דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 11 באפריל 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

פסק הדין של מלך הודו שפתר סכסוך משפחתי בהרחבה

נחלה במושב (אילוסטרציה)

לאחרונה הגיע למשרדי אחד מבעלי הנחלות במטה יהודה, קשיש כבן 80, ובפיו סיפור כואב. הוא ואשתו נתנו לאחד מילדיהם את הזכות לקבל מגרש בשכונת ההרחבה במושב בו הם גרים, מתוך תקווה שהבן ומשפחתו הכוללת שישה ילדים, יתגוררו לידם.

לא רק שנתנו לבן את "ההמלצה/הזכות" לרכוש את המגרש בהרחבה (לכל נחלה מוקצה מגרש אחד בלבד) אלא הם אף מימנו את כל עלויות הרכישה, כולל התשלום לרמ"י ודמי הפיתוח למושב.

אולם, הבן ורעייתו נקלעו למסכת גירושין קשה, שגרמה לנתק חמור בין הכלה והילדים לבין הסבא והסבתא, עד שאינם מתראים ואינם מדברים זה עם זה כבר מספר שנים.

קשה לתאר את גודל צערם של ההורים הקשישים, שקיוו כי בנם וכלתם יגורו לידם, יתמכו בהם, יסעדו אותם ויהיו להם למשענת לעת זיקנה, והם נותרו לבדם במושב.

נתבקשתי לייצג את ההורים בתביעה לבית המשפט, בבקשה לבטל את המתנה שנתנו לבן המתגרש, כך שהם יוכלו להעביר את הזכות לילד אחר שיהיה מוכן לבוא ולגור לידם.

כבר בדיון הראשון בבית המשפט, התקשה השופט לנהל את הדיון. בני הזוג המסוכסכים, שהיו טעונים זה כלפי זה, התפרצו, צעקו, נכנסו זה לדברי זה ולדברי השופט ובאי הכוח של הצדדים, כשכל אחד מהם מאשים את השני כמי שגרם לפירוק הנישואין.

בית המשפט שלח את בני הזוג לפישור, אבל גם בפני המפשר נמשכו הצעקות וההאשמות ההדיות, וכל ניסיונות הפישור עלו בתוהו.

הצדדים חזרו לבית המשפט, והשופט הודיע כי בלית ברירה, המשפט יעבור לשלב ההוכחות, שבו כל צד יטען את טענותיו ולאחר מכן בית המשפט יפסוק מה יעלה בגורל המגרש: האם להשאירו לבני הזוג, לחלקו בין שניהם, לתת אותו רק לאחד מהם, או להשיבו לידי בעלי הנחלה, כפי שביקשו ההורים.

כשהתחיל הדיון בהוכחות, ביקשתי מבית המשפט לעצור את הדיון כי יש לי סיפור לספר. השופט, המכיר אותי שנים רבות, הופתע לרגע אך נעתר לבקשה.

סיפרתי את האגדה אודות המלך אלכסנדר מוקדון, שהגיע בכיבושיו עד להודו. שם פגש את מלך הודו וביקש להיות נוכח ביום בו שופט המלך את נתיניו. בפני המלך הופיעו שני שכנים, האחד טוען: מכרתי לשכני מגרש, ובמגרש הוא מצא תיבת אוצר מלאה כסף וזהב, שכני מסרב לקחת לעצמו את האוצר כי האדמה הייתה שלי, אולם אני מסרב לקבל את האוצר, כי אני מכרתי לו אדמה ולא אוצר. והשכן טוען מנגד: אני קניתי רק אדמה, לא אוצר ולכן האוצר אינו שייך לי. המלך שאל את שני השכנים על אודותיהם, וגילה כי לזה יש בן בוגר ולזה יש בת בוגרת. יתחתנו הילדים, פסק המלך, והאוצר יהיה שלהם.

הייתה דממה באולם. השופט הסתכל על כולם, ואמר: רעיון טוב, הרי כל החלטה שאפסוק, תשאיר צד אחד פגוע, נלמד ממלך הודו, האוצר יהיה לילדים.

וכך נפסק בהסכמה, המגרש לא יהיה לבעל, לא לאשה, לא לשניהם ואף לא להורים. המגרש יהיה לילדים, יחלקו הילדים את המגרש בחלקים שווים.

המשפט הסתיים והצדדים לא רק שחסכו הרבה כסף, אלא נזרעו הזרעים לשיקום היחסים בתוך המשפחה, וזה יותר חשוב.

זו המגמה כיום, למצוא פשרה מתאימה ולא לרוץ למשפט, לפנות לגישור מקדים בפני עו"ד מומחה בתחום, ובעל ניסיון חיים רב שימצא פתרונות "מחוץ לקופסה". זה יותר יעיל, יותר זול ופחות פוגעני.

 

בן-ציון הכהן, עו"ד

מושבים, נחלות חקלאיות, בן ממשיך, ירושות, צוואות, מעמד אישי

benzi@bhadv.co.il

 

 

 

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?