אחותי היקרה, את בוחרת מה נכון עבורך

יום האישה. עוצמה נשית. הטרדה מינית. המין החזק.

פנו אליי לכתוב על היום הזה שפוגש אותנו פעם בשנה וביקשו לדעת מה הוא מסמל עבורי. אינסטינקטיבית השבתי: עבורי הוא לא משמעותי ואין לי מה לומר בנושא...וכמעט מייד לאחר מכן מצאתי את עצמי כותבת.

כל מי שמכיר אותי יודע שאני אישה חזקה, כזאת שמתמודדת יום יום, בתפקיד ניהולי, בסביבת גברים ובמשפחה גדולה.

סביבה שעבורי היא מאוד טבעית אבל לא פשוטה.

והיא לא פשוטה לאף אישה. לא משנה מה גילה, ניסיונה, איך היא נראית, כמה תארים היא סיימה, ואפילו לא אם הסביבה היא גברית או נשית.

בעולם תחרותי, כל יום כמעט אתה נבחן בין אם על ידי סביבתך ובין אם בביקורת עצמית (כי אנחנו חייבות לצמוח) והמדדים שבהן אנו בוחנות את עצמנו לא תמיד הוגנים. הנה כמה עובדות על העולם שבו אנו מתמודדות:

זהו עולם בו נשים מרוויחות פחות, לא מעזות לדרוש יותר.

זהו עולם בו נשים נבחנות לפי מראן החיצוני והן חשופות להטרדות מיניות מגיל צעיר, שבו הן לא מבינות את החוויה.

זהו עולם שבו אם לאשה אין זוגיות ואין ילדים - יכולתה מוטלת בספק.

זהו עולם שבו החברה מחנכת גברים להתנצל על החולשות שלהם ומחנכת נשים להתנצל על החוזקות שלהן.

לעולם כזה יש לי תשובה אחת: במקום בו מעירים לי על החוזקה שלי אני בוחרת להיות חזקה יותר.

וכן, גם התכונות ה"נשיות" שלי עושות אותי חזקה יותר.

הרגישות שלי, הדאגה שלי, האמפטיה שלי, ההקשבה לקול הפנימי, הופכות אותי למנהלת טובה יותר ולאישה טובה יותר.

אז אני עושה טעויות, כמו כל אחד אחר.

אז אני חווה פחדים, כמו כל אחד אחר.

ברגעים מסויימים בחיים גם אני נחשפתי לפגיעות שונות ולא תמיד בחרתי להיחשף ולהתעמת ונכון, לעיתים בחירות אלו מובילות אותנו לאשמה.

אולם ביום האשה המסר שלי הוא פשוט - אחותי היקרה, את בוחרת מה נכון עבורך.

לצמוח, לשאוף לדעת וללמוד. ולעיתים להשבר, להיחשף, להתלונן, להתעמת או שלא. אבל בכל מקרה דעי כי כל בחירה היא התמודדות ראויה.

"את משיגה אומץ, חוזק וביטחון עם כל התנסות בה את נעצרת להסתכל לפחד בפנים. חובה עלייך לעשות את הדבר שאת חושבת שאינך יכולה לעשות" אמרה אשת נשיא ארה"ב, אלינור רוזוולט.

כל חוויה שאת חווה בחייך תורמת למי שאת. כל בחירה שלך משפיעה על חייך והופכת אותך לאחרת, למי שאת. כל החלטה שאת לוקחת היא הכי טובה עבורך באותו הרגע.

לעיתים במחשבה לאחור תשני את עמדתך - וזה בסדר. אל תלקי את עצמך. חשוב שתחליטי על הדרך בה את רוצה לחיות. היי ישרה עם עצמך ועם חברייך.

ולסיום,

"יקירתי, את רק אנושית

ואת רשאית לעשות טעויות.

את רשאית להתפרק לפעמים

ואת רשאית לכאוב ולהרגיש כאב.

את רשאית להרגיש כאב ולקנא.

היי קלה עם עצמך

ותני לעצמך לצמוח.

אפשרי לעצמך ללמוד

ותני לעצמך להיות.

את רק אנושית

ואת רשאית לעשות טעויות" (ניקיטה גיל)

תשמחי על כל בחירותייך והיי מאושרת.

נעמי ברזאני, עו"ד

חברת מועצה מקומית מבשרת ציון