דלג לתוכן העמוד
יום שישי, 22 בנובמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

החקלאים לא נכנסו ל'צומת'

ההתנהגות הפוליטית של המגזר החקלאי במדינת ישראל היא נושא למחקר אנתרופולוגי שתוצאותיו יהיו בוודאי מרתקות. חוסר הצלחתה של מפלגת החקלאים 'צומת' לזכות באמון הקהל הבוחרים הטבעי שלה יהיה אחד הפרקים המעניינים ביותר שייכתבו באותו המחקר.

בשנים האחרונות הממסד השלטוני מכביד את ידו על החקלאים, מקצץ עוד ועוד ביכולתם לייצר חקלאות מניבה ורווחית, מאתגר אותם בפתיחת השוק ליבוא מתחרה שבחלקו מסובסד ובחלקו אינו מפוקח, מחליש בהתמדה את הנכונות של בני הדור השני והשלישי להיכנס לתחום, ולאחרונה החל לאכוף באופן דרקוני ותוך קנסות עתק את תחום עבירות הבנייה והשימושים החורגים במסגרת תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה.

על רקע זאת, היה צפוי כי החקלאים, מושבניקים וקיבוצניקים, יידעו להתכנס במסגרת פוליטית סדורה, שתייצג את האינטרסים שלהם בכנסת ותפעל למענם. אולם, שוב ושוב, מוכיח המגזר החקלאי כי רשימה פוליטית "סקטוריאלית" לא תזכה אצלו לתמיכה נרחבת.

פעיל 'צומת', איתמר נכט, מושב טל שחר

צומת יצאה לבחירות לכנסת ה-22 על רקע התגברות גל האכיפה של תיקון 116 במושבים. בעלי נחלות בכל הארץ דיווחו על פשיטות של פקחי יחידת האכיפה של דיני המקרקעין במשרד האוצר ועל קנסות עתק בהיקף של מאות אלפי שקלים בצד צווי הריסה לביצוע בתוך 30 יום.

ללא תקציב וללא תמיכה יצאו פעילי צומת אל המושבים כדי לשכנע את בעלי הנחלות בצורך הדחוף לייצוג סקטוריאלי בכנסת. הפוטנציאל האלקטורלי עמד על כ-300 אלף מצביעים. התקווה של ראשי המפלגה הייתה להביא כ-50% מהפוטנציאל הזה.

ראשי המפלגה החלו בפעילות הפוליטית מאוחר למדי, כשלושה חודשים בלבד לפני הבחירות, אך הכנסים של המפלגה החדשה היו מוצלחים והשתתפו בהם אלפים. וזאת כאשר במפלגות האחרות התקשו לגייס קהל לכנסים.

בצומת נהנו מכך שבמפלגות הגדולות שכחו במידה רבה את המגזר החקלאי. בכחול-לבן לא היה מטה חקלאי וראשי המפלגה לא התבטאו בתחום זה, הליכוד, כמפלגת שלטון מזה שנים רבות אחראי במידה רבה למצבם של החקלאים היום, מי שעמדה בראש 'ימינה', שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד וחברה לרשימה, בצלאל סמוטריץ', הודו בפה מלא כי קידמו את תיקון 116 בלי להבין את ההשלכות שלו על המגזר החקלאי.

אולם, למרות ההתלהבות הכללית ודברי התמיכה שפורסמו ברשתות החברתיות, בפועל צומת לא הצליחה לגרד את אחוז החסימה.

הנה הנתונים מהמגזר הכפרי במטה יהודה, המונה 42 מושבים (10% מהמושבים ברחבי המדינה) ו-8 ישובים שיתופיים: בסך הכל הצביעו בפועל ביישובים אלה 75% מבעלי זכות הבחירה ולאחר ניכוי הקולות הפסולים כ-19,300 מצביעים.

המפלגה שזכתה למירב הקולות בקרב המגזר החקלאי במטה יהודה הייתה הליכוד (28%) , אחריה כחול-לבן (26%), הדמוקרטית (9.8%). המפלגה הסקטוריאלית, שהתחייבה לפעול כדי לחלץ את המגזר החקלאי ממצוקותיו, צומת, הייתה רק הרביעית בדירוג עם (7.7%), ואחריה ימינה (7.5%). ש"ס (6.1%).

הגיע לבחור, מאיר חיון, כפר אוריה

מה ניתן להבין מנתונים אלה? אפשר להעלות כמה השערות: במגזר החקלאי מעדיפים גישה אידאולוגית וכלכלית על גישה סקטוריאלית, המגזר נוהג בשמרנות רבה ביחס לזהות הפוליטית שלו, יש חוסר אמון ביכולת של מפלגה סקטוריאלית לקדם אינטרסים של החקלאים ולבסוף: חוסר אמון של קהל המצביעים במועמדי המפלגה לכנסת.

אפשר שכל ההשערות נכונות. בפועל: פקידי הממסד השלטוני יודעים כיום כי המגזר החקלאי מתקשה להתארגן כמגזר סקטוריאלי וכי כוחו הפוליטי מפוצל וכפוף לאינטרסים השונים של המפלגות הגדולות. קשה להאמין כי התנהלות כזו תביא להישגים משמעותיים ולתיקון משמעותי במדיניות הממשלה כלפי המגזר החקלאי.

כאילו כדי להוכיח שמסקנה זו נכונה, יום לאחר הבחירות, ביום רביעי (18.9) פשטו פקחים של יחידת המקרקעין במשרד האוצר על נחלה חקלאית במושב שדה עוזיהו. הפקחים הגיעו בכוח גדול, מצוידים בטרקטורים, משאיות ועשרות שוטרי יס"מ, וביצעו בנחלה פעולת הריסה נרחבת. במקום פרצו עימותים בין המושבניקים לשוטרים שהלכו והחריפו עד כי הכניסה למושב נחסמה למשך כמה שעות. כדאי להזכיר שמועמדת מספר 2 במפלגת צומת, עו"ד רחל פרץ גלאם, היא תושבת שדה עוזיהו.

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?