דלג לתוכן העמוד
יום שני, 17 בינואר 2022
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

אורחי החורף באגם

מוזר שדווקא אצלנו, בשפלת יהודה, בוחרים עופות המים להתכנס. ובכל זאת, הם גילו את האזור שלנו ומוצאים בו בית "חם" לחורף. הנה כמה כללים שיקלו על חובבי הצפרות לזהותם

בשמי ארצנו חולפות מאות מיליוני ציפורים העושות את דרכן מאירופה הקרה לאפריקה החמה. רובן תחלופנה דרכנו כאשר הן "מצלמות" אותנו ממרום, או נוחתות אצלנו "לתדלוק" קצר. את בעלי הכנף גדולי הגוף נראה ביום ואילו את ציפורי השיר הקטנות נוכל לנסות ולראות בלילה.

אך יש גם ציפורים אירופיות שעושות את החורף אצלנו. מי אינו מכיר את הנחליאלי, למשל, ויש עוד רבות. עזריה אלון מציין ש"למעלה מרבע ממספר מיני הציפורים המצויות בארץ, כמאה מינים מתוך 360, הנן ציפורים חורפות".

את החורפות הללו נוכל לראות בכל פינה, פעמים רבות בצמוד ואפילו בידידות עם הציפורים המקומיות. הציפורים 'המחונכות' שלנו מקבלות בסבר פנים נאה את האורחות מחו"ל.

את החורפות נוכל למצוא בחצר הבית שלנו, כמו הנחליאלי, הפרוש, הירקון, אדום החזה, הגיבתונים ועוד. בשדות שליד הבית, נוכל לראות את הדוחל, הזרעית, הסבכי, הפיפיון והקיוית. גבוה בשמים אפשר יהיה לצפות בנץ, דיה ודורסים רבים אחרים, ובמאגרי המים השונים, ליד נחלים זורמים, נוכל לראות את ציפורי המים למיניהן, האורחות והיציבות גם יחד, ועל אלה ברצוני להרחיב מעט את היריעה הפעם.

כל אימת שאני יוצא לשדות שבסמוך לקיבוצי, ובמיוחד בשעות הבוקר, אני נתקל במטיילים הפונים לעבר מאגרי מי ההשקיה המושבים (המטוהרים) שלנו. שם הם מחנים את כלי הרכב ומטפסים לראש סוללת העפר המקיפה את המאגר, מתמקמים בצל אחד העצים או תופסים מסתור מאחורי שיח כלשהו, שולפים משקפות וצופים בעופות המים.

קצת מוזר שדווקא אצלנו, בשפלת יהודה, שהנחלים הזורמים בה מכילים בעיקר מי ביוב מטוהרים, ואין לנו בריכות דגים, ובוודאי שאין לנו אגמים כאגמון החולה, מוצאים עופות המים מקום להתכנס. ובכל זאת, ניתן למצוא אותם לאורך ערוץ נחל השורק, בעמק איילון, באגם בית זית. מסתבר, שהללו העפים במרום השמיים, כמו השקנאים והקורמורנים, מגלים את האזור שלנו ומוצאים בו בית "חם" לחורף.

לפני שאתם ממהרים אל נקודות התצפית באזורנו רוצה אני להנחות אתכם בכמה כללי אצבע שיסייעו לכם לדעת את מי לחפש והיכן ניתן לגלות אותו.

מנקודת המבט של בעלי הכנף "מאגר מים" מכיל כמה חלקים שכל אחד מהם דורש כישורים מסוימים. החלק הבולט ביותר הוא גוף המים עצמו, שבו נאגרים המים בוודאי עד לעומק של מטרים אחדים, ואז, רק ה'שחיינים' שבחבורה יכולים ליהנות ממנו.

סביב לגוף המים יש את החופים הנושקים לו, חלקם בוציים וספוגי מים, חלקם נקיים מצמחיה וחלקם משופע בצמחיה. על גבול החוף נמצא את רצועת המים הרדודה, היכן שמימי המאגר מלחכים את החופים, שהולכת ומשתפלת לעומק המאגר ומציעה גבהים שונים, החל מסנטימטרים בודדים ממש ועד לעשרות סנטימטרים ויותר.

למבנה הזה של מאגר מים יש חשיבות רבה מאוד לבעלי הכנף. שכן, לכל בעל כנף יש כישורים מסוימים וצרכים שונים ולאור זאת הם תופסים את מקומם במאגר המים. אם נדע ונכיר את עופות המים שבמאגר נוכל לדעת את מי ניתן לגלות במים העמוקים, ומי יהיה ברדודים, ומי יתפוס את חלקת החוף הבוצנית, ומי יעדיף את חלקת החוף המשופעת בשיחים.

 

החופמי

חופמי.JPG

יש לשער, שאחד מבעלי הכנף הראשונים שנגלה במאגר המים, נובר ברגליו בבוץ שעל שפת המאגר, הוא – החופמי.

בארצנו שוהים כמה מיני חופמים: החופמי המנומר, חופמי זהוב, חופמי החוף ונוספים, אך באזורנו סביר להניח שניתקל בחופמי הזהוב, שבדומה למנומר, לא יקשה עלינו לזהותו בזכות שלל הנקודות הבהירות שהוא מצויד בהן.

שני דברים בולטים בעוף הזה במיוחד: ראשו הגדול ורגליו הארוכות יחסית. הרגליים הארוכות הללו מאפשרות לו לדשדש בשוליים הבוציים של מאגר המים, אך לא לאפשר לו להיכנס לתוך המים. בעזרתן הוא מתהלך חופשי בחוף הבוצני ומחפש בעזרת מקורו הארוך והחד שלשולים, תולעים, אם כי גם בפירות וזרעים לא יבחל. החופמי אוהב לאכול השכם בבוקר או אפילו בלילה, ולכן כדי לראותו בפעולה יש להשכים קום ולהקדים למאגר. בשעות הבוקר המאוחרות עשויים החופמים להתקבץ ללהקות ממש (בדומה לקיויות שעליהן סיפרנו עבר).

 

החופית

 

סמוך לחופמי נוכל לגלות את החופית, הקטנה מהחופמי במידות גופה. כמו לציפורי חוף אחרות, לחופית מקור ארוך וחד שבעזרתו היא נוברת בבוץ שבשולי האגם. לארץ מגיעות להתארח אצלנו חופיות אחדות, אך יש לשער שבחורף נחזה בעיקר בזו הנקראת – חופית אלפינית. גופה מנומר בנקודות שחורות, וגם לה, כמובן, רגליים ארוכות שבעזרתן היא מבוססת בבוץ. היא ניזונה בעיקר מחסרי חוליות, אותם היא מאתרת בעזרת חוש המישוש בלבד ושולפת מהבוץ בעזרת מקורה.

 

הביצנית

ביצנית

נרחיק את המבט שלנו מהחוף הבוצני אל תוך גוף המים ושם נוכל לראות את הביצניות. יכול להיות שנראה אותן במעופן הסהרורי והקופצני, הם נעות כ'שיכורות', נמוך-נמוך מעל פני המים, עם תנועות כנפיים מהירות ופעלולי תעופה בלתי צפויים, תוך השמעת צפצופים שעשויים להיות קריאות אזהרה. הביצניות שייכות למשפחת החרטומנים ובארץ מצויות לא מעטות מהן:  ביצנית לבנת כנף (בולטת בבטנה הלבנה), ביצנית מנומרת (צבעיה דומים מאוד לאלה של החופמי), ביצנית אדומת רגל, ביצנית ירוקת רגל וביצנית עדינה - לצפרים בעלי ניסיון הייתי מציע לנסות להגדיר מיהי הביצנית המופיעה בעדשות המשקפת שלהם.

לביצניות רגליים ארוכות ודקות, המאפשרות לעזוב את השוליים הבוציים של המאגר, לדשדש בתוך המים ולעיתים אפילו לעמוד, כמו החסידות, על רגל אחת. הביצנית עשויה להיכנס פנימה למים עד שהללו מגיעים עד לבטנה ממש.

לביצנית מקור ארוך ומחודד והיא ניזונה בעיקר מחסרי חוליות, סרטנים ירודים, חרקים, רכיכות ותולעים, אותם היא שולפת מקרקעית האגם, מתחת לפני המים.

כאשר הביצניות חשות בסכנה הן מתעופפות תוך השמעת קולות אזהרה אופייניים אליהם מגיבים גם בעלי כנף אחרים בסביבתה.

ביצנית

הסייפן

 

עמוק יותר במים, מעבר לקו שאליו מגיעות הביצניות, נוכל לגלות את הסייפן שצבעו הכללי לבן עם שוליים כהים בכנפיים וכיפת ראש שחורה.

הסייפן קרוי על שם המקור הייחודי שלו, מקור דק וארוך המתעקל כלפי מעלה כסייף (הפוך ממקור המגלן המתעקל כמגל כלפי מטה).

בעזרת המקור המיוחד הזה ובעזרת רגליו הארוכות מאד, הסייפן צועד במים כשהוא מניע את ראשו ימינה ושמאלה בתנועות של "חרמש" וכמו "קוצר" את מזונו בהליכה, ולעיתים אפילו תוך שחיה במים.

 

התמירון

 

אט-אט אנו הולכים ומתרחקים מהחוף וכעת אנו בתוך גוף המים עצמו. במים הרדודים מצאנו את הביצנית, במים היותר עמוקים מצאנו את הסייפן וכעת נוכל לגלות את התמירון.  

שלא כחלק מאורחי מאגרי המים המגיעים אלינו לחורף, התמירון הוא יציב אצלנו, וכאן הוא מגדל את צאצאיו.

התמירון כשמו כן הוא – תמיר וגבוה וניצב על זוג רגליו הארוכות מאוד. בדומה לחסידות, במעופו בולטות רגליו הארוכות לאחור, הרחק מעבר לקצה זנבו.

לתמירון גוף לבן וכנפיים שחורות ובורקות. זהו עוף גדול יותר מהאחרים, אורך גופו מעל ל-35 ס"מ, ורגליו ארוכות כאורך גופו. מקורו דק, ארוך וישר כמקור החופמים, וגם צווארו ארוך ודק.

את מזונו מלקט התמירון מפני המים. את קנו הוא בונה ומציב על גושי בוץ הבולטים מהמים, או על ריכוזי צמחיה במים או לצדם. לתמירון התמיר חזות המזכירה מאוד את הסיקסק הדור המראה.

תמירון עם הרגליים הארוכות וחופמי

אנפה ארגמנית

 

עמוק עוד יותר בתוך המים, נוכל לראות את האנפה הארגמנית. האנפה הזו היא אכן עוף גדול ממדים. אורך גופה כ- 85 ס"מ ולה רגליים ארוכות מאוד, צוואר ארוך בצורת האות S , הדומה במבנהו לצוואר אנפת הבקר המוכרת לנו, וכמובן מקור חד וארוך.

האנפה הארגמנית ניזונה בעיקר מדגים, להם היא מצפה בסבלנות רבה כשהיא עומדת עמוק במים וסוקרת אותם היטב, מצפה לחוש בתנועה או לגלות דג או דגיג שהתקרב לפני המים. שעות האוכל שלה הן בשעות הבוקר המוקדמות וכן – לעת ערב.

מעבר לאנפה הארגמנית יש לשער שלא נבחין עוד בבעלי רגליים ארוכות מאוד באגמי המים שלנו.

לצד בעלי הכנף שעומדים במימי האגם נוכל לראות את השחיינים שבחבורה, שמבנה גופם שונה לחלוטין. לא עוד רגליים ארוכות אלא קצרות ומעובות, שבין אצבעותיהן קרומי שחיה, בדומה לברווזים ולאווזים או הצמודים בנפרד לכל אצבע, כמו לסופיות ולאגמיות. וכן את הטבלנים, הצוללים ואחרים ששוחים סיפרנו בכתבה קודמת.

שוכני גופי המים הם רבים וכדי להציג את כולם היינו צריכים ספר שלם. בכתבה זו סיפרנו כיצד מנצלים בעלי כנף שונים את סביבת המים וזאת בהתאם לנתוני גופם. ואתם, כאשר תגיעו לצפות בבעלי הכנף המתארחים במקווי המים, זיכרו את כללי האצבע שלמדנו כאן.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?