תגלית היסטורית בהר כתרון
ממצאים בחורבת גרס הסמוכה לצור הדסה מעידים כי במקום שכן כפר יהודי גדול. עדויות בספר "מלחמות היהודים" מתארות על שהתרחש כאן בשלבים שקדמו לכיבוש ירושלים
צור הדסה היא הכפר "גֶרָסָה" אשר נחרב עד היסוד במהלך דיכוי המרד הגדול על ידי הרומאים, כך טוען חוקר אזור שפלת יהודה, הארכאולוג פרופ' בועז זיסו מאוניברסיטת בר אילן. לדבריו, במהלך חפירות שביצע בשטח של חורבת גרס, הממוקמת ברכס הר כתרון, הוא גילה ממצאים המעידים על כפר יהודי פעיל וגדול שהיה מיושב עד המאה הראשונה לספירה.פרופסור בועז זיסו הוא ארכאולוג, המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה הקלאסית באוניברסיטת בר-אילן. הוא מומחה בתחום היישוב היהודי בשפלת יהודה משלהי בית השני ועד מרד בר כוכבא. בין השאר הוא חשף את שרידי חורבת עתרי המצויה בסמוך למושב צפרירים ובמרכזה אחת מהדוגמאות הקדומות ביותר לבית כנסת. בשנת 2009 הוא היה שותף לסקר שנעשה במערת התאומים, הסמוכה למושב זנוח, ובה התגלה מטמון מטבעות כסף הגדול ביותר שנמצא מעולם בארץ ישראל.
כעת טוען פרופ' זיסו כי בחורבת גרס יש ממצאים המעידים על כך שהייתה כפר יהודי גדול, ששלט על צומת דרכים המובילות מירושלים לכיוון בית גוברין, והיווה יעד אסטרטגי לצבא הרומי במסעו לכיבוש ירושלים.
עדות קדומה
ההיסטוריון היהודי, יוספוס פלביוס, מספר בספרו "מלחמות היהודים" על מסעו של המצביא הרומאי אספסיאנוס, שנשלח בשנים 66-70 לארץ ישראל כדי לדכא את המרד הגדול. לדברי פלביוס, לפני שכבש את ירושלים השתלט אספסיאנוס על כל הרכסים השולטים על העיר וכיתר אותה. אחד מהיישובים שנכבשו במהלך הכיתור, בשנת 68 לספירה, היה היישוב "גֶרָסָה", וכך מתאר פלביוס את שהתרחש בו.
"ואספסיאנוס גמר להקיף את ירושלים מכל עבריה, ןהקים מצודות למחנהו ביריחו ובחדיד, ובשתיהן השאיר מצב מצבא הרומאים ומחיל עוזריהם. הוא שלח אל גרש (גרסה) את לוציוס אניוס, ונתן בידו את חלק הרוכבים וחיל רגלי גדול. הוא עלה על העיר וכבש אותה מיד והמית אלף מבחורי היהודים, אשר לא מיהרו לברוח, ואת בני ביתם לקח בשבי ואת רכושם נתן לאנשי צבאו לשלל. ואחרי כן שרף את הבתים ויצא להלחם בכפרים אשר מסביב. אנשי החיל נמלטו והחלשים הוכו בחרב והמקומות העזובים היו למאכלת אש. ככה נכבשו במלחמה כל ההר והעמק ונלקחו מידי ישובי ירושלים כל מוצאי העיר".
החוקרים נחלקו בדעתם לגבי מיקומו של היישוב גרסה הנזכרת בקטע זה. היו שחשבו כי מדובר בעיר גרסה אשר בעבר הירדן המזרחי, אחרים הציעו את העיר גזר שבשפלה, וטענו כי השם שכתב פלביוס הוא משובש (גרסה=גזרה=גזר). פלביוס מציין כי מקום הולדתו של אחד ממנהיגי המרד הגדול, שמעון בר גיורא, היה ביישוב גרסה. מכיוון שבר גיורא היה פעיל בעיקר באזור עקרבה, שבדרום-מזרח השומרון, זיהו חוקרים את מקום הולדתו עם היישוב "ג'ורייש". בכל המקרים הללו לא תמכו העובדות בפרטים שצויינו על ידי פלביוס.
הארכאולוג זאב ספראי הציע את לזהות את גרש בחורבת גרס, הממוקמת על כיפה ברכס הר כתרון ושולטת על הדרך העתיקה מירושלים לבית גוברין. בסמוך לחורבת גרס הנמצאת על רכס הר כתרון ישנו מקום נוסף המשמר את צליל השם וזו חורבת ג'ראש, הממוקמת בסמוך למושב זנוח. צוות חוקרים בראשותו של פרופסור זיסו ניהלו מחקר החל משנת 1992 בנסיון לקבוע מי מהיישובים הללו יכול להיות היישוב "גרסה".
מיקום שולט
חורבת גרס שוכנת על כיפה בגובה 751 מטר וממוקמת על רכס הר כתרון כמה מאות מטרים מעבר לגדר המערכת ההיקפית של צור הדסה. מכיוון כביש 375, העובר במתאר של הדרך הרומית העתיקה לכיוון בית גוברין, ניתן לזהות את המיקום של החורבה ככיפה השולטת על הציר ועל נחל סנסן העובר מתחתיה.
החוקרים מצאו עדויות למבנים הבנויים מאבנים גדולות ויוצרים קווי מתאר של מבנים וסמטאות. בין המבנים נמצאו בורות מים חצובים. בשטח נחשפו ארבע מקוואות טהרה חצובים ומטויחים.
באחד מהבורות המזוהים כמקוואות תגלו ממצאים המעידים כי הוא הוסב למערכת מסתור תת-קרקעית. זו תופעה המוכרת מאתרים רבים בשפלת יהודה שהשתתפו במרד בר כוכבא.
במדרון המערבי ובמדרון הדרום-מזרחי של האתר התגלו חמש מערות קבורה חצובות לאורך מצוק סלע. המערות בעלות פתחים רבועים קטנים ומסביבם מגרעת, שבעבר שימשה לחסימת פתחי המערות בעזרת אבן “פקק”. אופן החציבה של המערות דומה למערות קבורה אחרות מאזור ירושלים המתוארכות לימי בית שני. במערות לא נמצאו ממצאים משמעותיים לאור פעילות נרחבת של שודדי קברים במקום, לבד משבר של נר המתוארך לשנים 40-135 לספירה, תקופת שלטון הורדוס ועד מרד בר כוכבא.
החוקרים גם בדקו את חורבת ג'ראש ומצאו שם שרידי חווה חקלאית יהודית מתקופת בית שני הכוללים מבנה מגורים, חדרי אחסון ובורות מים מטויחים.
התיאור מתאים
מניתוח של הממצאים שהועלו בחפירות בחרבת גרס ובחרבת ג'ראש עולה כי מדובר בשני אתרים יהודיים, וזאת לפי המקוואות שנמצאו בשטח. פרופסור זיוס טוען כי חרבת גרס, הצמודה לצור הדסה, עונה יותר לתיאור של יוספוס פלביוס את היישוב "גרש" (גֶרָסָה) .
חורבת גרס ממוקמת בראש המעלה שטיפס מעמק האלה לכיוון ירושלים, על הציר החשוב שחיבר בין בית גוברין לבין בירת ממלכת יהודה. הכפר היהודי הגדול ששכן במקום היה בעל חשיבות אסטרטגית.
זיסו סובר כי במהלך המרד הגדול התבצרו בכפר גרסה אלפי לוחמים יהודיים צעירים שהיוו איום על היכולת של הצבא הרומי לכתר את העיר ירושלים ולהתקדם לכיוונה. הכוח הרומי בפיקודו של לוציוס אניוס צר על הכפר, התיש את הלוחמים היהודיים ולאחר מכן כבש אותו תוך שהוא הורג רבים מהם. מתוך העדות של יוספוס פלביוס עולה כי היהודים בכפר גרסה נלחמו באומץ לב ולא מיהרו לברוח.
מעניין לציין כי ברבות השנים, כאשר הוקמה מדינת ישראל והוקמו יישובים יהודיים באזור נקרא אחד המושבים בשם "בר גיורא", וזאת מבלי לדעת כי אחד ממנהיגי המרד הגדול השנויים במחלוקת, שמעון בר גיורא, נולד בחורבת גרס הסמוכה.
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?