על השועל ועל התן
הם בני דודים ולכן קל להתבלבל ביניהם: התן האפרפר אשר אוהב להסתובב בסמוך לאזורים מאוכלסים והשועל הזהוב אשר ידוע ביכולתו לחמוק ולהסתתר מבני האדם
הם בני דודים ולכן קל להתבלבל ביניהם: התן האפרפר אשר אוהב להסתובב בסמוך לאזורים מאוכלסים והשועל הזהוב אשר ידוע ביכולתו לחמוק ולהסתתר מבני האדם
הדוכיפת ידועה כבר מן המקורות ונקשרה אפילו לסיפור הביקור של מלכת שבא בחצרו של שלמה המלך. היא זכתה בתואר "הציפור הלאומית" וזאת בשל יופייה הבולט וכתר המלכות לראשה
שפת הציפורים טבועה בהן מלידה, וציפורים מזן מסוים יכולות "לדבר" גם אם הן ממקומות שונים בעולם ומעולם לא נפגשו. ויש גם ציפורים "חקייניות" שנהנות להפתיע אותנו בקולות שונים ולעתים גם בתזמון מפתיע, כמו למשל העורב האפור והקאק
מראה עץ השקד המקדים לפרוח לפני שאר העצים, מכריז על הפריחה הצפויה של שאר העצים שיבואו בעקבותיו עם חודשי האביב. פרחיו זכו לעטר את המנורה שבבית המקדש, ועל תכונותיו התזונתיות והרפואיות של פרי השקד מספרת לנו כבר המשנה
פריחת הכלניות בעיצומה אך מה עם הנוריות ומה עם הפרגים? כיצד נבחין ביניהם וכיצד נדע מי הוא מי, מבין שלושת הפרחים שכה דומים זה לזה?
אדום החזה הוא הציפור האהובה על הבריטים, אולי בזכות שירתו הנעימה לאוזן, אולי בגלל הנטייה להבליט את החזה ה"חלוד", ואולי בגלל האגדה שקושרת אותו לצליבתו של ישו. בחודשי החורף, גם אנחנו יכולים ליהנות ממנו
החיוויאי הוא הדורס הגדול שנותר משמעותי בארצנו, ומפגין אצלנו נוכחות עד היום, וזאת כנראה, בזכות מזונו המבוסס על נחשים חיים, כולל הארסיים שבהם
להקות השקנאים הם אויב מר של בריכות הדגים ומסוגלים לחסל כמות דגים עצומה בזמן קצר. כדי למנוע זאת מפזרת רשות הטבע והגנים במאגרים מסוימים טונות של דגים, כמזון לשקנאים, ולנו מזומנת חוויית צפייה מלהיבה
לנגד עינינו המשתאות התגלה סיפור אהבה קסום בין זוג חסידות, אשר הנאמנות העיוורת שגילו זו כלפי זה עלתה על כל דמיון
תחנות המידע של הצבי הארצישראלי מבוססות על "תחנות הרחה" מהן הוא שואב את המידע היכן נמצאים חבריו לקבוצה