איזון בין גוף לנפש כמפתח להתחדשות וצמיחה

פרשת "האזינו" נקראת תמיד בחודש תשרי, המסומן במזל מאזניים, והיא נועדה לסמל עבורנו את כוחות האיזון החיוניים כל כך לנפשו של האדם. הפרשה פותחת במילים: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי" (לב,א), וכתובה ברובה כשיר.
המילה "האזינו" מכילה בתוכה את האותיות של המילים אוזן ו-איזון. המערכת הווסטיבולרית, הממוקמת באוזן הפנימית, אחראית על שיווי המשקל של הגוף ומיקוד בזמן תנועה, כמו גם על עיבוד הקלט הנשמע באמצעות האוזן יחד עם המידע המגיע מחושים נוספים. על פי המודל הרפואי, אשר ממנו התפתח בהמשך המודל הביו-פסיכו-סוציאלי, איזון הוא מפתח לבריאות פיזית ונפשית.
איזון בין הגוף לנפש, בין החלק הרוחני, אשר במקרא מרומז באמצעות המילה "שמים", לבין החלק החומרי / הארצי שבאדם המיוחס במקרא למילה "ארץ".
גם הצורה שבה הפרשה כתובה בספר התורה היא שונה ומעידה על תפקידה: היא כתובה בשתי עמודות מקבילות ומאוזנות. מצד אחד יש ב'שירת האזינו' דברי תוכחה המעוררים לחשבון נפש ומצד שני היא נאמרת כשירה המעוררת את הנפש להתחדשות ולצמיחה.
אנו נמצאים בימים הראשונים של השנה ואנו נדרשים לפתוח אותה תוך איזון הכוחות שבנו, על מנת לשמור על חוסן פנימי, שימחה ואיתנות.
חודש תשרי כולו נקרא גם "ירח איתנים", על פי הכתוב בספר מלכים א' פרק ח': "וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, בֶּחָג--הוּא, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי". על פי המסורת היהודית משה עלה בפעם השנייה להר סיני לאחר חטא העגל וניפוץ לוחות הברית עקב חטאי העם בראש חודש אלול. כעבור 40 יום בתאריך י' בתשרי - הוא יום הכיפורים - נסלח לעם "וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד', כ') ומשה יורד עם לוחות הברית השניים. אי לכך, תקופה זו ועד ליל "הושענה רבא"- היום השביעי והאחרון של חג סוכות - היא תקופה של חשבון נפש, מחילה, איזון נפשי, חסד, בקשה ושימחה. 'הושענה רבא' בגימטרייה = 51 כמספר הימים החולפים בין ראש חודש אלול ללילה זה.
פרשת "וזו הברכה" היא הפרשה האחרונה בספר דברים ולמעשה בספר התורה כולו, "וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לִפְנֵי, מוֹתוֹ" (לג,א). משה חותם את דבריו וצוואתו אל העם, אשר נמשכו לכל אורך ספר "דברים" בשירת "האזינו" ופונה לברך את העם טרם מותו הקרב.
עיקר תוכנה של הפרשה היא ברכת משה לשבטי ישראל, לפי שמותיהם, ולא לעם כמקשה אחת. הדבר בא להבהיר כי דווקא הקהילה המורכבת משבטים, מורשות, קבוצות מגוונות ותפיסות שונות היא המייצרת פסיפס אנושי ופסיפס רוחני ייחודי, וברכתו משמשת אף מעין הבטחה כי כל הקולות כולם יישמרו. ברכתו של משה רבינו ממשיכה את ברכתו של יעקב אביהם של שבטי ישראל, שנאמרה בסוף ספר "בראשית". טרם שיתחיל ויברך מופיע הפסוק "תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב" (לג,ד), המילה קהילה נועדה לציין כי התורה מיועדת לכלל הקהילה, על כל מרכיביה ועל כל גווניה.
דוד המלך אשר חיבר את ספר 'תהילים' כותב: "בִּמְגִלַּת-סֵפֶר, כָּתוּב עָלָי" (תהילים מ',ח'). על פי חז"ל "מגילת ספר" היא ספר התורה, ומתוך כך עולה כי דבריו של דוד המלך מכוונים לכך שפרשות התורה כתובות באופן שמהמסרים בהן נועדו לדורות הבאים ובאופן אישי לכל אחד ואחת. לכל אדם יש את היכולת לתת משמעות לכל אירוע, לכל דבר שהוא רואה ובוודאי לכל פרשה בתורה. בהקשר זה מעניין לציין כי מילון אוקספורד מפרש את המילה משמעות כרוחניות (spirituality).
זמן קריאת פרשת "זו הברכה" יהיה תמיד בחג 'שמחת תורה', המתקיים ב'שמיני עצרת', כלומר למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות. מיד עם סיומה נוהגים לקרא את תחילתה של פרשת "בראשית", אשר תיקרא במלואה בשבת שלאחר 'שימחת תורה'.
התורה מסתיימת במילה ישראל; "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" (לד,יב) - האות ל', האות האחרונה בתורה, כתובה כאות גדולה משאר האותיות. גם האות הראשונה בתורה, האות ב' במילה "בְּרֵאשִׁית", כתובה כאות גדולה. האותיות ל' ו-ב' המסיימות ומתחילות את ספר התורה יוצרות יחדיו את המילה לב, אולי בכדי לסמל את החיבור הנדרש לאדם אל הלב ואת ההדרכה הניתנת לו בספר הספרים לשם כך. הלב במקרא מציין את פנימיות האדם – מקום המחשבות והרגשות.
הרמב"ם, עליו נאמר 'ממשה עד משה לא קם כמשה' מבהיר: "לא בדברים שמחוץ לנפש שוכן האושר, לא באוצרות חולפים עוברים, אלא בלב האדם פנימה נשמעים צלילי העונג של הטוב והיפה, של האמת והצדק... בהכרה זו תלויה בריאות הנפש של האדם ועמה בריאות הגוף".
חזק, חזק ונתחזק!
שבת שלום וחג שמח!
המדור מוקדש לעילוי נשמתו של אבי אלי קדושאי ז"ל

שרונה קדושאי בר-נס, M.A יעוץ חינוכי, MBA מינהל עסקים
יעוץ וליווי מנהלים, מנחה לפיתוח מקצועי
הדרכת הורים, "רימון" מרכז מומחים לטיפול בילד ובמשפחה
לשאלות: [email protected]
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?