דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 14 בנובמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

שפוך חמתך על הגויים או שפוך אהבתך ?

מה נוסיף השנה לצלחת הפסח, שולחן הסדר או לנוסח ההגדה, כדי לגרום לדור הצעיר לשאול באמת "מה נשתנה הלילה הזה?

מזיגת כוס לכבודו של אליהו הנביא ופתיחת הדלת בציפייה להגעתו

ממש בעוד כמה ימים נשב - אולי נצטופף - סביב שולחן הסדר, נפתח את ההגדה, ונקיים את המצווה הנפוצה ביותר בקרב היהודים בעולם "והגדת לבנך...". מסורת מסקרנת שאנו נוהגים במהלך הסדר, היא של מזיגת כוס לכבודו של אליהו הנביא ופתיחת הדלת בציפייה להגעתו (ולאחר מכן נותרת "התעלומה" איך היין בכוס אליהו נעלם?!).

בנוסף לסדר פסח, אליהו הנביא מופיע בטקס הבדלה בזמן שאנחנו נפרדים מהשבת; בברכת המזון שנאמרת אחרי כל ארוחה אנחנו מבקשים, "הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב וִיבַשֶּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת:". אנחנו יושבים בכסא אליהו בטקס ברית מילה כי אנחנו מאמינים שאליהו משגיח עלינו ברגע הייחודי הזה.

מה אפשר ללמוד מהדמות המתפתחת של אליהו?

בספר מלכים א', אנחנו פוגשים נביא קנאי ששוחט את 450 נביאי הבעל, מפיח חיים בילד שמת, ובסוף הסיפור הוא לא מת, אלא עולה בסערה השמימה במרכבה. אליהו אכן חוזר בסוף ספר מלאכי, הנביא האחרון בספר נביאים. כתוב שם שה' אומר, "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּהו הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם..." ומכאן והלאה בספרות הרבנית אליהו ידוע כמי שמיישב סכסוכים וכמבשר הגאולה. המוות העל-טבעי שלו הכשיר את הקרקע לתפיסה שהוא חוזר כל הזמן לעולם ומנסה להביא את הגאולה.

כשאנחנו מזמינים את אליהו בסדר פסח, ההגדה מורה אותנו לומר: "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמוּ. (תהלים עט:ו-ז) שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם. (תהלים סט:כה) תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי ה' (איוב ג:סו)”.

אלה מילים של נקמה ממש. לא קשה להזדהות עם העמדה הזאת. הבקשה להחזיר לפוגעים את הפגיעה שאנחנו חווינו. אבל יש הבדל בין צדק לבין נקמה. צדק מופעל תוך שיקול דעת ובהגינות. נקמה נובעת מרגש ומופעלת על ידי הרגש.

הרמב"ם כתב במשנה תורה, "וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו, 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?' " (הלכות חמץ ומצה).

בהגדה מהמאה ה-16 שמיוחסת לנכדו של רש"י אנחנו מוצאים הצעה לטקסט במקום "שפוך חמתך": “שפוך אהבתך על הגויים אשר ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך קוראים, בגלל חסדים שהם עושים עם זרע יעקב ומגינים על עמך ישראל מפני אוכליהם. יזכו לראות בסוכת בחיריך ולשמוח בשמחת גויך”.

תבחרו אתם איזה נוסח יותר מתאים לכם.

אין זה השינוי היחידי שניתן להוסיף לטקס ליל הסדר. למשל, הרב דן מוסקוביץ בקהילת "שלום" בוונקובר, קנדה (קהילת אחות של קהילת צור הדסה) מספר על סמלי מאבק לחירות שנוספו לסדר פסח של משפחתו במהלך השנים ובהם: שירי חירות אפרו-אמריקאים בתקופת המאבק לזכויותיהם בשנות השישים; השארת מושב ריק לאסירי ציון בברית המועצות בשנות ה70; שקית לאפיקומן עם תמונה של יהודי אתיופיה עולים על מטוס "אל-על" במבצע משה ב-1984.

בשנים האחרונות, רבים מוסיפים לצד כוס אליהו גם את “כוס מרים”, שמוזגים לתוכה מים. הכוס הזאת מעלה מודעות למקומן של הנשים בעולמנו, שעד לאחרונה שיחקו תפקיד משני במקרה הטוב, או הועלמו לחלוטין מההיסטוריה. התורה קוראת לה "מרים הנביאה" והמדרש מיחס לה באר מים שהיא סחבה לכל מקום במדבר כדי להשקות את עם ישראל. בנוסף, כתוב בתלמוד (סוטה יא:ב), "דרש רב עוירא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים...".

החל באליהו הנביא, שדמותו התחדשה בכל דור ודור מקנאי לה' לאיש חסד שמרבה שלום ותקווה בעולם, יש לנו אין ספור דוגמאות של חידוש ההגדה והסיפור של יציאת מצרים בכל דור ודור. והשאלה שאני מפנה אלינו היום: מה אנחנו נוסיף השנה לצלחת הפסח, שולחן הסדר ולהגדה,שיגרום לילדים לשאול באמת "מה נשתנה הלילה הזה?".

 

רבה סטייסי בלנק

קהילת צור הדסה

rabbi.stacey@yahoo.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?