המשולש הוא משפחה, עבודה ומילואים

סא"ל (מיל') קובי אוחיון ממושב אבן ספיר משלב בין שירות מילואים כמפקד גדוד בחטיבת חי"ר לבין עבודתו כסמנכ"ל בחברת מובילאיי וכאב לארבעה ילדים. “זו גאווה גדולה לפקד על לוחמים שהם אחד-אחד מלח הארץ", הוא אומר

במהלך השבועיים האחרונים חל תרגיל גדול בגזרת הצפון אליו גוייסו מילואימניקים רבים. התרגיל נועד לתרגל את מוכנות הצבא בתרחישים שונים המדמים מלחמה ובדיקת כשירות ומוכנות של מערך המילואים. בין המילואמיקים הרבים שהגיעו, נמצא סא"ל (מיל') קובי אוחיון, מפקד גדוד 221 בחטיבת החי"ר כרמלי.

סא"ל (מיל') קובי אוחיון, 42, המתגורר באבן ספיר, נשוי ליערה ואב לארבעה ילדים משרת עד היום במילואים. קובי גדל בשכונת קריית מנחם בירושלים ולפני כשבע שנים עבר למושב. "אני מאוד אוהב את המושב" מספר קובי על החלטתו לעבור, "המיקום של המושב מושלם. מצד אחד הוא קרוב לעיר אך יחד עם זאת יש אווירה פסטורלית וכפרית. האוויר פה מעולה והמרחבים נותנים תחושת שקט ושלווה. אם מוסיפים את המעיינות שהמושב מוקף בהם זה הופך את המקום למאוד אטרקטיבי".

גם באזרחות וגם בשירותו הצבאי במילואים קובי נמצא בתפקיד בכיר. ביומיום, כאשר הוא לא לובש מדים עובד קובי כסמנכ"ל תפעול בחברת מובילאיי (Mobileye), העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות סיוע מתקדמות לנהג.

את השילוב בין חיי המשפחה, העבודה והמילואים מתאר קובי כך: "המשולש הוא משפחה, עבודה ומילואים. השאלה היא איך מחלקים את הקשב והעומס". נראה כי הוא הצליח למצוא את סוד הקסם לשילוב הדברים אותם הוא אוהב לעשות מבלי להזניח אף אחד מהם, למרות שמובן מאליו שהמילואים גוזלים זמן ניכר שבא בעיקר על חשבון המשפחה.

"מהבית אני מקבל תמיכה מלאה לכך שאני עדיין משרת במילואים וגם בעבודה מבינים. שני המנהלים שלי היו בעברם מפקדי פלוגות בחי"ר ובשריון, כך שיש תמיכה רבה גם מצידם לכמות המילואים הרבה שאני עושה בשנה", הוא מציין. לדבריו, למרות שהוא חש כמי שמוקף בסביבה תומכת, הוא מכיר ויודע כי זה לא המצב אצל כל המעסיקים והיה שמח לראות יותר מעסיקים התומכים בעובדיהם לצאת למילואים ולתרום למדינה.

את שירותו הסדיר החל קובי בגולני שם שובץ בגדוד 13. במהלך שירותו יצא לקורס מפקדי כיתות והיה מ"כ במשך כמה חודשים עד שהחליט לצאת לקצונה. בתום בה"ד 1, נשאר בתור מפקד צוות בבה"ד, פיקד על כמה מחזורים, ואז חזר לגדוד 13 כמפקד מחלקה. את שאר שירותו המשיך בגדוד כאשר קודם להיות סגן מפקד פלוגה ולבסוף קודם למפקד פלוגה. את שירותו סיים בשנת 97' ושובץ כמפקד מחלקה בגדוד המילואים 221 של חטיבת החי"ר כרמלי. במהלך שירות המילואים ב"כרמלי" הוא עלה בשרשרת הפיקוד עד שבנובמבר 14' מונה למפקד הגדוד, תפקיד שהוא עושה עד היום.

על המחוייבות לשירות המילואים הוא אומר: "במילואים, הקידום נושא בחובו בעיקר אחריות והשקעה רבים יותר. אני מאמין בחשיבות העבודה שאנו עושים, ובראש ובראשונה אני רואה זאת כשליחות. למרות העומס הרב שיש לקצין בכיר, היות ומדובר בסופו של יום בחיי אדם, אני מבין את החשיבות ולכן ממשיך להשקיע כמה שצריך".

את ה"בונוס" של שירות המילואים הוא רואה בעיקר באווירה הטובה שקיימת בגדוד בין כל החיילים. "אני בקשר מאוד טוב עם האנשים ביחידה. אנחנו ביחד כבר שנים וזה מדהים לראות איזה אנשים טובים יש. הרבה מהם עברו מזמן את גיל חובת השירות אך ממשיכים להגיע ולהתנדב. זו גאווה גדולה לפקד על לוחמים כאלו שהם אחד-אחד מלח הארץ".

לקובי יש מסר לכל חיילי השירות הצבאי בסדיר ובמילואים. לדבריו, אפשר להבין שלכל חייל מילואים קשה להניח את החיים בצד ולצאת לשירות ארוך מחוץ לבית אך חשוב לו להבהיר: "כל מי שרואה מה קורה מסביבנו ובכלל בעולם מבין שאם לא נגן על עצמנו אף אחד לא יעשה זאת בשבילנו ולכן חייבים להמשיך ולתת כתף. לא פחות חשוב, שהמדינה ואזרחיה ימשיכו לתת מקום של כבוד לעולם המילואים. אין ספק שבשעת מלחמה, למערך זה יש חלק נכבד בהגנה על הארץ. מערך המילואים הוא מרכיב חשוב בכח הצבאי של מדינת ישראל וחובה עלינו לשמר אותו".

לאחר שבועיים בצפון, אחרי שהיה בשטח עם החברים הטובים מהצבא, עשה לא מעט תרגולים וכבש יעדים, קובי שב הביתה למשפחה, עם הרבה חוסר בשעות שינה אך גם עם הרבה חוויות ותחושת סיפוק ועשייה. ולרגל השנה החדשה, הוא ביקש לאחל לכל עם ישראל שנה טובה, בטוחה ושקטה.