דלג לתוכן העמוד
יום שבת, 02 ביולי 2022
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

שלדג בשחור-לבן

"נתלה" באוויר, בגובה של כעשרה מטרים מעל פני המים, מרפרף קלות ללא הרף בכנפיו ואז, צולל היישר לתוך המים כדי לתפוס במקורו החזק את הציד שמשייט במעמקים. זה הפרפור העקוד

פרפור עקוד באגמון החולה - צילום עוזי פז פיקיוויקי

לאחר החורף הגשום, שהותיר אחריו שפע צמחיה ומגוון פרחים בשלל צבעים, יצאנו זוגתי ואני מצוידים במגדיר ציפורים ובמשקפת לפארק  האקולוגי של הוד השרון (שבעבר זכה לכינוי הלא מחמיא "הר הזבל") במטרה לחזות בבעלי הכנף באגם המים הרחב.

השם "הר הזבל" ניתן לאתר במהלך השנים שבהם שימש המקום כאתר לפינוי אשפה, והמוני משאיות האשפה שהגיעו למקום כדי לשפוך בו את תכולתם הרימו בו "גבעה", ממש בדומה למה שהתרחש לא הרחק מכאן, באתר "חיריה".

 

מיזם אקולוגי מוצלח

 

שני "הררי הזבל" הללו, בחיריה ובהוד השרון, זכו למהפך מדהים בזכות מיזמים אקולוגיים שאפתניים שהפכו אותם לפינות חמד לציבור הרחב הכלל ולאתרים המושכים אליהם בעלי כנף רבים.

בהוד השרון הוקם המיזם השאפתני והמוצלח סביב אגם רחב ידיים המסייע בטיהור והשבחת השפכים המוזרמים אליו ממכון הטיהור המקומי והזרמתם לאחר מכן לנחל הירקון ומשם בצינור המוביל אל הנגב.

כיום זהו האגם האקולוגי הגדול ביותר הקיים בישראל וניתן למצוא בו שבילי אופניים, שבילי הליכה, שרידים ארכיאולוגיים של יישובים שהתקיימו על גדות נחל הירקון או נחל קנה הצמוד, וגם, לחובבי הטבע והצפרות, נקודות תצפית בנויות ומוסדרות בשולי האגם ובתוכו.

אני מספר על כך משום שגם באזורנו, בעמק שורק שבמטה יהודה, מתכננים מיזם אקולוגי דומה לאורך מסלולו של נחל שורק והמיזם בהוד השרון יכול וצריך לשמש דוגמא מוצלחת במיוחד למה שניתן לפתח כאן. מיזם כזה יהווה ריאה ירוקה ואטרקציה למשפחות שתרות אחר בילוי בטבע, ומקור בלתי אכזב לפעילויות ספורט וימשוך אליו, ללא צל של ספק, מיני עופות רבים, הן עופות מים והן בעלי כנף אחרים.

והנה, דוגמא לעושר הרב של בעלי כנף בהם נתקלנו באגם הוד השרון: סופיות ואגמיות שחו להנאתן במימיו ומדי פעם נעלמו בצמחיית הקנה שלגדותיו, אימא אווזת בר ולצידה צמד אפרוחיה שחו ו"אספו" את אבא אווז ששהה על החוף, לבניות אחדות, אנפות לילה משחרות לציד, אנפה אפורה גדולה וארוכת צוואר שהמתינה על נקודה במרכז האגם לדג מתאים שישמש לארוחת הבוקר, המוני סיסים שזה אך הגיעו ארצה מאפריקה רדפו בתזזיתיות אחרי היתושים והיבחושים שבאוויר, פוערים את מפתח מקוריהם הרחב כדי לבלוע אותם תוך כדי תעופתם או הנמיכו עד לפני האגם עד שכמעט 'גרדו' אותו בגופם, היטו את מקוריהם לעבר המים ולגמו מהם תוך כדי תעופה בטרם יתרוממו שוב לאוויר, והיה גם פרפור עקוד.

הנה הפעם הפרפור העקוד יהיה מסמר סיפורנו.

 

שולי הדגים

 

בעבר סיפרתי על השלדג לבן החזה, בעל הכנף היפהפה עם כנפיו התכולות הבורקות, הסינר הלבן שלצווארו וכמובן המקור "השפיצי" המעובה בבסיסיו והמחודד בקצהו, האופייני לכל מיני השלדגים – שולי הדגים. ציינתי את "בני המשפחה" של השלדג, ובהם הפרפור העקוד המצוי עמנו כל השנה כולה, והשלדג הגמדי החולף בארצנו.

צפייה בפרפור העקוד היא אחת מתצפיות הצפרות המרהיבות ביותר באגם הוד השרון. הפרפור שראינו, "נתלה" באוויר, בין שמים וארץ, בגובה של כעשרה מטרים מעל פני המים, מרפרף קלות ללא הרף בכנפיו אך מבלי להתקדם או לזוז ממקומו, נועץ את מבטו מטה, כשראשו מוטה בחדות והוא בוחן את פני המים שתחתיו, ואז, לפתע פתאום, הצמיד את שתי כנפיו לגופו וצלל היישר לתוך המים. לרגע נעלם ואז צץ מתוך המים, ללא טרף, המריא כלפי מעלה ושוב נתלה בגובה של כ-15 מטרים, חוזר לבחון את האגם.

זוהי ההתנהגות האופיינית לבעל כנף זה שבזכותה זכה לשמו:  'פרפור' – השלדג המרפרף-מפרפר בכנפיו מעל המים.

יכולת פרפור

 

בדומה לבני משפחת השלדגיים גם הפרפור העקוד ניזון מדגים והוא נפוץ בשלוש יבשות: אפריקה, אסיה ואירופה. אצלנו, הוא בעל כנף נפוץ למדי, בצפון הארץ וגם במרכזה, המצוי עמנו כל השנה כולה, וכאן הוא מקנן ומגדל את גוזליו.

את הפרפור נגלה במיוחד באזורי נחלים, אגמים ומאגרי מים שמצויים בהם דגים, בריכות דגים, וכל מקור מים מתוק אחר, אם כי אינם בוחלים גם בקרבת הים המלוח.

זהו בעל כנף בגודל בינוני-קטן ארכו כ- 28 ס"מ ומוטת כנפיו מגיעה ל-50 ס"מ בקירוב, מה שמאפשר לו שליטה טובה בתעופתו באוויר ויכולת 'פרפור', ממש כמו הבז או הנץ. משקל הפרפור הבוגר מגיע עד ל-110 גרם כאשר הנקבות גדולות מעט מהזכרים.

צבע גופו הבולט מאוד הוא שחור לבן. מקורו הבולט הגדול והמחודד הוא בצבע שחור. צבע הבטן – לבן, כיפת הראש – שחורה ובעורף – ציצית נוצות שחורה בולטת. פס שחור אופקי חוצה את עיניו השחורות.

הכנפיים מפוספסות ממש בשחור ולבן, כמו נזרקו עליהן במכה אחת צבעים שחורים ולבנים שהתערבו זה בזה. לרגליים – צבע שחור.

סימן להבדל בין הזכר לבין הנקבה מופיע בחזה. אצל הזכר מופיעים זוג פסים שחורים שחוצים את חזהו מצד לצד. אצל הנקבה מצוי רק פס אחד שכזה וגם הוא נקטע במרכזו. 

צבעי השחור-לבן מבדילים באופן מובהק את הפרפור מהשלדגים האחרים ולכן אין לטעות בזיהויו. כמו כן, להבדיל משאר בני מינו, זהו עוף חברותי. ניתן לחזות בפרפורים אחדים במרחקים לא גדולים זה מזה, וידוע על עשרות פרפורים המתקבצים יחדיו ללינת לילה באזור נחל התנינים.

 

קינון במחילות

 

כאמור, כעוף יציב ובדומה לבני משפחת השלדגיים, מקנן הפרפור במחילות שהוא חופר בשולי מצוק קרקע סמוך נחל או מקור מים אחר. עומק המחילה עשוי להגיע מכמה עשרות ס"מ ועד לשני מטר (!).  המחילה צרה מאוד בפתחה והולכת ומתרחבת לקראת סיומה באזור הדגירה עצמו.

כמו אצל מרבית הציפורים, הקינון נעשה באביב, ממרץ עד יוני. הפרפור, הוא עוף חברותי ומספר זוגות נוטים לחפור את מחילות קניהם בסמוך זה לזה, ואינם תוחמים לעצמם תחום מחיה המפריד אותם מחבריהם.

הנקבה מטילה בקן 4-5 ביצים לבנות, צבע המציין את כל הללו המקננים בחשיכה. משך הדגירה כ-19 ימים ושני בני הזוג נוטלים בה חלק. נראה, שלעיתים ישלימו הפרפורים שני מחזורי קינון בשנה.

לאחר בקיעת הגוזלים יאכילו אותם ההורים בקן שבמחילה משך כ-25 ימים. וגם לאחר עזיבת הקן ימשיכו ההורים לדאוג להזנתם עוד שבועות אחדים. לבגרות יגיעו הגוזלים הפורחים מן הקן בגיל שנה.

צייד נחוש

 

הפרפור העקוד הנו צייד דגים מובהק. לרוב, מתצפת הפרפור מהאוויר, בגובה 6-15 מטר, ולצורך כך צייד אותו הטבע בזוג עיניים טובות במיוחד שיוכלו להבחין בתנועת הדגיג שבתוך המים. אם לאחר זמן מה בנקודת הפרפור לא התגלתה 'ארוחה' בתוך המים, הוא ינוע לנקודת תצפית אחרת מעל המים.

יש לציין שלמרות מהירות הביצוע וההבחנה המדויקת של הטרף במים, במרבית הצלילות יחטיא הפרפור את הציד, וזאת מכיוון שגם הדגים הם מהירי תנועה ומספיקה תזוזה של 2-3 ס"מ ממקומם כדי שימלטו ממקור הצייד העט עליהם ממרום. אך אל דאגה, הפרפורים רגילים בכך והם ימשיכו במלאכת הציד עד שתצלח.

לקראת סיום כתבה זו, אחזור על תקוותי, ששם באזורנו תצלח המשימה של שיקום הנוף והטבע, ולצדו של נחל שורק אכן יוקם הפארק המתוכנן, שבו נוכל גם אנחנו ליהנות משלל המראות המלבבים אותם ראיתי בפארק האקולוגי בהוד השרון.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

צילומים: גיל שעני

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?