דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 21 בנובמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

63% מיישובי מטה יהודה מדורגים באשכול סוציואקונומי 7-9

במועצה האזורית מטה יהודה מתלוננים לעתים קרובות על כך שהיישוב 'צור הדסה' גורם להעלאה במדד הסוציואקונומי של המועצה, מאשכול 6 לאשכול 7. העלייה במדד גורמת למועצה הפסד הכנסות מתקציב האיזון של משרד הפנים בהיקף של 20 מליון שקל, חוזרים וטוענים במועצה. במקביל פועלים מול משרד הפנים כדי שזה "יחריג" את צור הדסה מהחישוב הכולל של המדד הסוציואקונומי של מטה יהודה.

אולם, בפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בנובמבר 2018 מתבהרת תמונה שונה לגמרי. נתוני הלמ"ס נכונים לשנת 2015, אך התמונה שמשתקפת מהם סותרת את הנתונים שאוהבים להציג לפני חברי מליאת המועצה.

המועצה האזורית מטה יהודה מונה כיום 57 יישובים (במדד של הלמ"ס מופיעים עוד נקודות יישוב כגון, בית החולים איתנים וכפר הנוער קרית יערים – אך הם זניחים בחישוב הכולל). 36 (!!) מתוך היישובים במטה יהודה הם בדירוג סוציואקונומי 7-9. כלומר 63% מכלל היישובים במטה יהודה נמצאים באשכול 7 או מדורגים גבוה מעליו !!

רק 21 יישובים במטה יהודה (37%) זוכים לדירוג 6 ופחות מזה. היישובים עם הדירוג הסוציואקונומי הנמוך ביותר במועצה הם עין נקובא (2) ועין ראפה (3), שני היישובים הערביים במועצה.

למרבה הפלא, כמה מן היישובים השיתופיים זוכים גם לדירוג סוציואקונומי נמוך: יד השמונה (3) צובה (4) רמת רחל (5). זוהי כמובן סוג של טעות סטטיסטית – ברור לכל בר דעת כי חברי קיבוץ רמת רחל וחברי קיבוץ צובה אינם נמצאים בקשיים. להיפך, אלו שני הקיבוצים העשירים ביותר במטה יהודה ומבין הקיבוצים העשירים ביותר בארץ.

עוד איתות לטעות סטטיסטית אפשרית היא בדירוג של מושב בית מאיר (4). הטעות נובעת כנראה מכך שבבית מאיר יש כמה ישיבות עם תלמידים ואברכים וגם ריכוז של משפחות חוזרות בתשובה. בפועל, ידוע לכל, שבמושב בית מאיר מתגוררים בעלי אמצעים, ובשנים האחרונות אף נכנסו למושב בעלי הון ידועים ומפורסמים.

בדירוג סוציואקונומי 7 נמצאים 12 יישובים ובהם: בר גיורא, תעוז, צרעה, מטע, צפרירים, אבן ספיר, אורה, אביעזר, נתיב הל"ה, נס הרים, קריית ענבים, ומבוא ביתר.

בדירוג סוציואקונומי 8 נמצאים 19 יישובים ובהם: גבעת יערים, הראל, נחשון, עמינדב, מעלה החמישה, גבעת ישעיהו, מסילת ציון, בית נקופה, שריגים, כפר אוריה, שורש, רמת רזיאל, טל שחר, מוצא עלית, בית זית, גיזו, נווה אילן, נטף, ו...צור הדסה.

היישובים בעלי הדירוג הסוציאקונומי הגבוה ביותר במועצה הם נווה שלום ושואבה – שניהם מדורגים באשכול 9.

הנתונים של הלמ"ס הם לשנת 2015, הפרסום הקרוב של למ"ס, לגבי האשכול הסוציואקונומי של שנת 2017, צפוי להיות באמצע שנת 2020, והוא יבהיר את התמונה. עם זאת, בארבע השנים האחרונות חל במועצה שינוי חשוב: שכונות ההרחבה ביישובים רבים הלכו והתאכלסו בתושבים ממעמד הביניים, והם צפויים להרים עוד את היקף ההכנסות לנפש שהוא אחד המדדים המרכזיים לקביעת האשכול הסוציואקונומי. מכאן עולה בבירור כי גם אם יצליחו פרנסי המועצה ל"החריג" את צור הדסה מהחישוב הסוציואקונומי הכולל – ככל הנראה לא ישתנה דבר. המועצה עדיין תהיה מדורגת באשכול 7 ואולי אפילו גבוה מכך.

סגן יו"ר ועד צור הדסה, יאיר קמייסקי:  "הנתונים של הלמ"ס חשובים מאוד. כאשר בודקים ממה מורכב מדד של הלמ"ס ברור כי דווקא האכלוס של שכונת הסנסן מושך את מדד המועצה כלפי מטה. הסיבה העיקרית היא שמדד הלמ"ס בודק מספר חדרים לנפש וברור שמספר החדרים לנפש בהרחבות של המושבים הוא גדול יותר מאשר בדירות שבצור הדסה. בנוסף, המשפחות שמגיעות לסנסן הן ברובן משפחות צעירות שההכנסה שלהם מטבע הדברים היא יותר נמוכה ואילו ההוצאה שלהן על דיור וחינוך היא יותר גבוהה. התוצאה ההגיונית מנתונים אלה היא שמי שמעלה את המדד הסוציואקונומי של המועצה הם תושבי המושבים ותושבי ההרחבות”.

תגובת המועצה האזורית מטה יהודה: "נתוני דו"ח הלמ"ס משקפים את הגיוון הסוציואקונומי המאפיין את המועצה. לצד ישובים בעלי מעמד סוציואקונומי גבוה, קיימים ישובים בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך, והמועצה פועלת כל העת למתן השירותים הטובים והאיכותיים ביותר לכלל הישובים והתושבים המתגוררים בהם".

 

 

 

מטה יהודה - טבלת סוציואקונומי

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?