דלג לתוכן העמוד
יום שני, 16 במאי 2022
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

המגיפה מכה גם בציפורים

מגיפות הן לא רק נחלת בני אדם. לאחרונה אנו חווים מגיפה נוראית בקרב להקות העגורים שהתקבצו בצפון הארץ, שהתפשטה אל לולי התרנגולות. למזלנו, לנו יש חיסון...

עגורים בשמורת החולה. צילום: עוזי פז, פיקיוויקי 2019

ממש בימים שבהם כל העולם חווה את מוראות מגפת הקורונה ומתמודד עם 'הגל' החמישי המתפרץ אצלנו ומתפשט כמו אש בשדה קוצים, הולכת ומתפשטת ממש במקביל מגיפה קטלנית, נוראה וקשה בקרב בעלי הכנף – מגפת "שפעת העופות". את קורבנותיה אנו רואים בקרב עשרות אלפי העגורים שהגיעו אלינו מרחבי אירופה וסיביר העצומה כדי לעשות עמנו כאן את חודשי החורף.

עברו ימים אחדים עד שהאחראים על אגמון ושמורת החולה שבאצבע הגליל, הבינו שבקרב עשרות אלפי העגורים שהתקבצו באזור החולה הולכת ומתפתחת שואה של ממש. תחילה גילו פה ושם פגרי עגורים שמתו וכן עגורים גוססים שברור שחלו במחלה כלשהי. עד מהרה, הבודדים נעשו לעשרות, העשרות למאות והמאות לאלפים. הסוף לקטל הנורא עדיין איננו נראה לעין.

המחלה הקטלנית הזו, הידועה בשמה "שפעת העופות", אינה מחלת עגורים ולא הם אלו הגורמים לה. זוהי מחלה ידועה התוקפת בעלי כנף. היא מאוד מידבקת וכאשר היא פורצת, היא מתפשטת במהירות מעוף לעוף והשפעותיה אכן קטלניות. אפשר להשוות אותה ל"קורונה" איתה אנו מתמודדים מזה כשנתיים רצופות.

במקרה של מגיפה – אנו, בני האדם, מקבלים אזהרות והנחיות כיצד להישמר מפניה, אך מי יזהיר את בעלי החיים שבטבע?

 

התקבצות הרסנית

 

יש שישאלו מדוע העגורים החולים מגיעים דווקא אלינו ודווקא באזור אגמון החולה גוברת עליהם המחלה הקשה והם מתים בהמוניהם. האם היו מי שדאגו להסתיר את הדבר מאיתנו? ובכן, איש לא הסתיר זאת משום שאיש לא ידע.

שם, באירופה, התפרשו העגורים על פני מרחבים עצומים של היבשת וגם  בשטחי סיביר העצומה. שם הם 'הקפידו' לשמור על מרחק זה מזה. בדומה לבעלי כנף רבים אחרים, גם העגורים לא התקבצו לחבורות וכל זוג חי לעצמו, בנחלה שסימן לו ואוי לאורח בלתי קרוא שיעז לפרוץ את גבולותיה. משטם כך, נשמר מרחק רב בין בעלי הכנף וכך צומצם מאוד היכולת של הווירוס או החיידק לעבור מעוף לעוף ולהדביק במחלה.

כמדי שנה בשנה, לקראת תום הקיץ ותחילת העונה הקרה, התקבצו המוני העגורים יחדיו מכל רחבי היבשת, ממש כמו בעלי כנף אחרים, טרם יציאתם לדרך הארוכה דרומה לעבר "הארצות החמות". ואז, אם היו ביניהם עגורים בודדים שנדבקו מסיבות שונות בווירוס הקטלני, הרי שהתקבצותם ושהייתם יחדיו, היוותה את הגורם הישיר להידבקות ההמונית.

לכל מחלה ימי דגירה אחדים שבמהלכם הנפגע עדיין מתפקד ובמקרה של העגורים – עדיין מעופף עם הלהקה. אבל כאשר נחתו במחוז חפצם, אגמון החולה וסביבותיו, והחלו להתקבץ בלהקות ענק בנות עשרות אלפי פרטים, או אז נוצרו עבור הווירוסים התוקפים התנאים האידיאליים להתפשטותם.

בנוסף, כחלק מהרצון לשמור על ביטחונם, נוהגים העגורים להתקבץ לקראת הלילה יחדיו ולנום בלילות כשהם ניצבים זה לצד זה במימי האגם הרדודים. מעבר לכך, הם עטים בהמוניהם בצפיפות מרבית על המזון המחולק להם מדי יום, גרעיני התירס, על ידי עובדי האגמון.

וכך, נוצר המצב שדווקא כאן, בצפון ארצנו, התפשטה מגיפת שפעת העופות בקרב העגורים והרי חיסון כנגדה – אין. כך נדבקים במחלה עוד ועוד עגורים מדי יום ביומו ומי מאתנו שעוד ראה בטלוויזיה את המראות הקשים של העגורים החולים, כשהם מדדים תוך שהם מאבדים את שיווי משקלם, בנוצות שאינן סדורות, כמו שמישהו עלום פרע את כסותם והם אינם נותנים עוד את דעתם למראן לא ישכח ככל הנראה את המראה העגום והכואב.

עובדי משרד החקלאות מפנים גוויות של עגורים, אגמון החולה, ינואר 2022

מחלה קטלנית

 

שפעת העופות היא מחלת עופות קטלנית. כיוון שהיא עשויה להדביק גם בני אדם וללא טיפול מתאים היא עשויה להיות קטלנית גם לנו, בכל מדינה מתוקנת נוקטים עם התפרצותה שני צעדים מיידיים: ראשית, טיפול מונע מיידי בכל אדם שהיה במגע ישיר עם העופות הנגועים, והמהלך הבא, כואב ככל שיהיה, הוא השמדה טוטאלית, חיסול כולל של כל העופות בלול שבו התגלה ולו עוף נגוע אחד שמת מן המחלה. כדי להבטיח את חיסול המחלה, ההשמדה תחול הן על העופות שבלול הנגוע והן על כל העופות בלולים הסמוכים לו.

וכך נוהגים עובדי משרד החקלאות כיום. לדוגמא, כאשר התגלתה שפעת העופות באזור הלולים הענק שבמושב מרגליות שבצפון, וזאת לאחר שעשרות עופות מתו לפתע - נידונה כל אוכלוסיית העופות שבמושב לשמד. גידול עופות "מטילות" לביצים הוא מטה לחמם של תושבי מרגליות כולם, ובמתחם הלולים שכנו מאות אלפי מטילות שתפוקת הביצים שלהן היוותה כעשרה אחוזים (!) מכלל תפוקת הביצים בישראל. עד לכתיבת שורות אלה הושמדו שם למעלה מ- 600,000 עופות שנקברו תוך חיטוי המקום במעמקי האדמה. יחד עמן הושמדו ויושמדו כל הביצים שבלולים והלולים עצמם יחוטאו ומי יודע אימתי יאוכלסו מחדש – אם בכלל.

 

מעוף לעוף

 

כיצד ניתן להשתלט על המגיפה הקשה? מטבעם, בעלי כנף מעופפים לפה ולשם. עיט, שנבר בבשרו של עגור שמת מהמחלה, ימשיך אחר כך בתעופתו דרומה בכיוון נדידת טרום החורף שלו, ינחת, לדוגמא, בעמק יזרעאל, יחפש לעצמו טרף וכאשר יגלה תרנגולת או תרנגול הודו צעיר בקרבת הלול יעוט עליהם ממרום, ואיתו גם המחלה שהתפשטה בגופו.

כך, התגלה פתאום לול תרנגולי הודו נגוע במושב רם-און שבחבל תענך במזרח עמק יזרעאל. כך התגלתה המחלה בלולי תרנגולי הודו ברמת הגולן, ובעת כתיבת השורות הללו אין לדעת להיכן עוד תגיע.

לפנינו עדיין ניצב סימן השאלה הגדול – עד מתי תמשיך הקורונה לפגוע בנו ובמקביל, עד מתי תמשיך שפעת העופות לפגוע בבעלי הכנף.

הנה, כאשר כתבתי וסיפרתי על העוף הגדול והיפהפה, הפלמינגו, ציינתי שבאחת השנים מתו באזור האגמים שבאפריקה, שם חורפים הפלמינגואים, כשישים אלף מבעלי הכנף הגדולים הללו. ברור שתמותה אדירה שכזו היא רק תוצאה של מגיפה שתקפה אותם והכתה בעוצמה בעת שהתכנסו והתקבצו יחדיו.

הסגר על לולים נוגעים בשפעת עופות, מושב אביאל, 2016

גם בעדרי הבקר

 

מגיפות אינן נחלת בעלי כנף בלבד. מגדלי הבקר והרפתנים מכירים את מחלת "הפה והטלפיים", התוקפת את עדר הבקר כולו. המחלה עשויה לקטול הולכי על ארבע רבים ברפתות, וכאשר היא מתגלה בעדר כלשהו, מיד מוטל סגר, על הרפת או אזור העדר.  

מחלת הפה והטלפיים מחייבת נקיטת אמצעי התגוננות בכל משק בקר: כל מכונית הנכנסת בשערי היישוב חייבת לטבול את גלגליה בבריכת חיטוי, כל עובד וכל מי שנכנס בשערי הרפת, מחטא את מגפיו או נעליו, ולעיתים, גם את בגדיו וידיו, הכול בניסיון למנוע את מעבר מחוללי המחלה לרפתות אחרות.

 

מגיפות העבר

 

לצערנו, ולצער בעלי החיים, מגיפות הן תופעה שחוזרת ומתרחשת מעת לעת. כך, מיד בתום מלחמת העולם הראשונה ב- 1919, מלחמה שבה נפלו מיליוני קורבנות, פרצה מגיפה עולמית שכונתה "השפעת הספרדית", שהכתה קשות באירופה וגם מחוץ לה במשך כשנתיים וגבתה למעלה מארבעים מיליון קורבנות בני אדם, ויש הטוענים כי אף למעלה מחמישים מיליון! 

השפעת הספרדית מחתה מעל פני האדמה אוכלוסיות שלמות של כפרים ועיירות. מרבית חלליה היו בגילאי 20-40 והיא יצרה בהלה נוראית. למרבית האירוניה, הגורם שנחשב למקור המגיפה הזו, הגיע גם הוא מסין וזאת עם בואם של המוני פועלים סיניים לצרפת במטרה לבנות ביצורים בשלהי מלחמת העולם.

השפעת הספרדית התפשטה במהירות במחנות הצבא ובבתי החולים שהיו מלאים ודחוסים בפצועי הקרבות, והגיעה עד מהרה לאמריקה, להודו ולמדינות נוספות עם החיילים שחזרו הביתה מהחזית שבאירופה.

בסופו של דבר, כשליש מאוכלוסיית העולם חלתה בשפעת הספרדית, ובאין חיסון מתו ממנה מיליונים רבים בכל רחבי העולם. 

מאות שנים לפני כן, במאה ה-14, התפשטה באירופה מגפת "הדבר השחור" אשר לפי אומדנים שונים קטלה 25-35 מיליון בני אדם, כמחצית (!) מתושבי אירופה של אותם ימים. אז הופנתה אצבע מאשימה כלפי החולדות, שהן אחראיות להתפשטות המגיפה הנוראית.

השמדת עופות בלולים, קיבוץ צרעה, 2016

חמישה וירוסים בשנה

 

חוקרים סבורים שבעולמנו מצויים כ- 1.7 מיליון וירוסים שונים שעדיין לא התגלו, ומחציתם עשויים להדביק בני אדם במחלות. אותם מדענים סבורים שכחמישה וירוסים חדשים המצויים בטבע עשויים לצוץ כל שנה ממש כשם שצץ וירוס הקורונה, ולפחות לאחד מתוכם יש פוטנציאל לגרום למגיפה.

חלק מהווירוסים נישאים על ידי בעלי חיים שונים. בעבר שמענו על החולדות ולאחרונה שמענו על עטלפים. יש מדענים הגורסים שהפגיעה הממושכת של האנושות בטבע גורמת להתפרצות המגיפות.

 

שלבי התפתחות

 

ארגון הבריאות העולמי ניסח מספר שלבים שחוזים את התפתחותה של מגיפה:

  1. המחלה קיימת בקרב חיות אך לא הגיעה לבני אדם.
  2. בני אדם נדבקו על ידי חיות מחמד או על ידי בעלי חיים החיים בטבע.
  3. נגיף המחלה עובר מוטציה ומסוגל לעבור מבעלי חיים לבני אדם.
  4. הנגיף עובר בין בני אדם לבני אדם לאחר שהווירוס עבר בניה מחדש.
  5. הנגיף מתפשט בקהילה, במדינה או בשתי מדינות שכנות.
  6. הנגיף מתפשט בין מדינות שונות ביבשות שונות והמגיפה מגיעה לשיא.
  7. לאחר שוך המגיפה, הנגיף חוזר לרמות התקיפה הרגילות שלו בזמן רגיל שבטרם התפרצות המגיפה.

 

אם כן, מגיפות מלוות את האנושות מקדמת דנא כשם שהן מלוות את החי ואפילו את הצומח שעל פני האדמה, והנזק שלהן עשוי להיות גדול וקטלני. מכאן ניתן להבין, עד כמה חשוב להקפיד ולשמור על כללי ההיגיינה, לציית להנחיות על שמירת המרחק, לעטות מסכות ולחטא ידיים, כמו גם לשטוף את הירקות והפירות.

אנו, בני האדם, זכינו בחיסון שמגן עלינו מפני המחלה, לעגורים, לצערנו הרב, זה לא יעזור.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?