איך נולדת שנה מעוברת ?
השנה העברית המבוססת על הלוח הירחי קצרה ב-11 ימים תמימים מהשנה המבוססת על לוח השמש וכך נוצר פער שיש לגשר עליו
לכבוד השנה החדשה בחרתי לספר על לוח השנה העברי ועל הקשר שלו לעונות השנה. ביהדות, כמו גם בדתות אחרות, מועדי החגים באים במחזוריות קבועה זה אחר זה, ומזכירים לנו את קיומו של מחזור החיים ושל השנים שחולפות.
לוח השנה העברי, עוקב אחרי הופעתו של הירח המלא מדי ראש חודש, וקדמונינו הסתמכו על מחזוריותו היומיומית של הירח, הופעתו במלאה והיעלמותו כליל. הקדמונים למדו על קיום המחזוריות הזו בטבע, מבלי להבין שהיא קשורה במחזוריות אחרת, המחזוריות של ארבע עונות השנה. הם לא ידעו ולא הבינו שיש שוני מהותי ובסיסי בין זריחת ושקיעת הירח לבין זריחתה ושקיעתה היום יומית של השמש.
מחזוריות שונה
עבור הקדמונים מראה העיניים היה ברור –הירח והשמש זורחים במזרח ושוקעים במערב, ושניהם סובבים באותו האופן סביב עולמנו. עד שהובן והוסכם, שלא השמש היא הסובבת סביב כדור הארץ אלא ההיפך - הכדור שעליו אנו חיים הוא הסובב את השמש, וזאת להבדיל מהירח – שהוא אכן סובב את כדור הארץ.
רק כאשר הובן שסיבוב אחד של כדור הארץ סביב השמש נמשך שנה אחת תמימה, ואילו סיבוב אחד של הירח סביב כדור הארץ נמשך חודש שלם – רק אז ניתן היה להבין את השוני המשמעותי שבין לוח שנה ירחי – הנקבע על פי מולד הירח, לבין לוח שנה שמשי – הנקבע לפי השמש. כיום אנו יודעים שהירח משלים הקפה שלימה אחת סביב כדור הארץ משך 27.3 יממות. יש שוני מסיבות בדוקות בין זמן ההקפה לבין משך הזמן בין מולד ירח אחד למשנהו שהוא 29.5 יממות, שזהו אורך החודש על פי השנה הירחית. ככלל מניחים שזמן ההקפה של הירח את כדור הארץ מתארך משך הזמן עקב התרחקות הדרגתית של הירח מכדור הארץ, בקצב של שניה אחת בכל 500 שנה...
כל עוד יוחסו לשמש ולירח מחזוריות זהה לא ניתן היה להבין נכונה את הסיבה והמשמעות לעונות השנה החוזרות על עצמן באותה תדירות ובאותה קביעות שנה אחר שנה. ואכן, השגיאה הזו גרמה לבעיה, שכן, שנת הירח – סיכום 12 חודשים של מולד הירח והיעלמותו, יוצרים שנה שהיא קצרה בימים אחדים משנת השמש – משך הזמן שנדרש לכדור הארץ להשלים הקפה מלאה אחת סביב השמש.
שנת ירח קצרה יותר
מה בדיוק ההבדל בין שנת הירח לשנת השמש?
בשנת הירח, המקובלת הן ביהדות והן באסלם, אמור להיות ארכו של כול חודש מחדשי השנה 29.5 יממות. כדי שלא לסבך את הלוח עם חצאי יממות, נקבעו חלקם של החודשים כבני 29 יממות וחלקם האחר כבני 30 יממות.
כמה יממות על פי זה תמנה השנה הירחית?
יהיו בה 6 חודשים בני 29 יממות = 174 יממות.
יהיו בה 6 חודשים בני 30 יממות = 180 יממות.
וכך, תמנה השנה הירחית בסך הכול 354 יממות ומכאן נולדת הבעיה - משום שהיא מתנגשת עם מספר היממות הנדרשות לכדור הארץ להקיף את השמש הקפה שלמה, שמונות 365 ימים, המהווים את אורכה של השנה האמיתית הכוללת בתוכה באופן קבוע את ארבע העונות – אביב, קיץ, סתיו וחורף.
העובדה ששנת הירח קצרה משנת השמש ב-11 יממות שלמות גורמת לכך שבכל שלוש שנים, תפגר שנת הירח אחרי שנת השמש ב- 33 ימים, כלומר, יותר מחודש שלם! בכל שלוש שנים נוספות יגרעו כבר משנת הירח 66 ימים – כחודשיים ושבוע! וכך היצמדות לחישוב על פי שנת הירח תגרום לכאוס מוחלט בחישוב ההגעה של עונות השנה, בלבול מוחלט בחישוב עונת הזריעה ועונת הקציר, בלבול בחישוב מועדי החגים, בלבול בחישוב שנות החיים של בני האדם ועוד ועוד.
את המשמעות הזו חשים כיום היטב המוסלמים, אשר היצמדות לשנת הירח גורמת לנדידת חגיהם מעונה לעונה, לדוגמא: פעם הרמדאן הוא בקיץ ופעם בחורף וכך הלאה.
הפתרון – שנה מעוברת
חכמינו הקדמונים חיפשו פתרון משום שמרבית חגינו קשורים קשר בל ינתק לעונות השנה השונות והתפילות מזכירות אותן במפורש. בחג הסוכות מתפללים לגשם, כלומר, הוא אמור לחול בפתחו של החורף. בפסח חוגגים את כניסת האביב ומתחילים את ספירת העומר עד לשבועות שהוא חג האסיף וקציר החיטים. דוגמא לכך אפשר לראות בלוח השנה החקלאי שנמצא בתל גזר ובפסיפסים בבתי כנסת בגליל, שמדגישים את העונות החקלאיות השונות.
חכמינו החליטו שהפתרון הוא להאריך את שנת הירח שלנו באופן מלאכותי וכך להשוותה לשנת השמש. מכאן נולד המושג של "שנה מעוברת" שבה, בכל שנה שלישית מתווסף ללוח השנה העברי חודש נוסף, שנועד לחפות על כך שבשלוש השנים שחלפו פיגר לוח השנה הירחי ב-33 ימים תמימים אחר לוח השנה השמשי. ומכאן, שנה מעוברת מונה 13 חודשים במקום 12 בשנה רגילה, ונוסף לה חודש אדר ב'.
מכיוון ש-33 ימי פיגור הם יותר מחודש עברי תמים המונה רק 30 ימים, אז יש לערוך התאמה נוספת, וההשלמה המדויקת נעשית לפי מחזוריות של 19 שנים, כאשר השנים המעוברות הן: השלישית, השישית, השמינית, ה-11, ה-14 וה-17, ורק בשנה ה-19 תהיה התאמה מלאה בין לוח השנה הירחי לבין זה השמשי.
שלושה פתרונות שונים
שלוש הדתות המונותאיסטיות, היהדות, הנצרות והאיסלאם, בחרו לפתור את הקונפליקט בין שנת הירח לבין שנת השמש בשלוש דרכים שונות. היהדות, הראשונה שבהן, בחרה בשנת הירח אבל, כאמור, מצאה בהמשך את הדרך להתאימה לשנת השמש, כדי לשמור על החגים והמועדים בזמנם הנכון על פי עונות השנה.
הנצרות, שהתפתחה בחסות האימפריה הרומית-ביזנטית שהתבססה על לוח שמשי, בחרה בלוח שנה זה ובכך היא הדת בעלת לוח השנה המדויק ביותר, ואין כל צורך להוסיף לה ימים או לגרוע ממנה.
ואילו הדת המוסלמית שכאמור, הלכה בעקבות היהדות ואמצה את שנת הירח, החליטה שלא לערוך כל התאמה. על כן, חגיה ומועדיה נודדים משך השנים על פני כל עונות השנה, ומשך כל כמה עשרות שנים, מעל לשלושים, "מרוויח" לוח השנה שלהם שנה אחת נוספת, כלומר הוא מפגר בשנה שלמה אחר הלוח השמשי.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?