אלרגיה של העור
אלרגיה של העור מופיעה כתופעות עוריות שונות, המתרחשות כתוצאה ממגוון רב של גורמים ובהם: אבקנים, מזון, ניקל, שמפו ועוד
המונח אלרגיה מתייחס לתגובה מוגזמת של מערכת החיסון, כלפי גורם מסוים. תופעות אלרגיות של העור, נחלקות לשני סוגים. בסוג הראשון, לא מזוהה גורם אלרגי ברור והעור מגיב לגירויים מסוגים שונים. דלקת עור אטופית (או בשם הפחות מדעי שלה "אסתמה של העור"), הינה דוגמה לסוג זה.
בסוג השני, ניתן להצביע על גורם ברור שמוביל לגירוי העור, אותו ניתן לזהות לרוב בתבחינים ("טסטים") ייעודיים.
אסתמה של העור
דלקת עור אטופית ("אסתמה של העור"), שכיחה בעיקר בילדים ונפוצה בקרב 10-20% מהילדים. אסתמה של העור שייכת לקבוצת המחלות האטופיות, עליהן נמנות גם אסתמה, קדחת השחת ודלקת עיניים אביבית. התופעה מתאפיינת בפריחה מגרדת, כאשר התפרחת שונה בקבוצות הגיל השונות בפיזורה ובאופייה.
בגיל הינקות נוטה הפריחה להופיע על פני הפנים, הקרקפת והברכיים ונוטה להפריש נוזלים. בגיל הרך, בדרך כלל עד גיל שנתיים, ייתכן קשר בין תפרחת עורית, לרגישות למזונות מסוימים. בגיל הילדות התופעה מתרכזת יותר בקפלי העור, דוגמת קפלי המרפקים, הברכיים ובתי השחי והיא נוטה להיות יותר יבשה.
הטיפול במחלה מבוסס, מצד אחד, על הפחתת הגורמים לגרד ולפרוץ התפרחת ומצד שני על סיוע לשיפור תפקוד העור ולמיגור הפריחה. מהלך המחלה נוטה להיות ממושך ומתאפיין בגלים של החמרות והטבות. הבשורה הטובה היא, כי רוב הילדים יחלימו מהמחלה לחלוטין עד גיל ההתבגרות.
אלרגיה למזון ולתרופות
בתגובות אלרגיות למזון ולתרופות, הפריחה יכולה להופיע תוך דקות. תגובה זו מתאפיינת בדרך כלל בנגעים דמויי עקיצות ענק ("חרלת") ונפיחות רקמות, למשל בשפתיים ובעפעפיים. בנוסף, תיתכן גם תגובה של מערכת הנשימה, עד כדי סכנת חיים, המחייבת צורך בהתערבות רפואית דחופה.
סוג אחר של תגובה אלרגית למזון ולתרופות, הינה התגובה המושהית, המופיעה תוך שעות עד ימים וכשלעצמה אינה מסכנת חיים.
לרוב, התגובה האלרגית אינה מופיעה בדרך כלל בפעם הראשונה בה נוטלים את התרופה, אלא בנטילה חוזרת. בחולים מבוגרים, הנוטלים מספר תרופות ומפתחים תגובה אלרגית, נודעת חשיבות לאבחון מדויק של התרופה הגורמת לאלרגיה. האמצעים לאבחון האלרגיה, הינם תבחינים ("טסטים") מסוגים שונים, המזהים את הגורם לגירוי ובכך עוזרים לנטרל אותו.
אלרגיה לניקל ולשמפו
דלקת עור ממגע, היא דוגמא לאלרגיה של העור, בה ניתן להצביע על גורם שבא במגע עם העור וגורם לתגובה. התגובה היא בדרך כלל מושהית, דהיינו, עובר פרק זמן של שעות עד יומיים מרגע המגע ועד שנצפית תפרחת במקום המגע. בדרך כלל צריך יותר ממגע אחד, כדי שיתפתח תהליך אלרגי.
דוגמא מוכרת ונפוצה, הינה תגובה אלרגית למתכת הניקל, הקיימת בעיקר בתכשיטים מסוגים זולים. התופעה מתרחשת בעיקר באזורים של מגע הדוק דוגמת ניקוב של תנוך האוזן. האדמומיות, הכאב והגרד, אינם תהליך זיהומי ("אינפקציה") כפי שסבור חלק נרחב מהאוכלוסייה, אלא למעשה תגובה אלרגית לניקל. דוגמא נוספת נפוצה, הינה תגובה למוצרים קוסמטיים, לרבות בושם, סבונים, שמפו, קרמים וצבעי שיער.
גורם נוסף להיווצרות דלקת עור ממגע, עלול להתרחש בעבודה, בעיקר בעיסוקים הכרוכים במגע עם כימיקלים למיניהם, לרבות מתכות, דבקים, חומרי בניה, צבעים, שמנים, דלקים וצמחים.
מתחילים באבחון נכון
בשנים האחרונות חלה התקדמות בהבנת התופעה של דלקת עור ממגע, על רקע תעסוקתי. אם בעבר נחרץ היה גורלו של העובד להפסיק את העבודה, הרי שהיום ניתן לאבחן את התופעה ולטפל בה באופן יעיל יותר. ישנה אפילו מרפאה ייחודית המוקדשת לנושא זה, בבית החולים איכילוב.
הטיפול הטוב ביותר בתופעה, מתחיל באבחון הנכון שיצביע על הגורם לתופעה והנחייה מפורטת של הרופא בדבר דרכי מניעת המגע. האבחון מתבסס על טסטים הנקראים "תבחיני מטלית", במהלכם נבדקים לאחר יומיים ולאחר ארבעה ימים.
כאמור, אלרגיה של העור אינה מושג יחיד, אלא מגוון של תופעות עוריות, המתרחשות כתוצאה ממגוון רב של גורמים. חשוב לזכור, שיש פתרון ובו יש חשיבות רבה להערכה יסודית של הגורמים.
ד"ר דני סלודובניק, המרכז הרפואי ת"א
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?