ביהמ"ש: רשם האגודות חייב לוודא כי בחירות לוועד אגודה מתקיימות באופן דמוקרטי ותקין

ביקורת חריפה של בית המשפט המחוזי על התנהלותה של רשמת האגודות השיתופיות בעניין הבחירות לוועד האגודה במושב שדות מיכה. השופט רון פסל את אישור הרשמת לקיים בחירות באמצעים דיגיטליים וקבע כי לאור התלונות על אלימות קשה במושב היה על הרשמת לאמץ התנהלות שתחתור להטמעת "התנהלות דמוקרטית"

הכניסה למושב שדות מיכה 

פסק הדין של בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית דין לערעורים מנהליים יהפוך כנראה לאחד מפסקי הדין החשובים ביותר בהתנהלות של אגודות שיתופיות בכלל ובמושבי עובדים בפרט. בפסק הדין הזה נקבע כי על מוסד רשם האגודות השיתופיות לוודא כי הבחירות באגודה בכלל ולוועד האגודה בפרט מתנהלות באופן דמוקרטי, תקין וחוקי וכי, כל עוד לא יאושר תקנון חדש אין לקיים בחירות באמצעים דיגיטליים.

פסק הדין ניתן במסגרת ערעור שהגישו בעלי נחלה וחברי האגודה השיתופית שדות מיכה, עו"ד אלינור אלבז ובעלה דוד אלבז (המערערים), על הבחירות שהתקיימו לוועד האגודה בתאריך 16.3.23 . הערעור הוגש כנגד רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד שלומית שיחור רייכמן (הרשמת) וכנגד האגודה השיתופית החקלאית שדות מיכה (האגודה) .

מכתבי התראה

בערעור פירטה עו"ד אלינור אלבז, שייצגה את עצמה, שורה של טענות חמורות בנוגע לניהול הבחירות בפועל וכנגד רשמת האגודות השיתופיות ונציגיה אשר אישרו את ההתנהלות הזו, למרות כמה מכתבי התראה ששלחה אליהם והצביעו על ליקויים חמורים בבחירות אלה.

עו"ד אלינור אלבז

בין השאר טענה עו"ד אלבז כי ועד האגודה פרסם שני נוסחים שונים לקיום האסיפה, כי הבחירות ליו"ר האסיפה הכללית נערכו בסיוע הצבעה דיגיטלית (באמצעות הווטסאפ) וזאת למרות שלא ניתן לקיים הצבעה דיגיטלית כזו, וכי לאחר נעילת הישיבה, יו"ר האגודה ומזכיר האגודה ביצעו הצבעה לוועדת קלפי בניגוד להצבעה שכבר נעשתה. כמו כן טענה אלבז, כי למרות שבהליך משפטי קודם נקבע כי היא חברת אגודה סירב יו"ר ועד האגודה להכיר בכך וטען כי עליה לצאת מהאסיפה הכללית משום שהיא אינה חברה באגודה.

עו"ד אלבז ביקשה מבית המשפט לקבוע כי הבחירות לא התקיימו כדין ולכן הן בטלות ומבוטלות, וכן לבטל את הקביעה של הרשמת כי האסיפה נוהלה כדין והפרוטוקולים מחייבים ולבסוף ביקשה החלטה הצהרתית שתקבע כי היא חברה באגודה השיתופית.

אלימות קשה בבחירות

ועד האגודה טען מנגד, כי באגודה קיימת תופעת אלימות רחבה וקשה המרתיעה חברים מלהשתתף באסיפות כלליות, לפיכך ההצבעות נעשות באופן משולב פיזי ומקוון (דיגיטלי) וכי לאסיפה שכונסה כדין הורשו להיכנס חברי אגודה בלבד. (ביום הבחירות עצמו הוצתו שני כלי רכב של יו"ר ועדה האגודה, י.ר.)

עוד נטען בתגובת האגודה כי עו"ד אלבז אינה חברת אגודה, והיא פרצה עם תושבים נוספים, שאינם חברי אגודה, למקום כינוס האסיפה והפריעה לניהול האסיפה.

בנוגע לבחירות המקוונות (דיגיטליות) טען ועד האגודה כי תקנון האגודה אינו מונע קיום אסיפה והצבעה מקוונת והדבר תואם את הנחיות משרד רשמת האגודות השיתופיות וכי התהליך הדיגיטלי נעשה על ידי חברת מתמחה באמצעות מערכת הצבעה מרחוק, השומרת על כל הכללים הנדרשים כגון: חשאיות, אפשרות הצבעה פעם אחת בלבד וכיו"ב.

התנהלות עגומה

לאור העובדה שרשמת האגודות השיתופיות צידדה בעמדת ועד האגודה של שדות מיכה ודחתה את כל התלונות שהשמיעה עו"ד אלבז לפני הבחירות וגם לאחריהן, התמקד השופט המחוזי, אלכסנדר רון, בסקירת התנהלותה של הרשמת בעניין זה.

רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד שלומית שיחור רייכמן

לדבריו, נפרסה לפניו תמונה עגומה על התנהלות הבחירות וכל זאת באישור ובידיעה של משרד הרשמת, וזאת כשהיא רואה את עיקר תפקידה "... לדחות את כל הטענות ללא התייחסות מספקת, משל, לא ראתה היא את תפקידה, אלא ככזה שתכליתו להסיר מן הדרך את טרדתן של התלונות".

השופט מקדים ומציין בפסק הדין, כי רשמת האגודות נהגה באטימות כלפי הטענות שהשמיעה עו"ד אלבז וזאת למרות שאפילו מתגובת האגודה ניתן להבין כי מדובר במצב עניינים סבוך ומורכב "... שיש בדברים כדי ללמדנו על אוירה אלימה באגודה, היינו מצב דברים שמלמד על חוסר אמון, ושייתכן שצריך היה הדבר לעורר את  המשיבה 1 (הרשמת) ליתר פיקוח ומעורבות, בעוד שלאמיתם של דברים, נעשה ההיפך".

בחירות חפוזות

השופט מעיר כי לאחר שהרשמת דחתה את מכתבי התלונה שנשלחו אליה על ידי עו"ד אלבז, התקבלה בתאריך 12.3.23 החלטה לקיים את הבחירות לוועד האגודה בתוך ארבעה ימים בלבד – בתאריך 16.3.23, וכי יש בכך כדי לעורר שאלה מדוע נחפזו לקיים את הבחירות.

השפט מציין כי "פרק הזמן הקצר בין המועד בו נתקבלה החלטת 12.3.23 לבין  מועד הבחירות, מהווה עובדה שאינה במחלוקת. במצב דברים זה, אף ייקל להבין לטענת המערערים שכלל לא היה סיפק בידם לנקוט מהלך ממשי עד הבחירות". לדבריו, רק בכך יש סיבה לביטול הבחירות.

הוא מצטט ממכתבה של עו"ד אלבז את הדברים הבאים: "על אף שהסברתי את דחיפות ההחלטה לדחיית הבחירות ומינוי חוקר לפנקס הבוחרים באופן בהול, ומאחר ומונעים ממני זכות בסיסית לבחור ולהיבחר, בנוסף יו"ר האגודה מזייף את הפנקס על מנת להשפיע על תוצאות הבחירות... כמן כן בפנקס מופיעים שמות נוספים, כולם תומכי הוועד המכהן שלא גרים ביישוב שנים, הבתים שלהם מוצעים למכירה וישנם שוכרים בבתים במשך שנים רבות, חלקם לא גרים בארץ, ומצביעים באמצעים דיגיטליים. לא יתכן כי סמכות משפטית של רשמת האגודות השיתופיות תיתן יד להתנהגות פושעת זאת כדי לשנות את תוצאות הבחירות".

"הדברים ממחישים הרבה: את הצורך במינוי חוקר – דבר שלא נעשה עד היום; את העובדה שעוד באותו יום לא היתה המערערת (עו"ד אלבז) רשומה בפנקס הבוחרים; ולבסוף את משבר האמון העמוק באגודה, ותחושת המערערים שלא זוכים דבריהם למענה מכיוון המשיבה (הרשמת). יש לציין כי תשובת רשמת האגודות באמצעות סגן הרשם זרח יהב שניתנה ביום הבחירות עצמו לא סיפקה כל תשובה מהותית למכתב של אלינור אלבז", מדגיש השופט רון בפסק הדין.

הליך הצבעה פסול

לאחר שההצבעה התקיימה שלחה אלבז מכתב חריף נוסף לרשמת האגודות השיתופיות ובו התריעה כי הבחירות לועד האגודה התקיימו בין השאר באמצעות שימוש באמצעים דיגיטליים (הצבעה באמצעות הסמארטפון) וזאת למרות שהמהלך הזה לא אושר באסיפה הכללית כפי שהתקנון מחייב.

עוד הוסיפה אלבז והדגישה כי ההליך הדיגיטאלי בוצע ברשלנות ואיש בוועד האגודה לא טרח לוודא כי אופן ההצבעה בסמארטפון מתקיים על ידי חברי אגודה המורשים להצביע ולא על ידי גורם אחר, דבר המעלה חשש לזיוף הבחירות.

הטענות הללו נדחו אחת לאחת על ידי רשמת האגודות השיתופיות שציינה במכתב התשובה, "לא מצאתי כי המבקשת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת זיוף בחירות באגודה. יותר מכך המבקשת אף לא הביאה ראשית ראיה לזיוף הבחירות המצדיקות עריכת חקירה ולפיכך החלטתי לדחות את ערעור המערערת על הסף".

בין הנימוקים שעליהם הסתמכה הרשמת במתן האישור להצבעה באמצעים דיגיטליים היא ציינה שתקנון האגודות השיתופיות שלפיו פועלת האגודה בשדות מיכה אינו אוסר על הליך הצבעה דיגיטלי. עמדה זו נפסלה בפסק הדין מכל וכל.

השופט אלכסנדר רון קבע כי למרות שבתקנון האגודה לא נכתב שאין אפשרות לבצע הצבעה לוועד האגודה באמצעים דיגיטליים הרי "... להתבסס בנסיבות אלה על תקנונים שנכתבו לפני עשרות רבות בשנים, תוך קביעה שאם אין התקנון מונע הצבעה דיגיטלית, הדבר עשוי להיות לגיטימי, כמעט מביכה".

לאור זאת קובע השפט בפסק הדין כי, " עריכת בחירות באגודה שיתופית באופן דיגיטלי או משולב, נעדרת אחיזה בדין. די בכך כדי לבסס את ההחלטה שאין מנוס מפסילת הבחירות".

מדוע לא מונה חוקר?

השופט הדגיש כי לאור העובדה שמכתבי ההתראה של אלבז לא גרמו לרשמת האגודות השיתופיות למנות חוקר לאגודה, הרי היה על הרשמת לגלות ערנות ורגישות מיוחדת לעובדה ששמה של אלבז נמחק מפנקס הבוחרים מסיבה לא ברורה, והוחזר אליו שלוש שעות לפני הצבעה, וגם כאן ללא נימוק פומבי וראוי.

אלבז בעדותה: " לא ייתכן שאני אופיע על הפנקס (כחברת אגודה בשנת 2021) ויום למחרת אני כבר לא בפנקס, זה לא עובד בצורה הזאת, הוא לא יכול לעבוד לפי שמור לי ואשמור לך, מי שממתנגדיו הוא מוחק את שמם מהמחשב ואנחנו צריכים לרוץ ולמנוע ממנו לבחור ובמקרה מ- 2021 השם שלי מופיע בפנקס. אני לא הצבעתי. אני רציתי להתמודד...".

וכך כתב השופט בפסק הדין: "אין חולקין שבבוקרו של יום הבחירות לא נמנתה המערערת עם חברי האגודה. היא אושרה כחברה שרשאית להצביע ביום הבחירות עצמו. מאחר ורק בעל זכות בחירה רשאי להציג את מועמדותו, נמנעה ממנה, בנסיבות אלה, גם האפשרות להציג את מועמדותה. ואם בכך לא סגי, גם פניותיה למינוי חוקר, לא נענו ... די בכל אחד מטעמים אלה כשלעצמו כדי להצביע על כשל שיצדיק את פסילת הבחירות".

לסיכום, השופט קיבל ארבע טענות עיקריות של אלבז וציין אותן בפסק הדין:  הסרת שמה מפנקס הבוחרים והשבתו לפנקס הבוחרים באופן שלא איפשר לה להציג מועמדות, קביעת מועד בחירות סמוך מאוד למועד שבו השיבה הרשמת תשובה למכתב התלונה של אלבז, קיום הבחירות כבחירות משולבות עם בחירות אינטרנטיות על כל הקושי שבכך, והרכב בעייתי של ועדת הקלפי.

חובת בחירות דמוקרטיות

השופט רון מדגיש בפסק הדין כי פקודת האגודות השיתופיות מקורה בחקיקה מנדטורית משנת 1933, וכי בנסיבות אלה, "נדרשת פרשנות יישומית שתתאים לתפיסות המקובלות כיום...".

"... לבחירות באגודה השיתופית היבטים הנוגעים לליבת זכויות חבריה כתושבים וכבעלי זכויות קניין. אלה שני נושאים, שברמה הארצית מוכרים כנושאים המתאפיינים גם בממד חוקתי", מציין השופט ומצטט מפסק דין קודם, של שופט רון שפירא שכתב על הבחירות באגודה שיתופית את הדברים הבאים: "... חולשים על הבחירות עקרונות היסוד של כל בחירות דמוקרטיות. עקרונות יסוד אלו מחייבים שוויון בין בוחרים, שוויון בין מתמודדים וסדרי הצבעה שיבטיחו את השוויון וכן ימנעו אפשרות של הטעיית הבוחר בדרך כל שהיא...".

השופט הצביע על הקשיים שאיתם מתמודדת רשמת האגודות השיתופיות שנובעים מהחקיקה ומהסמכויות שהוקצו לה בחוק וממליץ אף לשקול שינויים בחקיקה זו, אך מוצא כי במקרה זה של הבחירות באגודת שדות מיכה פעלה הרשמת באופן שאינו מניח את הדעת. "... היה עליה (הרשמת) לאמץ התנהלות שתחתור למירב ולמיטב בכל הקשור להטמעת התנהלות דמוקרטית באגודות שיתופיות. נוכח הגדרת סמכויותיה כמאסדרות וגם כסמכויות מעין שיפוטיות, אף היה בכוחה לעשות יותר... עיון בכתב התשובה מצביע על התעלמות כמעט מוחלטת משיקולים שעניינם בטוהר הבחירות ובאמינות התהליך".

השופט הדגיש כי על רשמת האגודות השיתופיות לקחת בחשבון את האמינות של הליך ההצבעה לוועד האגודה והיא לא רשאית להעדיף את נוחיות ההצבעה באמצעות אמצעים דיגיטליים על הצורך בהצבעה אמינה שעומדת בכל הכללים הנדרשים ומהווה ביטוי מובהק לרצון של חברי האגודה.

ועוד מוסיף השופט בפסק הדין: "... סכסוכים מרים באגודות שיתופיות, אינם נדירים. כך, על פי התמונה שבפני, בשדות מיכה, וכך באגודות נוספות, שהסכסוכים בתוכם מוצאים את דרכם לבתי המשפט לא אחת. והנה, למרות הסכסוך בשדות מיכה, משום מה, לא סבורה די הצורך המשיבה 1 (הרשמת) שחתירה להליך דמוקרטי ראוי, כזה שיזכה לאמון החברים, גם אלה ש"באופוזיציה", בכללם המערערים, תתרום לשיכוך הלהבות. לא נתחוור עד עתה, מדוע אין היא מזהה בבהירות הנדרשת את הקשר בין הליך דמוקרטי ראוי לבין תחילתו של פיוס שמתבקש שם"?.

הבחירות לאגודה מבוטלות

לאור זאת קבע השופט כי יש לבטל את הבחירות שנערכו בשדות מיכה ביום 16.3.23 וכי על רשמת האגודות השיתופיות והאגודה השיתופית שדות מיכה להיערך לעריכת בחירות חדשות בהתאם לפקודה, ותוך שימת דגש על יישום העקרונות המתחייבים מכל הליך דמוקרטי, כולל: פרסום סדור ומבעוד מועד של פנקס הבוחרים, קביעת מועדים ידועים מראש לכל שלב, ועריכת הבחירות במתכונות מקובלות בישראל, או לפחות קרובות לכך, וללא טכניקות דיגיטליות, אלא אם כן, עד למועד הבחירות, תוכר דרך זאת בדין.

הוא הוסיף וחייב את רשמת האגודות השיתופיות לקבוע לוח זמנים לבחירות ולפקח על ההליך על פי סמכויותיה שבדין.

לאור העובדה שהחלטות רשמת האגודות השיתופיות הם שהביאו לביטול הבחירות חייב השופט את הרשמת בתשלום דמי הוצאות דיון משפטי למערערים בסך 15 אלף שקל ופטר את האגודה מכך.

ממשרד הכלכלה והתעשייה שבמסגרתו פועל משרד רשם האגודות השיתופיות נמסר: "אנו לומדים את פסק הדין ונשקול את צעדנו בהתאם".