דלג לתוכן העמוד
יום שני, 16 במאי 2022
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הצווחן שדומה לעורב

תחביב הצפרות מושך אליו עוד ועוד חובבי טיולים וטבע. הכחל המצוי הוא סיבה טובה לתצפית מהנה, במיוחד בתקופת החיזור, שאז מפליא הזכר בתמרוני התעופה שלו בשמיים

לציפורים יש מעין קסם נסתר, כזה שמעורר בנו עניין, סקרנות, רצון להרים את הראש, להתפעל ולהתרשם מהן. בנוסף, הצפייה בציפורים המעופפות בשמיים מבטאת את רצונו של האדם לפרוש כנפיים, להתנתק ממצוקות הסביבה שבה הוא נמצא ולנדוד למרחקים.

במהלך שנות ההוראה שלי למדתי כי לילדים יש מעין תחושת קנאה, החמצה או פליאה, או שילוב של כל התחושות הללו יחד, על כך שהציפורים מצוידות ביכולת הכמעט פלאית הזו, לפרוש כנפיים ולעוף לגבהים כבר שבועות ספורים לאחר בקיעתם מהביצה, וכל זאת בלא מאמץ מיוחד.

מכיוון שאין לנו את האפשרות לפרוש את הכנפיים שאין לנו, אנחנו נוטלים משקפת ומגדיר ציפורים ויוצאים לצפות בהן, נהנים ממראן ועוקבים בהשתאות אחר ביצועיהן.

 

צפרות כתחביב

 

כיום רבים יוצאים לאחו, קרוב או רחוק יותר מן הבית, מצוידים במשקפות משוכללות, בטלסקופים ארוכי צוואר ובמצלמות עם עדשות מתוחכמות ונהנים לעקוב אחר הציפורים השונות.

בשנים האחרונות גם צמחה והתפתחה בעולם "תיירות צפרים". תיירים שמאסו בטיולים באטרקציות לעוסות ומעדיפים את ההרפתקה הטמונה במעקב אחר ציפורים המעופפות ברקיע. אלה, מוכנים לשלם ממון רב כדי להרחיק בעקבות מסלולי התעופה ולחפש בעלי כנף שאין למצוא בארצותיהם.

גם בארצנו התפתחה תיירות הצפרים, שרבים מהם הגיעו מקצווי עולם אל אזור הערבה ואילת, כדי לעקוב ולהתרשם מהמוני להקות הציפורים הנודדות מאירופה לאפריקה ובחזרה לאורך השבר הסורי אפריקאי, שראשו אי שם בהרי טורקיה וסופו במרכזה של אפריקה. את תיירי הצפרות הללו פגשנו באילת ובאכסניות שבקיבוצים הסמוכים לה. למרבה הצער קרוב לשנתיים של מגפת קורונה העלימו את התיירים האלה מנוף הארץ.

דפדפת חיונית

 

חובבי הצפרות יוצאים לשטח כשהם מצוידים בנוסף לציוד האופטי גם במגדירי ציפורים מרובי הדפים והאינפורמציה, וכן בדפדפות צבעוניות מתקפלות שניתן לשאת בכיס הבגד.

לאחרונה, במהלך תצפית בנדידת השקנאים והקורמורנים במצפה ויקר שבעמק חפר, נתקלתי בדפדפות מקסימות ששיווק בחור צעיר לבאים אל המצפור. הדפדפות כוללות מידע בסיסי על ציפורים, על פרפרים ועל בעלי חיים נוספים. בהמשך למדתי שמי שעומד מאחורי הדפדפות אינו אלא נועם קירשנבאום, בנו של איש הטלוויזיה וחובב מסעות הטבע הידוע, מוטי קירשנבאום ז"ל והן יצאו בהוצאת "טבע ישראלי".

מיהרתי לרכוש שתי דפדפות, האחת בשם "ציפורים נודדות" והאחרת בשם "פרפרים". כאשר פתחתי לרווחה את אחת מהן, הופיעו בעמוד הראשון תחת הכותרת "ציפורים ססגוניות" תמונות של שלושה בעלי כנף בגודל התור או הצוצלת והם:  הזהבן, הכחל והשרקרק.

את השרקרק "אימת הדבוראים", בעל הצבעוניות המקסימה, כבר הצגתי בפניכם, קוראי היקרים, בעבר ("אימת הדבוראים", בקיצור 564). הזהבן, גם הוא עוף צבעוני ויפה, שגופו צבוע בצהוב בוהק כזהב וכנפיו וזנבו שחורים, לא הרביתי לראות במחוזותינו, ולכן עדיין לא הוצג בפניכם. לעומת זאת, את בעל הכנף השלישי בחבורה, הכחל המצוי, אכן תוכלו לפגוש באזורנו וכך נכתב בדפדפת עליו:

אורך: 30 ס"מ.

זיהוי: גדול למדי, בעל ראש גדול ומקור כבד. בעל שילוב צבעים ייחודי ומרהיב. רוב גופו וכנפיו בגוון כחול. גבו חום וקצות כנפיו שחורים.

נדידה ותצפית: בסתיו חולף בעיקר מסוף אוגוסט עד סוף אוקטובר. מומלץ לחפשו בשדות אספסת בעמק בית שאן ובעמק צרעה (הדגשה שלי). באביב – חולף בעיקר באפריל – מאי. מומלץ לחפשו בעמק בית שאן, בשדות יוטבתה ולאורך כביש הבקעה.  דוגר נפוץ למדי בצפון הארץ ובמרכזה. מקנן בחורים.

קראתי ונדלקתי. העובדה שצפר מנוסה מציין שניתן לגלות את הכחל היפהפה דווקא בעמק צרעה, עורר בי מיד מעין "גאוות יחידה". אני משער שהכותב התייחס לאו דווקא לשדות הקיבוץ שלי אלא התכוון למלוא ארכו של עמק נחל שורק. אם זאת, כדאי שנערוך היכרות מעמיקה יותר עם בעל כנף זה.

 

דמוי עורבני

 

הכחל המצוי (כחל אירופי) קרוי על שם חזות צבעו הכללית אך שמו המדעי מתייחס דווקא לתכונה בולטת אחרת שלו  ובתרגום לעברית הוא מכונה "צווחן דמוי עורב".

ואכן הכחל דומה לא במעט לעורבני היפה, ואף התנהגותו 'הצרחנית', מזכירה את העורבני. אולם, בניגוד לעורבנים, שאותם נוכל לראות באזורנו לאורך כל השנה, הרי את הכחל נוכל לפגוש רק בעונות הנדידה ובעונת הקיץ - את אלו שמקננים בארצנו. יש לדעת, כי רוב הכחלים רק חולפים בארץ וממשיכים צפונה לאזורי הקינון שלהם באירופה.

הכחל בולט מאוד הן בצבעיו והן בממדיו. כאמור, אורך גופו כ-30 ס"מ ויותר, מוטת כנפיו 50-60 ס"מ, ומשקלו 100-150 גרם.

כמו העורבני והעורב, גם הכחל מצויד במקור מעובה וחזק אך קצר יחסית ואף מתעקל מעט בקצהו.

צייד טורף

 

הצבע הבולט של גופו הוא מעין תכלת-טורקיז ירקרק. צבע גבו חום ערמוני וזה משתלב יפה עם צבע גופו. בכנפיו, שילוב של הצבעים כחול, חום ושחור. הצבע הפנימי של כנפיו, כאשר הוא פורש אותן הוא כחול חזק, ואילו צבען מבחוץ כחול כהה עד קרוב לשחור. זנבו תכול-תכלת ומרכזו כחול כהה.

צבע התכלת הכללי שלו, מסווה אותו ברום השמיים בדומה לצבעי ההסוואה של מטוסי הקרב. שילוב הצבעים שלו מאפשר לו גם להשתלב בסביבתו הקרובה, במיוחד כאשר הוא ניצב על ענף עץ כלשהו במארב לטרף מזדמן. 

כמו העורבני, העורב והשרקרק, גם הכחל הוא עוף טורף, אך בתכונות הציד שלו וגם בצרחות שהוא משמיע הוא מזכיר במידה רבה את השלדג לבן החזה.

הוא צופה בסביבה בשקט ממקום מארבו, וכשהוא מבחין בטרף, הוא עט עליו ותופס אותו במקורו החזק. לאחר מכן הוא חוזר למקום מארבו או לנקודה אחרת ואז מכה בכוח במקורו המחזיק בטרף על עצם קשה חזור והכה כדי להמם ולהרוג את הטרף ורק אז יבלע אותו בשלמותו.

עיקר מזונו: פרוקי רגליים למיניהם, חרקים, חיפושיות, חגבים וחרגולים, עקרבים ולטאות קטנות, מכרסמים קטנים, צפרדעים ולעיתים אפילו גוזלים.

 

חיזור מתגלגל

 

מלבד צבעוניותו שובת העין לכחל יש את אחד מריקודי החיזור המרתקים ביותר. כאשר הזכר רוצה להרשים את הנקבה, הוא מעופף ברום כשהוא משמיע את צרחותיו, מבצע באוויר גלגולים ראוותניים, נוסק וצולל לסירוגין, מפליא בביצועים אווירודינאמיים כגון – סיבובי "בורג" בעת הצלילה ובטרם נסיקה כל זאת, כדי להרשים את בת הזוג המיועדת (מכאן שמו האנגלי – ROLLER – המתגלגל).

על ריקוד החיזור של הכחל סיפר הצפר ראובן ענבר בספרו "ציפורי ארץ ישראל" שחזה בו במשך חודש אפריל.

"כשבועיים לאחר בואם ארצה מתחיל החיזור של הזכר אחר הנקבה. הזכרים עורכים "תעופת ראווה". הם מבצעים התהפכויות באוויר וצלילות לכיוון בת הזוג הממתינה על ענף של עץ או מקום רם אחר", מספר ענבר, "בסוף אפריל ראיתי זוג כחלים בנחל שילה דרומית למגדל צדק. הנקבה ישבה על ענף גבוה של עץ שיזף והזכר התעופף בחוגו חוגים מעל העץ ובמשך רוב הזמן ביצע התהפכויות וצלילות, תוך כדי השמעת צריחות רעשניות. שוב ושוב הוא חג סחור סחור מעל עץ השיזף שעליו ישבה הנקבה, וכך התמיד במשך כעשרים דקות כשהוא משמיע מדי פעם את צרחותיו. בגמר 'ההצגה' צנח וישב ליד בת זוגו. ישב ונח כעשר דקות ואז פרש כנפיים והתעופף שוב למרומי האוויר והמשיך בהצגותיו. מאוחר יותר הצטרפה אליו גם הנקבה ושני הכחלים עפו וצנחו על צוק המחצבה... משנמשכת הנקבה לזכר יבלו ביחד במשך ימים אחדים ולאחר מכן יתחילו שניהם בהכנת הקן".

קינון "עצל"

 

בדומה לשרקרקים, הכחלים מעדיפים להצניע את קניהם במסתור האדמה ואם מדובר בזוג שאיננו 'עצל', הם יחפרו מחילות עמוקות בקיר כורכר או במצוק פריך אחר.

אלא שמסתבר שבמקרים רבים לא מגלים הכחלים עודף חריצות ונחישות, והם מחפשים מקום מתאים שיחסוך את קשיי החפירה באדמה. כך נמצאו כחלים שקיננו במתבנים של חבילות חציר או קש, בנקיקים במחצבות עזובות, בסדקים בין בלוקים בבתים עזובים ואפילו ידועים מקרים באירופה שם העדיפו כחלים להטיל את ביציהם בתיבות קינון מוכנות בחצרות בתים בכפרים.

הנקבה תטיל במעמקי המחילה שנחפרה 4-5 ביצים לבנות (צבע אופייני לכל אלה שמטילים את ביציהם במחשכים). הדגירה שלה שותפים שני בני הזוג נמשכת 18-19 ימים.

הכחלים מתחילים בדגירה למן הטלת הביצה הראשונה והגוזלים בוקעים מהביצים בזה אחר זה, על פי סדר הטלת הביצים. הגוזלים בוקעים ערומים וסומים, ומאוד רעבתניים.

לאחר שבוע מתחילות לצמוח הנוצות הראשונות ולאחר שבועיים הם מתכסים בנוצות שצבען דומה לצבע נוצות הוריהם אך חיוור יותר. את הקן יעזבו לאחר השבוע השלישי ובמשך כחודש ייצמדו להורים ואז ייפרדו וייצאו כל אחד לדרכו.

לקראת סוף הקיץ, בספטמבר, יתקבצו הכחלים לקבוצות קטנות בנות 10-20 פרטים בכל קבוצה, וייצאו לנדידה דרומה לאפריקה. את מרבית תעופת הנדידה הם יבצעו בלילות ובימים יעצרו למנוחה ולחיפוש מזון הדרוש לאנרגיית התעופה. בארץ מקננים הכחלים בדרך כלל בחודשים מאי-יוני.

את להקות הכחלים החולפים בארצנו נוכל לראות בדרכם צפונה בחודשים מרץ עד מאי, ובסתיו, במסעם דרומה, בחודשים ספטמבר-אוקטובר. ככל הנראה, מקצת הכחלים חולפים בנדידת הסתיו באזור עמק נחל שורק. סיבה נוספת להגיע לאזור היפהפה שלנו כדי לחזות בבעל כנף זה.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?