דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 25 ביולי 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

ללמוד לגעת באדמה

חוות בר שהוקמה לפני כשלוש שנים במועצה האזורית מטה יהודה הפכה למוקד חינוכי עבור התלמידים גם בתקופת הקורונה. לכבוד ט"ו בשבט מספרת המנהלת, ד"ר אלה זנגי, על הפעילות בחווה ועונה על השאלה: איך מלמדים חקלאות ב'זום'?

החווה החקלאית במטה יהודה הוקמה ב-2017 וכשנה לאחר מכן עברה למשכנה הקבוע, ליד הקמפוס החינוכי הר- טוב שבקיבוץ צרעה. "התחלנו מאפס, תוך התמודדות עם אתגרי מיעוט משאבים ביחס להקמה של מקום חדש", נזכרת המנהלת, ד"ר אלה זנגי, "למרות הקשיים, ידעתי לאן זה הולך ולאן אנו שואפים להגיע ולאט לאט בנינו את המקום, לרוב במו ידינו ובעזרת התלמידים".

אלה, תושבת מושב אביעזר, היא מורה לשעבר למדעים וביולוגיה ובעלת דוקטורט באקולוגיה יערנית. כיום היא אחראית על 14 אנשי צוות בחווה ובהם: 11 מורים, אב בית, מזכירה ובן שירות לאומי. את השנה האחרונה סיימה עם הדרכות ושיעורים שהועברו בחווה ל-860 תלמידים מעשרה בתי ספר במטה יהודה.

כיצד החווה החקלאית מחברת את התלמידים למורשת המקום ?

"החווה הוקמה לא רחוק מחוות הר-טוב ההיסטורית. היה לנו חשוב לעשות חיבור בין סיפור המורשת המקומית לעשייה שלנו בחווה. בהדרכתו של יוסי לוי, מצאצאי המושבה, למדנו על הסיפור של החלוצים ועל ענפי החקלאות בהם עסקו, כגון הפקת שמן אזוב (זעתר) וייבוש פרחים. בשיתוף פעולה עם כיתת ההומניסטיקה מבית ספר הר -טוב, הקמנו מרכז זעתר שבו שתלנו שדה אזוב ואף למדנו להפיק שמן בעזרתו של יוסי".

אילו נושאים מעניינים את תלמידי החווה ?

"התלמידים מאוד אוהבים לראות כיצד הירקות גדלים ומתפתחים, זה נראה להם כמו פלא. זו חוויה שונה מהיום יום בו הם מורגלים כשמקבלים את הירקות מהסופר מרקט וגם הטעם שונה לגמרי. לדוגמא, תלמידים שאומרים שהם לא אוהבים לאכול קולורבי, אנחנו משכנעים אותם לטעום והם לא מפסיקים להתרגש מהטעם הנפלא שלו. חלק גדול מהתלמידים אוהבים לעבוד פיזית עם כלי העבודה, כשבמקום הראשון זוכה המריצה - ככלי החקלאות המועדף על רובם. בנוסף, רוב הילדים אוהבים לגעת באדמה. יש משהו מאוד מרגיע באדמה, זו גם הסיבה שהם נהנים מנטיעת הצמחים ובגינה פתחנו בחווה את תחום העבודה בבוץ. ילדים (ותתפלאו, גם מבוגרים), מאוד אוהבים לגעת ולשחק בבוץ. לשמחתנו, אדמת הרנדזינה שעליה יושבת החווה, היא מעולה לעבודה בבוץ, משום שהיא מאוד חרסיתית. אנחנו יוצרים בלוקים מבוץ ואיתם בונים בחווה מתחמים שונים. לדוגמא, הטאבון המרשים שלנו, בנוי רובו מבלוקים שהתלמידים יצרו".

לדברי זנגי, התלמידים מאוד אוהבים את הטבע שסביבם, מתרגשים לחפש בעלי חיים וצמחים מעניינים כשהם מצוידים במשקפות ובזכוכיות מגדלת וחווים התרגשות גדולה למשל מגילוי צב. "זה מדהים לראות איך גילוי כזה יוצר אושר כה רב אצל התלמידים. ילדים נולדים מאוד סקרנים, אנו רואים כאן בחווה כיצד זה הולך וגווע עם הגיל ואחת המטרות שלנו הינה להצליח לשמר את חדוות הסקרנות וההתפעלות".

אחת התלמידות, איילה גולדברט, בת 8 ממושב אביעזר, מסבירה: "אני אוהבת לבוא לחווה אוהבת לשחק ב'לחפש את המטמון', החווה היא מקום של טבע, חיות בר, למרות שאין בה סוסים. הכי מעניין אותי בחווה הוא לקטוף צמחים ולהכין סלט. כיף לי גם בעבודה בבוץ. אבל אחרי השיעור יש תחושת עצב, כי השיעור נגמר".

נכון להיום, אין פינת חי בחווה, משום שהדבר דורש אישור מיוחד. עם זאת, בעתיד, יש כוונה להביא לחווה במטה יהודה גם בעלי חיים, כמו חמורים, תרנגולות, ארנבות ועוד.

 

חינוך לקבלת האחר

 

כיצד מקדם החינוך החקלאי ערכי דו קיום בין תלמידים יהודים וערבים ?

"מגיעים אלינו לחווה תלמידים ערבים מנווה שלום ומעין ראפה-עין נקובא. המורים שלי מתורגלים לעבוד עם תלמידים דוברי שתי השפות וכשיש צורך המורה המלווה מתרגמת את השיעור. אני מאמינה שחשוב, שגם הצוות בחווה יכלול מורים מהמגזר הערבי ומחפשת לצרף מורה ערבייה. בקרוב, בתמיכת המועצה ומשרד החינוך, אנחנו פותחים מגמת חקלאות משותפת לתיכונים עין ראפה-עין נקובא והרטוב, הם ילמדו יחד בחווה וייגשו ל-5 יחידות לימוד לבגרות. זהו פרויקט דגל, שישלב את כל מה שאנחנו מנסים לחנך פה בחווה: אהבת אדמה, אהבת האדם באשר הוא וחינוך לחקלאות. כולי תקווה, שבהמשך הפרויקט הזה ימשוך אליו עוד תלמידים גם ממגזרים אחרים".

כיצד משתלבות אוכלוסיות מיוחדות בפעילות ?

"יש לנו בן שרות לאומי חרדי מבית שמש בעל לקויות תקשורת. אנחנו רואים בו כחלק בלתי נפרד מצוות החווה. הוא השתלב מאוד יפה בעשייה שלנו. הוא מוסיף למגוון האנושי הקיים פה ומהווה מראה, גם עבור התלמידים שמגיעים לכאן, כיצד ניתן ליצור דו-קיום יציב וטוב מכל הקשת האנושית. בנוסף, מגיעות כיתות של חינוך מיוחד לחווה. תלמיד שנזקק ליחס של אחד על אחד יכול להצטרף לאסף, אב הבית שלנו, לעבודה ולקבל את תשומת לבו המלאה".

אתגרי הקורונה

 

אפשר ללמוד חקלאות ב'זום' ?

"אנחנו מאוד משתדלים לייצר שיעורים, שגורמים לתלמידים לצאת החוצה לחצר או לגינה הקרובה ולפתוח את העיניים למה נמצא בסביבתם. למזלנו, רוב האוכלוסייה של התלמידים גרה באזור כפרי המאפשר זאת. למשל עכשיו אנחנו משתפים אותם בספירת הציפורים השנתית ולקראת ט"ו בשבט אנחנו מוציאים אותם לחקור את העצים בקרבת הבית. התלמידים שנכנסים לזום משתפים פעולה יפה, אך כמובן שאנחנו מעדיפים ללמד בחווה".

יש יתרונות ללמידה מרחוק ?

"כן, אני מוצאת גם קצת אור בתקופה הזו של הלמידה מרחוק. התקופה הזו מחזקת אצל התלמידים את יכולת הלמידה העצמאית, הם נדרשים לבצע משימות בעצמם עם הנחייה מרחוק, זוהי מיומנות חשובה שאני מרגישה שמשתפרת עם הזמן. דוגמא לכך חוויתי עם תלמידים שבשיעור בחווה כתשנו זיתים והפקנו שמן זית ואחר הצהריים הם שלחו לי תמונה שלהם כותשים זיתים ביישוב שלהם, לאחר שהם איתרו עצי זית ועשו מסיק. באופן ספונטני הם לקחו את הלמידה בחווה וביצעו אותה באופן עצמאי. זה לא קרה לפני הקורונה. לדעתי תקופת הקורונה דחפה אותם ללמידה עצמאית ולתחושת מסוגלות".

וכשהתלמידים חוזרים לחווה איך מתנהלת הפעילות ?

"כאשר אין סגר, התלמידים מגיעים אלינו ואנחנו מקפידים על כל ההנחיות של מתווה הקורונה. מבחינתנו, זו שעתה היפה של החוות החקלאיות. כבר הוכח ששהייה בחוץ באוויר הפתוח מפחיתה באופן ניכר את ההדבקות במחלה”.

ומה קורה בחווה בימי הסגר ?

"בזמן הסגר, כאשר אין תלמידים, צוות החווה ממשיך להגיע לעבודה. העבודה החקלאית לא מסתיימת עם הסגר. זה לא מבנה בית ספר שניתן לנעול אותו וללכת, כך שכל התחזוקה של המקום מתבססת עלינו ועל מתנדבים שמגיעים. מכיוון שמותר בסגר להתנדב, אני מקבלת פניות מגופים רבים, שרוצים להגיע, החל מחוגי סיירות שמגיעים עם יכולות ומוטיבציית עבודה גבוהה במיוחד, תלמידי תיכון עם המחנכים שלהם, שזו הזדמנות בשבילם להיפגש ועל הדרך לתרום בעבודה בחווה, וכלה במשפחות עם ילדים מרמת בית שמש שאימצו אותנו והן מגיעות כל פעם שאני פונה אליהן".

לפרוש כנפיים

 

איך את מסכמת שלוש שנות פעילות ראשונות של החווה ?

"אני לא יכולה לשים את האצבע על דבר אחד, אך השנה אני מרגישה שסוף סוף אנחנו נמצאים במקום, שאני שמחה להיות בו מבחינת קיומנו כחווה חקלאית חינוכית. הצלחנו לחדור לתודעה כמקום בעל ערך. שמחתי מאוד שראש המועצה, ניב ויזל החליט, שהביקור של שר החקלאות, אלון שוסטר, יתחיל אצלנו בחווה, מבחינתי זה הישג גדול, שמעיד על כך כשמבינים, שיש לנו מה להציע. לשמחתנו, המועצה תומכת בנו מאוד ונכונה לשתף פעולה עם כל רעיון שאנחנו מעלים. הגענו לשלב בהתפתחות שלנו, שאנחנו מוכנים לפרוש כנפיים אל עבר הקהילה שמחוץ לבתי הספר".

מה הפעילות המתוכננת לט"ו בשבט ?

"בימים אלו אנחנו מתחילים שיתוף פעולה גם עם אגף הרווחה של המועצה ובט"ו בשבט אנחנו יוצאים למבצע של חלוקת התוצרת החקלאית שלנו לאנשים מבוגרים בקהילה. החלוקה תתבצע, בין היתר, בעזרת התלמידים שמגיעים לחווה, כך שהתוצרת שהתלמידים עמלו עליה תקבל ערך מוסף ואף תיצור חיבור בין דורי. לסיום אדגיש כי אני והצוות היקר של החווה מרגיש שאנחנו רק בתחילת הדרך, בעיצומו של בניית מפעל חשוב. יש לנו עוד הרבה חלומות להגשים ולמרות שהדרך עוד ארוכה, היא דרך נפלאה, מהנה ומלאת סיפוק".

(צילומים באדיבות דוברות מטה יהודה)

 

החווה גורמת לילדים לזרוח

 

רחלי עובדיה, בעלת ותק של 17 שנים כמורה, עבדה כ-10 שנים בגן שושנים בשריגים. היא מתמחה בחינוך מיוחד, בעבר הייתה גננת בחינוך מיוחד וכיום גננת בחינוך הרגיל בגן משלב. לדבריה, החווה היא חלק חשוב מהחינוך: "החווה היא רחבת ידיים ומביטה אל האופק, הלמידה היא רחבת יריעה נותנת אפשרות לילדים לעוף, לפרוח ולראות תוצרים, ואנחנו הופכים להיות חלק מהטבע. הילדים לומדים להשתמש, לעזור ולהתמזג עם הטבע, לומדים לקבל ולתת מהטבע ונחשפים לכל כך הרבה אפשרויות ודרך הטבע לומדים גם למצוא הקבלה בין הטבע לאדם, כמו לדוגמא בחילופי העונות. האושר, הפליאה, ההתלהבות והחידוש עבור התלמידים זה הדבר הכי יפה שמוקרן על פניהם".

איך מתנהלת הפעילות החינוכית בחווה ?

"כשמגיעים לחווה, הטבע והנוף מקבל את פנינו. הילדים אוכלים ארוחת בוקר, מקבלים הנחיות לגבי הסביבה ובטיחות, מתחילים את הפעילות שזה משחק חופשי במרחב או סיור מודרך לבחירה, לילדים יש אפשרות בחירה ומספר תחנות לבחירה".

יש מקרה של ילד שהחווה תרמה לו באופן מיוחד ?

"היו לי תלמידים עם תנועתיות יתר, שבגן סגור יותר קשה להם לתפקד והחווה החקלאית למעשה נותנת להם את האפשרות לזוז ולעבור מירק לירק, לחקור את הטבע והשלוליות, יש להם יכולת לבטא את עצמם על ידי הטבע, לעקוב אחרי תנועת הציפורים, לעסוק בקטיף או זריעה, הכנת עיסת נייר - תעסוקה שמאתגרת אותם וגורמת להם לזרוח ולראות תוצרים".


 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?