אופק חדש ליזמים הזעירים - הלוואות "מיקרופיננס"

תכנית נסיונית לעידוד עסקים קטנים במטה יהודה בשיטת ה"מיקרופיננס": קרן למתן הלוואות שתתבסס על שירותי בנק הדואר תסייע ליזמים הזעירים להקים את עסק חלומותיהם וליהנות גם מליווי עסקי מקצועי

"מיקרופיננס", הוא מושג חדש המתגלגל לאחרונה במסדרונות הכלכליים בארץ ומוצג כאמצעי לטיפול בבעיה העיקרית של היזמות העסקית הזעירה – בעיית המחסור באשראי. ומי יכול להעיד טוב יותר מאחרים על בעיה זו אם לא תושבי המגזר הכפרי, אשר מתוקף מגוריהם ביישובים קטנים ומבודדים מצוידים בנטייה טבעית לפתח עסק קטן אך מרוחקים ממקורות המימון? יוזמה חדשה המתמודדת עם בעיית האשראי ליזמים אלה קמה במטה יהודה.

מה זה בעצם "מיקרופיננס". בתרגום לעברית מדובר ב"בנקאות זעירה" ובתרגום למציאות הכלכלית של מדינת ישראל, מדובר על מתן אשראי לפיתוח יזמויות עסקיות למי שלא יכולים לקבל אשראי כזה בבנקים המוסדיים. למעשה מדובר במהפך מוחלט בגישה למתן אשראי לעסקים. אם עד היום נדרשו בעלי עסקים להציג בטחונות כדי לקבל אשראי לפיתוח עסקיהם, השיטה החדשה בוחנת מדדים אחרים, אישיים וחברתיים, כדי לתת את ההלוואה.

בעולם הפיננסי מקובל להעריך אדם על פי ממונו, נכסיו ויכולת ההחזר שלו. כל בנק "נורמאלי" בוחן בקשה לקבלת הלוואה במבחן של הערבויות אותם יכול להציג הלווה ובהם בטחונות (נכסים פיננסיים, נדל"ן, כלי רכב) וכושר ההחזר שלו. שיטה זו גרמה לכך שהבנק מעניק הלוואות לבעלי היכולת, מי שיש להם כבר נכסים ויש להם כושר החזר. כל השאר – ובהם רוב היזמים הזעירים – נדחים על ידי הבנק.

הכלכלן ההודי מוחמד יונס התמודד עם בעיה זו ופיתח שיטה הפונה דווקא לאותם עניים וקשי יום שרוח היזמות בוערת בקרבם אך קו האשראי שלהם אינו מזהיר. לשיטה זו הוא קרא "מיקרופיננס" ובעזרתה הצליח לגרום למיליוני אנשים בהודו ובאפריקה לפתוח עסק זעיר ולהיחלץ ממעגל העוני וההשתעבדות למעסיקים אמידים. על פיתוח שיטה זו זכה יונס בפרס נובל לשלום.

מהמשקיע הקטן ליזם הזעיר

איך עובד המיקרופיננס? קחו למשל את המוסד הפיננסי KIVA (קיווה). מדובר בבנק הלוואות העוסק בגיוס כסף ממשקיעים קטנים ומלווה אותו ליזמים זעירים. נניח שלחוואי קטן בשם ג'ונס מלואיזיאנה יש 25 $ פנויים והוא מחפש מה לעשות איתם. הוא יכול לפנות ל"קיווה" ובעזרת הבנק להלוות את הסכום הקטן הזה ליזם ראשיד מפקיסטן, שרוצה לפתוח עסק לצחצוח נעליים.

"קיווה" ילווה את הכסף של ג'ונס לראשיד בריבית נמוכה מזו שהבנק המקומי היה נותן לו ובתנאי החזר נוחים. המטרה העיקרית של ההלוואה היא לסייע לראשיד לפתח את העסק שלו, וקיווה יעניק לו גם ייעוץ ותמיכה במהלך התקופה הראשונה להפעלת העסק, שהיא התקופה הקשה ביותר והלחוצה ביותר מבחינה תזרים ההכנסות.

בנקאים מסורתיים אשר לא היו מעניקים לראשיד את ההלוואה, מחשש כי לא יוכל להחזיר אותה, מביטים בקנאה בנתוני החזר ההלוואות שמציגים המוסדות הפיננסיים העוסקים ב"מיקרופיננס" - 98.42% מנוטלי ההלוואות משלמים אותם כיאות לאורך חיי ההלוואה. בלי צ'קים חוזרים, הגבלת חשבון, עורכי דין, בתי משפט, הוצאה לפועל ועיקולים.

שכפ"ץ השמרנות

מנכ"ל משרד האוצר היוצא, ירום אריאב, ניסה בזמנו לקדם את השיטה בארץ ונתקל בשכפ"ץ השמרנות של המגזר הפיננסי, בתוספת הבירוקרטיה והחשדנות הישראלית הידועה. אך לא לוחם חברתי כאריאב יוותר. הוא הצטרף לאחרונה לצוות הייעוץ של "סומפני", החממה החברתית של היזם פז כהן הפועלת במושב אורה ושמה לעצמה למטרה לפתח את העסקים במטה יהודה.

השנים שבילה בראשות משרד האוצר לא שחקו את אמונתו הנלהבת של אריאב ביכולת של ה"מיקרופיננס" לסייע בהגשמת חלומם של יזמים זעירים רבים. המציאות הישראלית המעוותת, שבה רק כ-6% מכלל הכוח העבודה במשק הם עצמאים, יכולה לדעתו לעבור מהפך עצום. השיטה פותחת שוק פיננסי חדש, המעניק מקפצה למי שאין להם יכולת כלכלית מוכחת.

אריאב הוא תושב האזור (מבשרת ציון), אידיאליסט בכל רמ"ח אבריו והחיבור שלו לחממת העסקית של כהן נראה טבעי ביותר. ממושב אורה יוצאת הבשורה לתושבי מטה יהודה – הפיילוט הניסיוני של המיקרופיננס עומד לקרום עור וגידים דווקא כאן, במועצה האזורית הגדולה בארץ.

למה דווקא אצלנו? ובכן, ברחבי מטה יהודה גרים תושבים רבים, מבוגרים וצעירים, שהיזמות הזעירה קורצת להם, שיש להם יכולת להקים עסקים (תיירות כפרית, יקבים, בתי בד, חוות ארומאטיות, שטחי איחסון ועוד) אבל הבנק "לא סופר אותם". ישנם גם מי שמתקשים להגיע לבנק ולחתום אפילו על טופס להלוואה בשל מגוריהם בישוב חקלאי רחוק ומבודד ובשל תשתית תחבורתית רעועה.

בנק הדואר שותף

בשבוע שעבר נפגשו כהן ואריאב עם מנכ"ל רשות הדואר, יואל נווה, וסיכמו עימו על הרצה נסיונית לתכנית מיקרופיננס ישראלית שתתבצע ביישובי מטה יהודה. סוכם כי רשות הדואר תספק את התשתית הלוגיסטית והצנרת להעברת הכסף וכי כהן ואריאב, יגייסו למיזם משקיעים בתוך כמה שבועות.

אריאב ניגש מיד למלאכה והוא נמצא כעת בקשר עם גורמי מימון בכירים בשוק כדי לקבל את הסכמתם להשקיע את התשתית הכספית להלוואות. מספר גופים פיננסיים ופילנטרופים ידועים הביעו כבר נכונות לממן את הפעילות, מתוך הכרה שהצלחת המיזם באזור תסלול את הדרך לבניית מנגנון כלל ארצי, שיסייע לצמיחה.

למי פונה המיזם? ובכן, ב"סומפני" מאמינים כי בישובי מטה יהודה ישנם אלפי אנשים טובים, בעלי מסורת של עבודה, חרוצים ונמרצים, שפשוט לא נמצאים בזמן ובמקום הנכונים ואינם נגישים למקורות המידע והמימון.

כהן מחפש את אותם אנשים ש"קטנים מדי בשביל הבנק", עסקים ביתיים קטנים המחפשים תמיכה. למשל, תעשיית המזון הטבעי והביתי שהאזור משופע בה, מהווה קהל מצוין להסתייעות במהלך שכזה. כהן מתכוון לפנות לכל המבשלות האתניות, היצרנים הביתיים של היין, הדבש, שמן הזית, התבלינים, הפיצוחים, הגבינות והיוגורטים, המאפים והעוגות, לבוא ולהתעניין בהלוואה שמוצעת להם.

יזמים זעירים אחרים היכולים ליהנות מהלוואות אלה הם אמנים ואומנים, יצרני תיקים, נעליים, ריקמה, תפירה ואומנות אתנית. גם מקומם של אוהבי בעלי החיים והתיירות הקטנה אינו נפקד, מפעילי פינות חי, חוות סוסים קטנות, בעלי עדרי עזים או כבשים וסתם עסקים הקשורים לתיירות האזורית מוזמנים לפנות אליו ולהיענות מיד.

לטעת ביטחון ביזמים

"אחת ממכרותי השתתפה במספר סדנאות להעצמת נשים והקמת עסקים קטנים", מספרת אילנה לפידות, חברת קיבוץ צרעה ופעילה חברתית באזור, "היא בנתה תוכנית עסקית והחלה להקים את העסק הקטן שלה. כשניגשה לבנק לבקש הלוואה פעוטה של כמה אלפי שקלים היא סורבה, בטענה שאין לה רכוש ואינה יכולה להציג ערבויות. כל הביטחון שצברה בסדנאות התפוגג בפגישה אחת, על אף שסיכויי ההצלחה שלה היו גבוהים ביותר".

בעזרת מיזם המיקרופיננס תוכל המכרה של לפידות לקבל הלוואה קטנה. בעוד סכומי ההלוואות הזעירות בעולם נעים סביב עשרות דולרים בודדים, בישראל נדרשים סכומים של אלפי שקלים בודדים – או כפי שהגדירו בחממת יהודה – עד 15,000 ש"ח. ההלוואה לא ניתנת לכל אדם, אלא ניתנת ליזם על בסיס אישיותו וסיכויי ההצלחה של המיזם. היזם מקבל תנאים מועדפים ובנוסף נבנית לו תכנית ליווי קצרה בעלות שלא תעלה על 10% מגובה ההלוואה. הדרך לעצמאות כלכלית נפתחת גם בפני מי שאין להם רכוש.

ב"סומפני" רואים ב"מיקרופיננס" כלי כלכלי – חברתי שיסייע לכל תושב מטה יהודה לדלג מעל תנאי הפתיחה הבעייתיים שלו, ליצור עסק משגשג, ולתרום תרומה חברתית לישוב שבו הוא גר ולרעיון ההתיישבות החקלאית ככלל.

"ההצלחה טמונה בשיתוף הפעולה", אומר כהן ל מקומון של מטה יהודה , עיתון בקיצור, "זהו מהלך חברתי וככל שאנשים יבינו יותר שהם יכולים לתרום לעצמם, לסביבה וגם להרוויח, כך האמון במהלך יגבר ויותר ויותר אנשים יצטרפו. יש לנו פה הזדמנות לעשות באזור שלנו היסטוריה ופריצת דרך ברמה הארצית ואין סיבה שעם כל הפוטנציאל האנושי והעסקי שיש לנו במועצה, זה לא יקרה".

"צריך להבין שזה לא יקרה מהיום למחר, אבל אנחנו הרבה יותר קרובים ממה שנדמה" אומר פז כהן. "על מנת להתחיל בניסוי אנו מאתרים בימים אלו יזמים ויזמיות מהאזור, הזקוקים לסכום שלא יעלה על 15,000 ₪. לכל מיזם שיעמוד בקריטריונים נסייע בחיבור למקורות מימון."

ניתן לפנות לכהן דרך כתובת הדוא"ל שלו : [email protected] כמו כן, ניתן ללמוד על השיטה ולהתעדכן בסגולותיה באתר של קיוה - www.kiva.org

( אתר מטה יהודה )