל-41.83% (86%), ביישוב נווה שלום ל-50.56% (68%) וביישוב עין ראפה ל-49.4% (86%).

 

התמיכה במפלגות המרכז התפצלה

 

בבחירות הקודמות התמודדה מפלגת כחול-לבן המאוחדת עם מפלגת יש עתיד וזכו בהישג מרשים של 31%. בבחירות הנוכחיות התפצלו הקולות של כחול לבן ההיסטורית בין שתי רשימות עיקריות – כחול-לבן ויש עתיד. ההתפצלות של הקולות הפחיתה את התמיכה הכוללת בכ-30%.

יש לציין את השינוי בקרב הגוש השיתופי, שחלקים ממנו עברו לתמוך ביש עתיד הליבראלית. התמיכה הגבוהה ביותר נרשמה בקיבוץ הראל – 28.5%, המושב השיתופי נווה אילן – 26.3% וקיבוץ קרית ענבים – 25.5%.

מפלגתו של הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, זכתה למירב התמיכה בקיבוץ רמת רחל – 19.4% ותמיכה זהה של 16% בשורה של יישובים - מסילת ציון / נס הרים / מעלה החמישה / מוצא עלית.

ביד השמונה מצביעים לליברמן

קוריוז מעניין הוא בדפוסי ההצבעה למפלגת ישראל ביתנו בהנהגתו של ח"כ אביגדור ליברמן. ביישוב יד השמונה, המבוסס על יהודים משיחיים, זכתה המפלגה ל- 48% . כלומר, מחצית מיד השמונה בחרה לתמוך במפלגה הימנית של יוצאי ברית המועצות וזאת ככל הנראה על רקע הגישה הליבראלית שלה ביחס לנושאים של דת ומדינה.

צומת מתרסקת

בבחירות לכנסת ה-22 התמודדה מפלגת צומת תחת הדגל של מפלגת החקלאים על רקע התגברות גל האכיפה של תיקון 116 במושבים. אולם, למרות ההתלהבות הכללית ודברי התמיכה שפורסמו ברשתות החברתיות, בפועל צומת לא הצליחה לסחוף את חקלאי מטה יהודה (וגם לא את המגזר החקלאי בשאר הארץ) וזכתה לתמיכה בהיקף של 7.7% בלבד.

בבחירות לכנסת ה-23 נכללה צומת במסגרת רשימת הליכוד ויו"ר הרשימה, עו"ד משה גרין, התגאה בכך שזכה בתואר יועץ ראש הממשלה להתיישבות ולחקלאות.

אך עד מהרה התברר כי לתואר אין כל משמעות מעשית וענייני החקלאים נדחקו לפינה ובעצם התברר כי הליכוד בראשות ראש הממשלה הונה אותם וכלל לא התכוון לקדם את הנושאים הכואבים להם ובראשם את האכיפה האגרסיבית של תיקון 116.

לבחירות לכנסת ה-24 יצאה שוב צומת כרשימה עצמאית אך הפעם המפלה הייתה גדולה. במטה יהודה, שבה שוכנים 10% מכלל המושבים בישראל, קיבלה המפלגה כמה עשרות קולות בודדים (0.28%), המהווים צניחה של 95% ביחס לבחירות לכנסת ה-22.

ככל הנראה מדובר בתשובה מוחצת לכך שלמגזר החקלאי יש סדר עדיפויות שונה מהטרדות הכרוכות בניהול הקרקע ובזכויות הבנייה בנחלה החקלאית. אפשר ומדובר בשירת הברבור של המגזר החקלאי כמגזר העומד בזכות עצמו ומפת ההצבעה מכוונת את תושבי המגזר הכפרי לנסות ולמצוא אכסניה מתאימה בקרב המפלגות שאינן סקטוריאליות.

 

הסיפור של בית מאיר

 

אחת התופעות המעניינות והבולטות מבחינה דפוסי הצבעה מתרחשת בימים אלה במושב בית מאיר.

המושב שהוקם כיישוב דגל של מפלגת המפד"ל ההיסטורית וקרוי על שמו של הרב מאיר בר-אילן, שהיה מהמנהיגים החשובים בציונות הדתית נשיא תנועת "המזרחי", מפוצל כיום בתמיכה בין מפלגות ימין, ימין קיצוני וחרדיות. בבחירות לכנסת ה-24 בחרו במושב בליכוד (29%) ציונות הדתית ( 20.8%) בימינה (20%), ש"ס (11%) ואגודת ישראל (6.6%) .

התפצלות ההצבעה בבית מאיר מעידה על המשבר שבו נתונה הציונות הדתית אשר לצד נטייתה הברורה לצד הימני של המפה הפוליטית היא מפוצלת בין מפלגות בעלות מדיניות ליבראלית יחסית כליכוד וימינה לבין מפלגות חרדיות וחרדליות.


 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?