דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 06 באוגוסט 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

חזון בתי הספר ההיברידיים מתגשם: תלמידים ילמדו בכיתה, בבית ובמרחב

אילוסטרציה

ההתמודדות עם מגיפת הקורונה גורמים לשינוי משמעותי וכואב בשגרת החיים הרגילה ובמקביל גם ליצירת הזדמנות לשינוי שיקדם את פני העתיד. במערכת החינוך במטה יהודה מתמודדים עם שתי ההשלכות הללו.

"אם הייתה שאיפה שהקורונה מאחורינו ושנחזור להתנהל כרגיל, בתוספת הלקחים מהחודשים מרץ-אפריל, כעת ברור לנו כי שנת הלימודים הבאה תיראה בצל הקורונה", אומר ראש מינהל החינוך במועצה האזורית מטה יהודה, ניב בר גיא, “וכי העולם הישן, של לימוד פרונטלי בכיתות של 30 ילדים לא יתקיים".

מערכת החינוך במועצה האזורית הגדולה בישראל תטפל בשנת הלימודים הקרובה ב-17 אלף תלמידים בגילאי 3-18, הלומדים ב-14 מעונות יום, 130 גנים, 14 בתי ספר יסודיים, 7 תיכונים ו-854 תלמידים בחינוך המיוחד, כמחצית מהם במוסדות חינוך מחוץ למועצה. זו מערכת גדולה וסבוכה, הנשענת על מערך הסעות ענק, דורשת תשומת לב רבה ומעסיקה מדי יום את ראש המועצה, ניב ויזל, וסגנו המחזיק תיק החינוך, שלומי מגנזי.

בתקופה הראשונה של ההתמודדות עם הקורונה מיהרו במערכת החינוך במטה יהודה לנסות ולפתור בעיות באופן נקודתי, אך כיום הגישה היא להמתין להנחיות יותר ברורות של הממשלה. “לי ולקולגות שלי נוצרה תובנה כי הדחף לייצר פתרונות נקודתיים לכל מיני הנחיות הממשלה לא היה יעיל מספיק, יש הרבה מאוד נעלמים", אומר בר-גיא.

הנעלם הגדול ביותר הוא האופן שבו יוכלו התלמידים להשתלב בכיתות וזאת בכפוף למגבלות. הנעלם הוא היקף מרחבי הלימוד שיעמדו לרשות מערכת החינוך, שכבות הגיל שיגיעו לכיתות במשמרת אחת או שתיים, ההשקעה בהתאמת מרחבי הלימוד להנחיות והמקור התקציבי לשינויים הנדרשים.

"אנחנו נערכים לפתיחת השנה כבר כעת", אומר בר גיא, "בגני ילדים אין פתרון בשלב זה לשאלה האם מגדילים את הצוות או מחלקים את הילדים למשמרות של שלושה ימים. עם זאת, ברוב גני הילדים במועצה לא תהיה בעיה מכיוון שכמות הילדים שם לא עולה על 20 ילד והתקנות דורשות עד 18 ילדים בגן, אך ישנם גנים במספר יישובים, בהם צור הדסה, שבהם היקף הילדים גדול ולהם נצטרך למצוא פתרון, באמצעות הפעלת כוח אדם תוך שימוש במבנים אחרים. בבתי הספר היסודיים, תלמידי א'-ד' ילמדו במרחבים של קפסולות במסגרת המגבלות של כמות ילדים בכיתה, ויתפרסו במידת הצורך גם לכיתות ה'-ו'. תלמידי ה'-ו' ילמדו באזורים של בתי הספר העל-יסודיים, אשר יעברו למתכונת היברידית".

 

המהפך ההיברידי

 

המהפך הגדול שהפך חזון להזדמנות הוא הקמת בתי הספר ההיברידיים. מזה שנים שבמטה יהודה קיימת תפיסה הרואה בהסעה היומיומית של תלמידים למוסדות החינוך מתכונת בעייתית, שאינה מנצלת את המשאבים באופן מיטבי. ראש המועצה, ניב ויזל, התבטא בנושא בעבר, ואמר כי יש למצוא מתכונת שונה, שבה תלמידים יוכלו ללמוד בחלק מהזמן ביישוביהם ולהשתלב בפעילויות חינוכיות שונות ביישוב עצמו או במרחבי המועצה. נראה כי מגיפת הקורונה קירבה את המימוש של החזון למציאות.

במינהל החינוך החליטו לבצע תכנית פיילוט בשלושה בתי ספר על-יסודיים שיהפכו ל"היברידיים": תיכון אור ודרור בצור הדסה ותיכון הר טוב באזור התעשייה הרטוב. נבדקת אפשרות לשלב גם את תיכון עין נקובא-עין ראפה במודל זה. בתיכון עין כרם ובישיבת נחשון ימשיכו בינתיים במודל הלימודים הקיים.

"בוא ניקח את בית ספר הר טוב הכולל כיתות ז-י"ב", אומר בר גיא, "לפי המודל הזה בשנת הלימודים הקרובה, כל תלמיד ילמד לפחות יום אחד בשבוע מהבית. כיתות ז'-ט' ילמדו באופן מתוקשב יום אחד בשבוע ומעבר לזה יהיו עוד יומיים בחודש שבהם ילמדו במרחב. כיתות י' ילמדו במרחבים האלה יום-יומיים בחודש וכיתות י"א יום בחודש. בימים שבהם לא יגיעו לבית הספר יוסעו התלמידים לפעילויות מגוונות: שיעורי מוזיקה ביד חריף, סדנאות למידה באמצעות עשייה מסוג מייקס-פלייס, סיוע ליקבים, השתלבות במפעלים אזוריים או במסגרות של מנטורים מקומיים שיתנדבו להדריך את התלמידים, סיוע ליחידה לאיכות הסביבה, שימור מעיינות ופיתוח שבילי אופניים, השמיים זה הגבול”.

את הפעילות של בתי הספר ההיברידיים ינהל רכז למעורבות חברתית, תפקיד חדש במינהל החינוך. “המציאות של הקורונה יצרה תעוזה להתקדם לפלטפורמות למידה שבעבר היו נקודתיות ולקפוץ למים הקרים", מסביר בר גיא, "אחד המנועים הוא ראש המועצה, שכבר שנים מדבר על זה שנכון להשקיע כספים ביצירת מקומות במרחב, שבהם התלמיד יוכל ללמוד במסגרת הקהילה והקורונה יצרה מנוף לקידום נושא זה".

 

טיפול באלימות

 

מה הקושי העיקרי שבו נתקלו המורים בתקופת הקורונה?

"האתגר הרגשי שמבוסס על הקשר שבין המורה לבין התלמיד. ניסינו להכיל את המורכבויות הרגשיות של תלמידים באמצעות שיחת בוקר, אך יש עוד הרבה מה לעשות בתחום הזה”.

איך תשמרו על רמת הלימודים בתקופה כזו ועל ההישגים באחוזי הבגרויות?

"65% מהתלמידים יכולים להתמודד עם המצב בהצלחה. הקושי הוא 35% התלמידים של החינוך המיוחד ושל כיתות האתגר. עשינו מאמץ להביא אותם פיזית לבתי הספר. ביקשנו אפילו להגיע לבתים של התלמידים – אבל זה לא התאפשר. בנוגע לבגרויות, ככל הנראה שההשגים לא יעלו באופן החד כמו בשנה שעברה. עם זאת, השנה כבר צמצמו את היקף הבחינות לחמש בחינות בגרות בלבד, אני מקווה שמשרד החינוך יידע למנף את זה הלאה”.

מה בנוגע לקידום תחושת המוגנות בבתי הספר?

"לקחנו משימה לשיפור המוגנות בבתי הספר והתמקדנו בתלמידים ובמורים שמעדיפים לעמוד מן הצד ולא להגיב כשהם רואים תופעות של אלימות. אנו מקדמים תכנית שמייצרת כלים פנימיים המאפשרים להיות מעורבים יותר בקידום של מוגנות".

"להפחית את הלהט לצאת ממטה יהודה". ניב בר גיא

ומה לגבי הצהרונים?

"נדחקנו למשבר מול הסייעות בצהרונים בתקופה מאוד מורכבת וקשה. אני שמח שצלחנו אותה. הגענו להסדר ובו כל צד, הורים וסייעות, יצא עם חצי תאוותו בידו. אנו יוצאים כעת למכרז צהרונים ולהערכתי ב-1.9 יתחיל לפעול מערך צהרונים חדש בהלימה לחוק".

לאחרונה פורסם על משבר בתיכון עין נקובא-עין ראפה, מה קורה שם?

"יש אתגר בקידום מערכת החינוך בעין נקובא-עין ראפה. בשלב זה, עמותת ברנקו וייס תיכנס למעורבות יותר גדולה בניהול בית הספר התיכון. פתחנו כיתת מופ"ת כדי לשמר את התלמידים המצטיינים שיוצאים לבתי ספר פרטיים במזרח ירושלים. המנהל הנוכחי ממשיך בשנה הבאה, וזאת מתוך כוונה שהוא ימשיך גם אחר כך. אני מקווה שזה ייעשה בשיתוף פעולה עם שני הוועדים".

כיצד מתקדמת תכנית הקיצוץ בהיקף ההסעות אל מחוץ לאזורי המיפוי?

"אנו לקראת השנה השנייה ביישום רפורמת הסעות. בשנה הראשונה כל מי שרצה נכנס למתווה ההורים והקיצוץ לא הורגש כל כך. השנה אני מקווה שנצליח לחסוך באופן יותר משמעותי ולפנות תקציבים לתכניות חינוכיות. אני מקווה, שעם השנים נצליח להפחית את הלהט של הרצון לצאת מחוץ לאזורי המיפוי של מטה יהודה".

 

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?