דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 21 בינואר 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

אל תקרא לי ברווז

ראיתם במקווה מים מקומי עופות השטים בו בניחותא וקראתם להם ברווזים? אז כנראה שלא קלעתם בול, כי באזורנו אין ברווזים אבל יש בו סופיות ואולי גם אגמיות, שהן בכלל ממשפחה אחרת. מבולבלים, הנה הפתרון

כל אחד מאיתנו היוצא ומטייל בארץ בימי החורף אל מקווי המים שבארצנו, אגמונים או בריכות דגים, צפה לפחות פעם אחת בשפע של ציפורי המים החורפות אצלנו. אין לי ספק שהמראה המרשים הזה עורר קריאות התפעלות בסגנון: "תראו, תראו את הברווזים האלה! איזה יופי! איך הם ממריאים מהמים ממש כמו מטוסים! וואאוו!...". ההשוואה למטוסים אכן מתבקשת אך יש בה טעות, לא בברווזים מדובר.

פעמים, כאשר הגענו לגדת מקווה מים כלשהו, התגלתה קבוצה גדולה של עשרות ולעיתים אף מאות עופות השוחים במים בהנאה. בדרך כלל, הקבוצה לא נמלטה מאתנו בבהלה, בשוויון נפש אלגנטי מפנים אלינו העופות את אחוריהם ומתרחקים – מה שבטוח בטוח. בשחייתם, הותיר כול אחד מהם במים שובל מים הולך ומתרחב, בדומה לסירת מנוע, לעתים, אחד מהם צלל לפתע וחזר ועלה מיד בחזרה.

אם משהו גרם לבהלה בקרב הקבוצה, כי אז היא נתקפה כולה בתזזית שגורמת למחזה מרהיב. העופות מתחילים לחתור בכוח במים, מנופפים בכנפיהם, והפרטים הרבים עושים מאמץ להתרומם אל מעל פני המים, הם מכים ברגליהם ומתחילים לרוץ במהירות גוברת והולכת על פני המים, מכים בכנפיהם במים עד שיצליחו להתנתק ולהמריא כמטוסי ים, כשהם מותירים מאחריהם בועות קצף רבות ומתרחקים בגובה נמוך אל מעבר למקווה המים, מחוץ לטווח ראייתנו. המחזה הוא יפה, אך מי שקורא לעופות הללו "ברווזים" אינו יודע מה הוא שח – לא כך ממריאים ברווזים מן המים.

ברווזים

 

תרנגולות מים

 

בארצנו שלא משופעת באגמי מים מתוקים ניתן לראות מספר סוגים של עופות מים, חלקם שחולפים בארצנו וחלקם מקננים בה. אם נפתח את מגדיר הציפורים העברי המומלץ ביותר כיום (המדריך המצולם לציפורים בישראל של עוזי פז ויוסי אשבול, ותרשו לי להמליץ עליו בחום, למרות שאין לי כול קשר למחבריו) נמצא שהברווזים למיניהם, המגיעים אלינו בחורף מאירופה כדי לחרוף כאן עמנו (והם רבים: השרשיר, הקרקיר, הברווז המשוייש, הברווז צהוב המצח, הברווז האפור והברווז חד הזנב – וזו עדיין לא כול הרשימה) כולם שייכים למשפחת הברווזיים ולסדרת האווזיים. לעומת זאת, עופות מסוג האגמייה והסופייה, או הסופית, שייכות למשפחת הדלתיים מסדרת העגוראים.

למשפחת הברווזים יש סימני זיהוי מהירים וקלים. ראשית, הברווזים הם "מסנני מים". כלומר, הם מצויידים במקור רחב וגדול המסתיים משני צדיו במעין מסרק עדין שיניים, וכאשר הם מנקרים במים במהלך הסינון, המים יוצאים בקלות מבעד למסננת, ואילו רמשים קטנים שונים, רכיכות, אצות ודומיהם נותרים במקור ומשמשים את הברווז כמזון.

סימן זיהוי נוסף, הוא שלכול הברווזים יש קרומי שחייה המחברים את שלושת אצבעותיהם הקדמיות ונפרשים במים כסנפיר שחייה ומאפשרים להם לשחות במהירות במים, אבל מנגד, תנועתם על היבשה כבדה ומגושמת.

לא כך עם האגמייה והסופייה. לשתיהן מקור המזכיר בכול את מקור התרנגולת, קצר, מעובה בבסיסו וחד בקצהו. זו הסיבה שיש מי שמכנה אותן – תרנגולות מים. הן ניזונות בעיקר ממזון צמחי לצד מזונות "בשריים" ויוצאות מן המים כדי לחפש מזון בשדה הסמוך למקווה המים.

קרומי השחייה של האגמייה והסופייה קטנים, לכול אצבע קרומי שחייה נפרדים, הם אמנם מאפשרים לה לחתור ולשחות במים, אבל לא באותה מהירות ועוצמה כמו של הברווזים. לעומת זאת, הם בעלות יתרון מחוץ למים שם הן יכולות להלך בקלילות יחסית.

 

מתרוממים כמו מסוק

 

כאן טמון הסוד. בגלל מבנה גופם ברווזים לעולם לא ירוצו על פני המים כדי לצבור מהירות ולעוף, אלא יתרוממו מתוך המים כאילו נורו על ידי קפיץ נסתר. הברווזים מכים בכוח ברגליהם במים כלפי מטה וכך נוצר כוח הדחף הדוחף אותם החוצה מן המים ואז הם ממריאים כמסוק. לעומת זאת, האגמייה והסופייה לא מסוגלות לקפוץ מתוך המים ולכן כדי להמריא מהמים עליהן להגביר מהירות, לחתור הן בעזרת רגליהן וכנפיהן, ואט-אט הן צוברות מהירות עד שהן מצליחות להתרומם אל האוויר, כמו מטוסי תובלה כבדים.

סופייה באגמון החולה - עוזי פז

 

מצוידים לחיים במים

 

בכלל, כשמדובר בברווזים נראה שהם מצוידים בכול מה שאנחנו מצטיידים בו כאשר אנחנו הולכים לבריכה או לים.

במקום המגבת שאנחנו נוטלים עמנו כדי להתנגב בצאתנו מהמים, מצוידים הברווזים בבלוטת שומן הנמצאת בשורש זנבם. ניתן להתייחס לשומן שהם מורחים על עצמם כמו קרם ההגנה שאנו מורחים על גופנו. נוכל לראות כיצד הם נועצים את מקורם במקום בו נמצאת הבלוטה ואז מורחים את נוצותיהם בשומן, המאפשר להם לשמור על יובש כנפיהם וגופם הן במים והן בצאתם מהמים.

במקום משקפי השחייה שלנו, שמונעים מעינינו להיחשף למים, הברווז, מצויד בעפעף מיוחד, מעין קרום שקוף, המכסה את העין כאשר הוא צולל למים.

מכאן נוכל להבין שמשפחת הברווזים אכן מצוידת כהלכה בכול מה שנדרש לעוף שעיקר חייו הם במים ובסביבתם. לעומת זאת, האגמייה והסופייה, מצוידות פחות כאשר מדובר בהתנהלות במקווה מים, אך לעומת זאת יש להן יתרון כאשר מדובר בתנועה ביבשה.

אגמייה

הברווזים צבעוניים יותר

 

הן הברווזים והן האגמיות מגיעים אלינו מאירופה לחורף, או חולפים מעלינו בסתיו בדרכם לאפריקה ובאביב לאירופה.

נראה שהברווזים אינם מקננים בארץ כלל ולכן לא נראה אותם אצלנו בקיץ. לעומת זאת, נצפו זוגות בודדים של אגמיות שבחרו לקנן בישראל, בעיקר בצפון הארץ, ועליהן ניתן לומר שהן יציבות בארץ ואולי בעתיד אף תתרחב המגמה הזאת. הסופייה, שרבות מאחיותיה חולפות או חורפות בארצנו, ידועה גם כציפור יציבה המקננת ומגדלת את אפרוחיה כאן.

הן הברווזים והן האגמיות והסופיות בונים את קניהם בקרבת המים, מוסתרים בסוף או בצמחיה אחרת. אפרוחיהן בוקעים מהביצים ועד מהרה יוכלו לשחות במים בעקבות הוריהם. מי שטייל באירופה בוודאי חזה בחבורת אפרוחי הברווזים, השוחים בהתמדה בעקבות הוריהם.

נקודה בולטת נוספת, אצל האגמייה והסופייה לא קיימים הבדלים בצבעי הזכר והנקבה. האגמייה היא שחורה מלבד המצח והמקור הלבנים ואילו הסופייה צבעונית מעט יותר, מקורה ומצחה אדומים וקצה המקור – צהוב, לרגליה צבע ירקרק צהבהב ובצדי גופה פס מוארך לבן.

לעומת זאת אצל הברווזים קיימים הבדלים ניכרים מאוד בין הזכרים לנקבות, כאשר הזכרים מתקשטים במעטה נוצות צבעוני הבולט למרחקים ואילו הנקבות ברובן הן אפורות מראה, חומות יותר כנחבאות אל הכלים.

הברווזים הזכרים מתייפייפים כדי לשבות את לב הנקבות, ואילו הנקבות צריכות צבעי הסוואה כדי להסתתר מפני האויבים בזמן שהן דוגרות בקן. ברווז הבולט במיוחד בצבעיו העזים והמרהיבים: ירוק ולבן, כחול וצהוב, שחור וחום, הוא זכר הברווז חד הזנב וכך גם זכר המרית.

אז עכשיו, כשאנחנו מודעים להבדלים, נדע מה עומד, או מה שוחה לנגד עינינו, וכאשר עומדים אנו לבקר בימי החורף במאגר או מקווה מים כלשהו, כדאי להצטייד במגדיר ציפורים שיעזור לנו לזהות – מי הוא מי במים.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

צילום: גיל, קיבוץ צרעה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?