אישית לוחצת : שקיפות מונעת שחיתות
בשנה האחרונה נמצאו ארבע מתוך שש רשויות מקומיות באזור סובב ירושלים במסגרת חקירה של חשד בשחיתות. גל החקירות החל במועצה האזורית מטה יהודה, שראש המועצה שלה הואשם בעבירות מין ושוחד, עבר במועצה המקומית מבשרת ציון, שראש המועצה שלה נחשד בעבירות שוחד ומרמה, וגם במועצה המקומית הר אדר, שראש המועצה שלה נחשד בהטרדה מינית, ואף בעיריית בית שמש, שבה נחשד סגן ראש העיר והממונה על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעבירות של שוחד ומירמה.
מבין החקירות אחת הסתיימה בהרשעה והסכם טיעון (ראש המועצה אזורית מטה יהודה), שתיים נסגרו ללא ממצאים מרשיעים כלשהם ואחת (עיריית בית שמש) עדיין מתנהלת. למרות שמחצית מהחקירות הסתיימו בלא כלום, ברור שזהו מצב בלתי נסבל.
פחות משבועיים לפני הבחירות, והמתמודדים השונים, אם זה על כס ראש הרשות ואם זה על נציגות במליאה, מבקשים את אמון הציבור. חלק נכבד מבין המתמודדים מבקשים את אמון הציבור שוב, לאחר שכיהנו בתפקידים ציבוריים בקדנציה היוצאת. השאלה שכל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו היא, מה עשה וכיצד פעל נציג הציבור הנבחר שלו כדי למגר את השחיתות ברשות המקומית. אם אינכם יודעים או גרוע מזה, אם אתם יודעים שלא פעל ולא עשה דבר ואולי אף שיתף פעולה – חישבו פעמיים אם לתת לו את קולכם.
הרשויות המקומיות בישראל התנהלו שנים ארוכות מ"תחת לרדאר" של החוק, הסדר השלטוני והמינהל התקין. בעוד התושבים מתקשים לגלות עניין בנושאים כגון תשתיות ביוב ומים, בניית מוסדות ציבור והליכי תכנון ורישוי מתישים, גילו נציגי הציבור במליאה את חלקת האלוהים הקטנה שלהם. זה ביקש לעצמו חוזה, וההוא ביקש שיסדרו לבן שלו ג'וב, ולשלישי יש בעיה קטנה בהליכי רישוי שצריך לפתור ולרביעי יש חבר שמתעניין במכרז כלשהו. נציגים במליאה גילו את סוד הקסם השלטוני: ראש הרשות "יטפל" בבעיה שלי ואני אצביע בשבילו. קומבינה מושלמת.
הסידור הזה נמשך עשרות שנים וגרר אחריו תרבות של שלטון מקומי נגוע בחוסר ענייניות ובמשוא פנים, סובל ממינוי מקורבים ומקידום של שכבה ניהולית חסרת כישורים, לכוד בכבלים של קשרים אישיים ושיקולים פוליטיים גסים. מכאן הדרך לתחתית הנורמות הציבוריות הייתה מהירה – נבחרי ציבור לא מעטים ראו במשרה הציבורית שלהם קרדום לחפור בו ואמצעי לסחוט לעצמם שלמונים.
במשך השנים התעוררה הכנסת וביקשה לתקן את המצב ברשויות המקומיות. הצעד הראשון בדרך לשם היה חובת מינוי של מבקר פנים. בעזרת מערך של ביקורת פנים ייכנסו הרשויות המקומיות לתלם, כך קיוו בכנסת ובמשרדי הממשלה.
אני עדיין זוכר כיצד נמנע ראש המועצה הקודם של מטה יהודה, מאירק'ה ויזל, ממינוי של מבקר פנים, שהפך לחובה בשנת 2007. כשהיה עולה הנושא במליאת המועצה, היו פניו מתכרכמות, הוא היה יורק את המלים "מבקר" כאילו זה היה שמה של מחלה קשה, ומיד מוסיף כי מינוי מבקר יטיל על המועצה מעמסה כספית כבדה ומיותרת, ולכן, עדיף לדחות את הקץ. איש מבין חברי המליאה לא דרש אחרת. כך קרה שרק בשנת 2011 מונה למטה יהודה מבקר פנים.
מליאת הרשות המקומית ומערך ביקורת הפנים הם אלה שאמונים על מינהל תקין. רק בחודש שעבר חשף כתב האישום כנגד ראש המועצה במטה יהודה, משה דדון, שהוא אישר לשלם לחברה הקבלנית של גבי מגנזי סכום יתר של 6.8 מיליון שקל. כיצד יוצא סכום כזה מקופת המועצה ואיש אינו שואל מדוע? היכן היו חברי מליאת המועצה? היכן היו חברי ועדת הכספים? והיכן היה מבקר המועצה?
גם כאשר החובה למנות ביקורת פנים מתדפקת על דלתו של ראש הרשות המקומית, עדיין אין זה אומר שאכן תתבצע ברשות ביקורת פנים כסדרה. כך למשל, גילה ראש המועצה המקומית מבשרת ציון, יורם שמעון, שהתנכלות סדרתית, ממושכת ואגרסיבית למבקרת הפנים של המועצה השתלמה לו בגדול.
בחודש מרץ השנה נכנעה מבקרת הפנים של מבשרת ציון, עו"ד אילנית גוהר, ללחצים האדירים שהפעיל עליה ראש המועצה, והחליטה לפרוש. למרבה התדהמה, מבקר המדינה, שתיווך בין השניים, נתן את ברכתו למהלך הפרישה הזה, ואישר שהציבור ישלם מכיסו את דמי הפרישה המוגדלים לעו"ד גוהר בסך 770 אלף שקל. כך נלקחו מהציבור מאות אלפי שקלים לחינם, הרשות המקומית נותרה ללא מבקר פנים, אבל ראש הרשות, יורם שמעון, קיבל את מבוקשו – רשות מקומית ללא ביקורת.
אפשר להמשיך ולתת דוגמאות על התנהלות קלוקלת של הרשויות המקומיות אולם המסקנה העולה מהדוגמאות שניתנו היא אחת – ברוב המקרים, ראש רשות אינו מעוניין בביקורת מכל סוג שהוא ומעדיף לפעול במחשכים. כדי לאזן את הרצון הזה, שמשותף לרוב נבחרי הציבור, צריכים חברי מליאה שפועלים בנחישות כדי לשמש ככלבי שמירה של הציבור ושל המינהל התקין ודורשים “שקיפות” בכל פעולות המועצה.
על הצורך בשקיפות כבר נאמר כי "אור השמש – מטהר". חברי מליאה ונציגי ציבור שאמונים על שקיפות ודורשים מראש הרשות להתנהל בשקיפות הם עמוד השדרה המבטיח כי ראש הרשות לא יוכל לפעול באפילה. קהל הבוחרים ברשויות המקומיות שחפץ במינהל תקין, בהתנהלות עניינית ובשלטון שמתרחק משחיתות – כדאי שיבחן היטב אם נציג הציבור שלו עונה לדרישה הזו.
יובל רובין
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?