האבא של המיחזור

קירות המשרד עשויות משאריות של מקרר ישן ולוחות קלקר, המכונית נוסעת על שמן שרוף שנאסף מדוכני פלאפל, התרנגולות אוכלות את שאריות הפירות שהותירו בני הבית, הלשלשת שלהם מדשנת את עצי הפרי בגינה ולקינוח – יש קומפוסטר ההופך גם את ההפרשות של בני הבית לדשן המזין את האדמה. מבולבלים? זו רק ההתחלה. מי שאחראי להתנהלות החסכונית הזו ובמקביל, הפך לחלום הבלהות של רעיון החברה הצרכנית המשועבדת לכרטיסי האשראי, הוא אייל ביגר, צעיר בן 40 המתגורר במושב אביעזר. ביגר החל למחזר כתחביב, שעד מהרה הפך לאידיאולוגיה וכיום הוא מפיץ את תורת המיחזור בקרב מפעלים ותעשיות כמנכ"ל עמותת "יוזמת האנרגיה הטובה". אל ביתו של ביגר הגעתי במסגרת סדרת הרצאות וסיורים שמקיימים רשות העתיקות וקק"ל. ביגר מוביל את אורחיו ומוכיח לכל מאותגרי המיחזור והספקנים עד כמה זה פשוט לחיות עם הטבע בצורה יותר הרמונית ונבונה. אייל וליז ביגר הגיעו לאביעזר לפני ארבע וחצי שנים עם ילדיהם. ביגר היה כבר פעיל מיחזור ותיק וביקש להפוך את המשק החקלאי שקנה לדוגמא ולמופת למיחזור. כיום הוא מוביל את קבוצת האורחים שלו ומציג להם את פלאי המיחזור הפזורים סביב. משרדי העמותה שהוא עומד בראשה, פועלים מתוך מבנה הלול הישן וכך גם הסטודיו לאמנות הזכוכית של ליז. בפתח הסיור מציין ביגר עשר תחנות עצירה בחצר הבית, שכל אחת מהן מראה בצורה אחרת כיצד ניתן להפיק יותר מהטבע, תוך הריסה פחות דרמטית שלו.

התרנגולות הממחזרות

את הסיור מתחיל ביגר במתחם הלול שבו הוא מגדל את להקת התרנגולות הקטנה. רצפת הלול מכוסה בשכבות של קליפות ושאריות מזון אורגאני. הוא מכנה את הלול "קומפוסטר", ומסביר שהתרנגולות הן למעשה פועלות במפעל מיחזור הפועל בשיטה טבעית לחלוטין: תהליך הקומפוסטיזציה מתקיים על כל שלביו על ידי התרנגולות, כשהן מנקרות את שאריות המלונים שבני הבית אכלו והופכות אותן באמצעות מערכת העיכול שלהן לדשן איכותי שמאוחר יותר נאסף ומפוזר סביב עצי הגן. "היטלי הטמנת האשפה שהחלה הממשלה על הרשויות לאחרונה בהחלט מעלים את החשיבות של הפרדת פסולת קומפוסטיזציה, כדי להפחית את כמות הפסולת המוטמנת", אומר ביגר ומצביע על שירותי הקומפוסט, הצמודים ללול, שאינם צורכים מים להדחה ומקיימים את אותה מערכת החוקים שמקיימות התרנגולות, אלא שהפעם זה מעשה אדם. ביגר מפליא בשבחו של המתקן המשרת את עובדי החברה ואורחיה, ומספר כי הוא בונה כעת אחד נוסף בצמוד לקיר ביתו, לשימוש בני הבית. "אנחנו בעל החיים היחיד שמחרבן בתוך מי השתייה שלו", הוא מסביר בלי דימויים יותר מדי מעורפלים. אולם, קומפוסט שמקורו בבני האדם צורך זמן עיבוד רב יותר. את הקומפוסט שמייצרים שירותים אלה, מודה ביגר, לא מפזרים בגן הירקות, אך אין שום מניעה חוקית או תברואתית להשתמש בו בגינת הנוי. כחסיד של מיחזור הוא מבקש להשתמש בכל מה שאפשר, כדי להימנע מלשפוך אותו לנחלים.

סולר איכותי משמן שרוף

מבנה הלול הישן והמוזנח במשק החקלאי הפך להיות מרכז הדרכה, הדגמה ופעולה של "יוזמת האנרגיה הטובה", המייעצת ומספקת פתרונות לניצול בר קיימא של משאבים במוסדות, מפעלים ומשרדים. בתוך הסככה בולטת מערכת ההפקה של הביו-דיזל. הביו דיזל הוא אולי גולת הכותרת של פעילות המיחזור של ביגר. לכל מי שלא ידע, ניתן לייצר סולר מעולה לתחבורה משמני מאכל משומשים! כן, זה אפילו די פשוט! אוספים כמה עשרות ליטר של שמן מאכל שרוף, מוסיפים סודה קאוסטית ומתאנול ומנערים היטב. התוספים "לוכדים" את חומרי הפסולת שבשמן, מתחברים אליהם ויוצרים חומר שמנוני סמיך וכבד, גליצרין. אחרי 24 שעות החומר הסמיך שוקע ובמרום המיכל נותרת שכבה גדולה וצלולה של סולר המתאים למנועי דיזל עם הזרקה חיצונית. הטנדר של ביגר נוסע כבר 120,000 ק"מ על שמן שהוא אוסף מדוכני פלאפל, וגם הגזים שנפלטים מהמנוע מזהמים ב- 80% פחות את הסביבה. מהגליצרין המשוקע שנותר במיכלים מייצרים סבונים. עבור מי שלא מעוניין לייצר ביו-דיזל בעצמו, פועלים כיום בארץ שלושה מפעלים המייצרים ביו-דיזל באופן מסחרי. אגב, מי שדואג לאיכות הדלק המגיעה למנוע שלו יכול לערבב את הביו-דיזל הנקי עם הסולר ה"מלוכלך והמגעיל" שאנחנו מכירים מתחנות הדלק. ערבוב כזה רק ישפר את איכות הדלק המגיע אל המנוע, מבטיח ביגר.

רגליים מחשמלות

אחרי שגילינו כיצד ניתן לייצר אנרגיה מפלאפל, נפנינו לראות כיצד ניתן לייצר אנרגיה מאנשים. לא, לא

חותכים אנשים, מנערים ומכניסים למיכל הדלק. רחוק מזה. אנחנו מתכוונים לשימוש נבון ויצירתי בצורך של כל אדם בקצת פעילות גופנית ושיחה בטלה. תכירו את "הגנראטור האנושי". מכשיר עם שם מפוצץ שביגר הרכיב מכמה שילדות הפוכות של אופניים ישנים, ארגזי תנובה ירוקים וממסרת. ארבעה אנשים היושבים יחדיו, מלהגים על העולם ומדוושים להנאתם יכולים לייצר 600 וואט לשעה. טוב, זה לא הרבה אבל ביגר אומר שהמכשיר הזה משמש בעיקר בשביל הכיף ולהמחשה, שניתן לעשות אנרגיה חשמלית עם קצת יצירתיות. עם זאת, עדיין ישנם מי שהפכו את ייצור החשמל באמצעות מתקן זה לתחביב משפחתי. ביגר מספר על משפחה החיה בחוות בודדים בנגב, והטלוויזיה שלה מחוברת למתקן כזה. ההורים עשו עם הילדים הסכם שהם יוכלו לצפות בטלוויזיה כל עוד יצליחו לספק לה חשמל באמצעות רגליהם. המכשיר של ביגר מככב זו כבר השנה השלישית ביום כדור הארץ המתקיים בכיכר רבין וזוכה לתשואות רמות (ראו כתבה קודמת בעיתון "בקיצור" ).

קירות מבוץ ובקבוקי משקה

משרדי עמותת "יוזמת האנרגיה הטובה" עומדים בחלק הסגור והמוצל של סככת הלול. שלושה חדרים שנבנו מבוץ ומ"חומרים שונים". מה זה "חומרים שונים"? ובכן, חומרים שלא הייתם מעלים על דעתכם להשתמש בהם כחלק מקירות וילת החלומות שלכם. קירות החדרים עשויים מהתרכובת הבאה: חבילות קש, מיכלי שמן ישנים, צלעות קירור של מקררים תעשייתיים, ארגזי פלסטיק, לוחות קלקר, בקבוקי זכוכית ופלסטיק, ארגז של מכונת תפירה ומקרר. כל אלה נדחסו לקיר, חלקם מולאו בבוץ וקש וצופו בטיח העשוי מחרסית ("וגם קצת קקי של חמורים...") וכולם מהווים קיר חוצץ בין המשרדים הקרירים של "יוזמת האנרגיה הטובה" לבין החום הלוהט של עמק האלה השורר בחוץ. מה אני אגיד לכם, קריר שם בפנים. ואין מזגן ! "הקבלנים בארץ לא משלמים את חשבון החשמל של הדייר, לכן הם בונים מחומרים שיוזילו את עלות הבנייה אבל אין להם יכולת בידוד טובה. יכולת בידוד טובה פותרת חלק גדול מהצורך להשתמש בחשמל או אנרגיה אחרת לקירור וחימום", מסביר ביגר. את הטכניקה של הבנייה בבוץ למד ביגר מטל בשן, "אלופת העולם" בבניה בבוץ, המתגוררת עם משפחתה בבית בוץ לתפארת המצוי במתחם הסטף. קירות בוץ הם גם קירות הסטודיו של אשתו, ליז, בו מוצגות עבודות האומנות בזכוכית שלה. פריט מעניין בסטודיו של ליז הוא חנוכייה העשויה כולה מחומרים ממוחזרים. לדוגמא, כנות החנוכיה עשויות מפתחי בקבוקי זכוכית חתוכים שהותכו יחד. את החנוכייה בנתה ליז כשהשניים נתבקשו להכין עבור בית הנשיא חנוכייה אקולוגית לקראת חנוכה. החנוכייה הוצגה בבית הנשיא, הנשיא התלהב ומאז הפכו השניים ליועצי הנשיא לענייני יירוק בית הנשיא (" היה הרבה מה לעשות בשל התנהלותו הבזבזנית באנרגיה של בית הנשיא", מציין ביגר).

איסוף מי גשמים להשקיה וקירור

מחוץ לסככת הלול מוצב מערך איסוף מי הגשם שבנה ביגר על הגג. כשליש מהחלק הצפוני של הגג צופה במרזבים והמים מובלים לתוך מיכל של כ-5 קוב, משם הם נשאבים ומשמשים את המשפחה והגן בימות הקיץ החמים. על יד הסככה נמצאת בריכת הצינון, בה נאגרים מי גשמים ואליה מוזרמים ה"מים האפורים" לאחר שהם עוברים תהליך של סינון באבני חצץ. הבריכה הזו משמשת לבני המשפחה והילדים כמקלחת צוננת של אמצע הקיץ ופינה להתרגעות. מעל הבריכה מציג ביגר את מה שהוא מכנה "הטלוויזיה של הטבע", תופעה שלדבריו מהולכת ומתרחבת גם בקהילה של אביעזר. הטלוויזיה של הטבע היא למעשה רחבה קטנה מוקפת בולי עץ, במרכזה מדורה ובצידה טאבון. בפינה קסומה זו, המשקיפה אל הנוף הנפלא של עמק האלה, מתכנסים להם ילדי המושב ומעבירים זמן איכות שאינו מול הטלוויזיה או המחשב. תחנות נוספות בסיור המיחזור בחצר של ביגר הם הטרסות העשויות מצמיגים ישנים, שמטרתן לעצור את סחף האדמה וליצור שכבת אדמה ראויה לגידול. לא רחוק מהבית, במדרון הקל, נמצאת בריכת הסינון ל"מים אפורים" הקולטת את המים מהמקלחת והמטבח. קירות שירותי הקומפוסט החדש עשויים מבקבוקי זכוכית ובוץ. הדרך לבית מרוצפת במנורות סולאריות קטנות ונמוכות, הקולטות את אור השמש במשך היום ומייצרות ממנו חשמל לתאורה בלילה. לא צריך חוטים טמונים בקרקע, לא צריך חיבורים, ממסרים, שנאים ונתיכים. את הסיור מסיים ביגר בתוך ביתו, שם על המרפסת הוא מראה לנו את הוונטה הסולארית המופעלת על ידי אור השמש ומשמשת להוצאת אוויר חם מהבית החוצה, את התנור הסולארי העשוי מארגז פלסטיק ירוק של תנובה, את הפאנלים של הקולטים הפוטו-וולטאיים המותקנים על גג המרפסת, את אמצעי הבידוד בגג, הנורות החסכוניות, מאווררי תקרה המחליפים את הצורך במזגנים, ריהוט יד שנייה וכל דבר אחר המשדר "חיסכון ומיחזור". "התופעה בה הציבור חי את חייו, זורק וצורך ומצפה שמישהו בקצה הצינור יטפל וימצא פתרונות חכמים לזבל, פשוט אינו ישים", מסכם ביגר, "פתרונות הקצה הם גם יותר יקרים מלטפל בבעיה מבסיסה וגם לא עובדים טוב". ב"יוזמת האנרגיה הטובה" פועלים לקדם את תחום המיחזור והשמירה על איכות הסביבה במטה יהודה. פרויקט ראשון ייערך כבר הקיץ ביישובים אביעזר, כפר אוריה ונווה שלום, במסגרתו יתקיים במשותף קורס לנוער בנושא איכות הסביבה ויחל תהליך מרוכז של קומפוסטיזציה. ביגר עצמו בטוח כי העולם צועד לקראת מיחזור. "כיום אני לא מתאמץ כדי להוכיח לכל העולם שמה שאני עושה הוא הדבר הנכון, כיום אני מתרכז בלחיות טוב וליהנות מהחיים וליהנות ולאהוב את מה שאני עושה ומאמין בו ו'על הדרך' אני גם תורם את תרומתי הצנועה לעולם".

יש בהחלט מה ללמוד מהתנהלות זו וכמעט כל אחד במרחב הכפרי של מטה יהודה, יכול ליישם בביתו לפחות חלק מתחנות המיחזור הללו ובכך לנהל אורח חיים שהוא פחות בזבזני ומעט יותר מתחשב עם הסביבה.