דלג לתוכן העמוד
יום שבת, 16 בפברואר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

"פרשת הסעות התלמידים חשפה כשלים חמורים"

יו"ר הוועדה לבדיקת מערך ההיסעים, פרופ' אמיר אלעמי: מדיניות המועצה לא נדונה על ידי שום גורם ציבורי במטה יהודה, זו תקלה חמורה וניתן רק לשער מה היו המניעים לכך

להקים מערך היסעים מקצועי. פרופ' אלעמי

"אני מכה על חטא", אומר פרופסור אמיר אלעמי ויו”ר הוועדה לבדיקת מערך ההיסעים למוסדות החינוך של תלמידי מטה יהודה, “הייתי חבר ועדת תקציב של המועצה במשך עשר שנים ולא הבחנתי בגירעון הגדול שנוצר בסעיף ההסעות. היום, לאחר קבלת ההחלטה לשינוי המדיניות בנושא ההיסעים, אני מודאג מכך שכשלים שונים שהתגלו על ידי הוועדה לא יזכו לטיפול המתאים על ידי המועצה".

אלעמי, 65, מתגורר במושב רמת רזיאל מזה כ-25 שנה. הוא פרופסור לקרדיולוגיה ומומחה בניתוחי לב וכיום עובד בבית החולים 'קפלן' ברחובות. נשוי לענת, שהיא עצמה רופאה בתחום הכירורגיה הפלסטית. לזוג שלושה ילדים ושני נכדים.

בשנת 2009 הוא הצטרף למליאת המועצה האזורית מטה יהודה כנציג המושב. על השנים שבהן כיהן כחבר ועדת התקציב הוא מעיד: “ספר התקציב הוא כל כך עמוס, 83 עמודים צפופים בסעיפים ותתי סעיפים. זה עומס כל כך גדול, שחבר ועדת תקציב מגיע לעמוד 80 כשהוא עייף מהמספרים, ושם במקום מוצנע יש סעיף שיוצר גירעון מתוכנן של 30 מיליון שקל, ולא רואים את זה".

בשבוע שעבר אישרה מליאת המועצה במטה יהודה שינויים משמעותיים במדיניות ההסעות למוסדות החינוך. הוועדה שפרופ' אלעמי עמד בראשה היא זו שדנה בנושא והיא זו שגיבשה את המלצות.

קיבלת על עצמך לכהן כיו"ר ועדת ההסעות, מה גילית כשנכנסת לעומק העניין?

"יש להדגיש כי מי שגילה את הגירעון החמור בסעיף ההסעות היה חבר מליאה אחר וכי היוזמה של הקמת הוועדה הציבורית הייתה של ניב ויזל בתפקידו הקודם כמ"מ ראש המועצה. לי היה זכור במעורפל, שלפני 10 שנים התקבלה החלטה לאפשר לימוד בחמישה בתי ספר מחוץ לאזור המיפוי של המועצה וההחלטה הייתה גורפת, ללא שיקול של מצבם הסוציו-אקונומי של התלמידים. איך זה התגלגל לכך, שכיום המועצה מסיעה 2500 תלמידים לבתי ספר מחוץ למועצה, כ-15% מכלל התלמידים במועצה, לא היה לי מושג. הייתי צריך ללמוד מונחים חדשים: מיפוי של מוסדות החינוך, החזר בגין המיפוי, וכיו"ב".

מה הדבר הראשון שצרם לך כשגילית את הנתונים?

"כחבר ועדת תקציב לא הייתי מודע למשמעות של מדיניות “השמים הפתוחים” בתחום מוסדות החינוך. המועצה אמרה בעצם את הדבר הבא לתלמידים: לכו ללמוד היכן שתרצו ואנחנו נשלם את אגרת הלימוד ואת ההסעות עד הפרוטה האחרונה. זו מדיניות שלא נדונה על ידי שום גורם ציבורי במטה יהודה וגם לא על ידי ועדת התקציב. זו תקלה חמורה ומי שמבין יכול היה לשער מה היו המניעים לכך".

אתה חותר להגיד משהו בוטה יותר, לדעתך, היו כאן מניעים פוליטיים?

"את זה אתה אמרת. כשאתה מאפשר ל-2500 תלמידים ללמוד מחוץ למועצה ולקבל היסעים על חשבון הציבור, צריך לזכור שיש להם 5000 הורים וגם אחים בוגרים. יש פה גרעין של תושבים שהם בעלי אינטרס מובהק שהמדיניות הזו תימשך. וצריך לזכור, זו לא מדיניות שנקבעה באופן ציבורי וזכתה לגיבוי של המליאה אחרי דיון עם כל הנתונים".

היכן מתבטאת האפליה החמורה בהתנהלות המועצה בנושא ההסעות?

"להסיע תלמיד באזור המיפוי עולה למועצה 3400 שקל בשנה. ההחזר שמתקבל ממשרד החינוך השאיר עודף בתקציב ההסעות של כ-4 מיליון שקל. לעומת זאת, להסיע 2500 תלמידים מחוץ לאזורי המיפוי עולה כ-8400 שקל לתלמיד וזה יוצא כולו מתקציב המועצה השוטף, אין החזרים. מה שקורה זה שמדיניות ההסעות יצרה מצב שבו ההורים של התלמידים שלומדים באזורי המיפוי משלמים מהמסים שלהם עבור התלמידים שבחרו ללמוד מחוץ למועצה. למה לקפח תלמידים במועצה לטובת תלמידים אחרים?“.

- במקרים מסוימים העלות עומדת על 17,600 שקל לתלמיד לשנה. פי 5 מהעלות לתלמיד באזור המיפוי. איך זה קורה?

"זה נכון. בתקציב ההסעות מופיעים 84 תלמידים שמוסעים מחוץ למיפוי והתקציב עבורם עומד על 1.5 מיליון שקל. זה קורה כשמישהו רוצה ללמוד בירושלים וגר בטל שחר. שמעתי על מקרה, שבו ילד שקיבל מונית סירב שילד נוסף יצטרף אליו להסעה. המדיניות הזו הביאה לפגיעה ברמה המוסרית וברמה הערכית".

אתה מאמין שאם המליאה הייתה יודעת את הנתונים היא לא הייתה מאשרת את המדיניות הזו?

"אם אנחנו מחזירים את הגלגל אחורה ל-2009, ומישהו מגיע למליאה ומספר לנו על הרעיון: אני אתן ל-2500 תלמידים ללמוד איפה שהם רוצים ואנחנו נוציא על זה במהלך עשר השנים הקרובות 150-160 מיליון שקל. אני מניח שכולם עד האחרון היו מתנגדים. להוכחה, כאשר הנתונים הובאו לפני חברי המליאה, ראינו שהם קיבלו החלטה בצורה ממלכתית ללא מתנגדים”.

היכן הכשלים שהוועדה גילתה בהתנהלות המועצה?

"גילינו כי עיקר ההוצאה של הכספים היא בשלב שבו מחזירים את התלמידים ממוסדות החינוך שמחוץ למועצה. בגלל שעות הסיום השונות זה עולה כפליים מהעלות של שלב ההלוך. עוד גילינו, שבגלל כשלים של המועצה בגביית ההחזרים ממשרד החינוך נגרם למועצה מדי שנה נזק של כ-5 מיליון שקלים. מדובר בכשלים התנהלותיים כמו קובץ לא מעודכן של כתובות תלמידים או בגלל דיווח מאוחר מדי והגשת מסמכים לא מסודרת”.

היכן נפגעו תושבי המועצה מהמדיניות הזו?

"במקום להשקיע בשיפור מוסדות החינוך שלנו שרפנו סולר בדרכים. כשתלמידים לא נפגשים במוסדות החינוך זה פוגע גם בלכידות החברתית ביישובים".

מה המסקנות שלך לעתיד?

"אני חושב שסעיפים גרעונים בתקציב המועצה צריכים להיות מובלטים כדי שמקבלי החלטות ייקחו את זה בחשבון. ברור שצריכים לטפל בכשלים שבקבלת ההחזרים ממשרד החינוך. אני מקווה שבמועצה ייענו להמלצה להקים מינהל הסעות שיעסוק באופן מקצועי בתחום הזה. בסופו של דבר היקף ההסעות השנתי עומד היום על 70 מיליון שקל".

לאחר אישור המליאה לשינוי במדיניות ההסעות, אתה מרוצה?

"אני עדיין לא מרוצה כי אני לא בטוח במאה אחוז שזה ייושם בהתאם להחלטות שקיבלה המליאה. יש כשלים ברמת הניהול שהובטח לי שהם יטופלו על ידי סגן ראש המועצה, שלומי מגנזי ומנכ"לית המועצה. צריך שתהיה בקרה שוטפת על התהליך כדי שלא נקום בעוד שנה או שנתיים ושוב ניתקל בכשל כזה".

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?