דלג לתוכן העמוד
יום שישי, 13 בדצמבר 2024
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

טיול ליער המכללות נוה אילן

יער המכללות יעלים- יצירתה של יעל שגב. צילום: יעקב שקולניק

טיול קצר בהרי ירושלים המציע תצפיות, פסלים סביבתיים, אתרי התיישבות היסטוריים ועתיקות. זהו יער המכללות, השוכן ליד נווה אילן.

איך מגיעים?

מכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1) נכנסים לאבו-גוש וחוצים את הכפר מערבה (כביש 425), עד מעגל התנועה הסמוך לתחנת הדלק, בכניסה לכביש הגישה לנווה אילן.

המסלול

ממעגל התנועה נוסעים לכיוון נווה אילן (כביש 4115). אחרי כ-700 מ' מגיעים לשער הכניסה ליישוב. נוסעים עוד כ-400 מ' וחונים משמאל לכביש, ברחבת החניה שליד תחנת האוטובוס. חוצים את הכביש בזהירות ועולים לעבר שלט קק"ל המכריז על נווה אילן ההיסטורית.

נווה אילן הישנה

גרם מדרגות עולה לפסגת הגבעה, שנותרו בה שרידי נווה אילן הישנה. קק"ל רכשה את השטח, שהיה ידוע בשם ח'רבת אל-הווא (חורבת הרוחות), ואת בית האבן הגדול שבו, שזכה לכינוי "בית האפנדי". לגבעה שעליה שכן הקיבוץ נודעה חשיבות אסטרטגית עצומה בהגנה על הדרך לירושלים. באוקטובר 1946 עלה על הקרקע הגרעין שייסד את קיבוץ נווה אילן. הגרעין מנה 31 צעירים – 17 בנים ו-14 בנות, ניצולי שואה ולוחמי המחתרות. רבים מהם באו מצרפת. הם בנו אוהלים וצריפים מסביב לבית האפנדי, בית אבן גדול שנבנה בסוף המאה ה-19. הבית שימש כחדר אוכל, כמטבח וכמרפאה.
במלחמת העצמאות מצאו עצמם חברי נווה אילן בלב אזור הקרבות. ב-8 במאי 1948, במסגרת מבצע "מכבי", יצא מנווה אילן כוח פלמ"ח לכיבוש פרוזדור ירושלים. לאחר הכרזת המדינה הפגיז הלגיון הירדני את המשלט שבנווה אילן מכיוון הכפר יאלו (אזור לטרון) וגרם נזקים כבדים ליישוב.
לאחר המלחמה ניצלו את הבונקרים לגידול פטריות, אך הקיבוץ התקשה להתפרנס מחקלאות. חברי הקיבוץ מצאו לעצמם תעסוקה מחוץ ליישוב עד שב-1956 התפרקה המסגרת השיתופית והקיבוץ חוסל. למושב השיתופי נווה אילן, שנוסד ב-1963 למרגלות הגבעה, אין שום קשר לנווה אילן ההיסטורית.
נווה אילן ההיסטורית נמצאת בתחומו של פארק יצחק רבין. קק"ל שילטה את האתר בשילוט הסבר, אך האתר עדיין זקוק לשיקום, מה גם שב-2007 גנבו גנבי מתכות את קורות הברזל של בית האפנדי ותקרתו קרסה.

אל גן הפסלים ביער המכללות

נשוב לרכב ונמשיך בנסיעה לעבר נווה אילן. לאחר כ-400 מ' מגיעים למעגל תנועה. מימין נראים בתי ההרחבה החדשה של נווה אילן. במעגל התנועה נפנה שמאלה, ולאחר כ-300 מ', במעגל תנועה נוסף, נגלה את סימון הדרך של קק"ל המפנה אל יער המכללות ואל חורבת מצד (סימון שחור).
הדרך יוצאת אל מחוץ לגדר נווה אילן ומגיעה לאחר כ-300 מ' לרחבה קטנה השוכנת למרגלות גבעה, ובה סלע גדול הנושא כתובת חקוקה המנציחה את יהדות בלגיה. אנו נמצאים כאן בנקודת הפיצול של שלוש דרכים מסומנות, המובילות כולן אל יעדנו – גן הפסלים.
מהאתר מתפצלות שלוש דרכים. דרך מסומנת אדום פונה ימינה ומגיעה לגן הפסלים, מהלך כ-2 ק"מ (מתאימה לרכב חזק). דרך מסומנת ירוק עולה היישר לפנים אל ראש השלוחה. ניתן לנסוע ברכב פרטי לראש השלוחה, מרחק כ-400 מ', ולהגיע למצפור לוּקי, לזכרו של אבי ז'אק לוקי. קק"ל הציבה לאורך שביל מותאם לכיסאות גלגלים ספסלים מוצלים המשקיפים דרומה על הנוף המרהיב של פארק רבין והרי ירושלים. למרגלותינו עובר נחל אילן ומעבר לו הרכסים, ובהם המסרק, חורבת עלקת, שלוחת משלטים, היישובים שורש, בית מאיר ושואבה וכביש ירושלים-תל אביב. קק"ל ייעדה את המשך הדרך לרוכבי אופניים ולרוכבים על סוסים. "הדרך הירוקה" מגיעה לגן הפסלים לאחר כ-1.5 ק"מ.
נשוב לסלע ההנצחה המוקדש ליהדות בלגיה ונמשיך בדרך המסומנת שחור. נחלוף על פני שלט קק"ל ובו מפת האזור, ולאחר כ-1.8 ק"מ נגיע לרחבה גדולה ובצדה חניון ופסלים סביבתיים. הדרך משובשת מעט, אך עבירה לכל רכב. סעו לאט.
גן הפסלים נוסד ב-1998 ביוזמתה של נעמי אשל ז"ל, יו"ר ארגון המורים לציור ולאמנות בהסתדרות המורים. הגן הוא פרי שיתוף פעולה של אגף החינוך בקק"ל וארגון המורים. בגן מוצבים חמישה פסלים: יעלים, יצירתה של יעל שגב; רוח (Spirit), מאת אלי שוקי; כיסאות, מחווה לספר משלי, יצירתו של איציק עדי; חלון לנוף של יהודה אשל ודמות ביער מאת איילה פרידמן. קק"ל מקיימת בפינה זו "יום אמנות בטבע" המיועד לתלמידי מגמות אמנות בבתי הספר העל-יסודיים ברחבי הארץ.
בחלקת היער הסמוכה לגן הפסלים הכשירה קק"ל חניון ומצפור נוף לזכרו של בני קפלן, מבוני חבל לכיש. זהו קצה הדרך לבעלי רכב פרטי, אך כדאי מאוד להמשיך ברגל ולהעפיל לחורבת מצד. הדרך מתאימה לרכב 4X4.

אל חורבת מצד

שלט אבן בקצה המערבי של רחבת גן הפסלים מספר שהיער באזור זה חודש משריפות בעזרת ידידי קק"ל מהולנד. מהשלט עולה דרך עפר מסומנת אדום המעפילה לראש הגבעה ומגיעה לאחר כ-400 מ' לחורבת מצד (ח'רבת אל-קצר. במפת סימון שבילים – חורבת מצדית).
במצד נוצרו שרידי מבנה מבוצר מהתקופה הביזנטית ובו קירות ששרדו לגובה של כמטר. המצד בנוי על שרידים קדומים יותר וייתכן שהוא נועד לאבטח את הדרך שעלתה מאמאוס שליד לטרון לירושלים. מהחורבה נשוב לרכב ולנווה אילן. 

 

למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, 
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?