אמנות מקומית במחסן הביצים

אם אין חקלאות נעשה אמנות, כך חושבים בעמותת אומני האלה ומקיימים את תצוגת האומנים של סוף השנה במחסן הביצים הישן של מושב גבעת ישעיהו. תבואו, תרגישו כמו בבית

הפעילות של עמותת "אומני האלה" הולכת ותופסת מקום מרכזי בהווי התרבות האזורית שלנו. במקבץ של שלושת היישובים בחבל עדולם (צפרירים, גבעת ישעיהו ושריגים – ליאון) התגלה מספר גדול במיוחד של אומנים בני המקום והפעולה הכרוכה באיגודם תחת מטרייה אחת הייתה רק שאלה של זמן.

"אומני האלה" חוגגים כבר את השנה הרביעית להיווסדם. בכל שנה מקיימת העמותה שני אירועי "בתים פתוחים", במקביל לפסטיבל היין ופסטיבל האוכל האזוריים. האומנים, הפותחים את בתיהם בפני הקהל שמגיע, מהווים את אחת מהאטרקציות היותר אטרקטיביות בפסטיבלים.

ב"אומני האלה" לא שוכחים גם את הקהל המקומי. אירוע סוף השנה של העמותה הוא אירוע תרבותי המיועד לתושבי מטה יהודה. מדובר במסורת המתקיימת אחת לשנה שתתקיים בסוף השבוע הבא (24.12 – 26.12 ) ותכלול מספר אירועים מעניינים הפתוחים לקהל הרחב.

"מחסן הביצים" בגבעת ישעיהו הוא מבנה בן 130 מ"ר השייך לאגודה החקלאית של המושב וניצב במרכז הישוב כמו פסל לזכר תקופה חקלאית מזהירה.

"פעם היו בגבעת ישעיהו הרבה לולים", מתרפק ברק כץ על זיכרונות ילדותו, "כל הלולנים מהמושב היו מביאים למחסן את התוצרת שלהם ומתוך ההאנגר הגבוה היו שולחים את הביצים לתנובה". אחר כך הגיע המשבר המפורסם בענף הלול, המקום ננטש ובמשך כ-15 שנה עמד כפיל לבן במרכז הישוב כשהאגודה מנסה שוב ושוב להשכיר אותו אך ללא הצלחה. ברק כץ לעומת זאת, הפך בשנים אלה להיות המנהל של "אומני האלה".

"לפני שנתיים שכר עדי בר נוי מ"אומני האלה" את המקום והפך אותו לסדנה ולמקום תצוגה לעבודותיו", ממשיך כץ, "ובשנה שעברה עשה המושב שימוש במקום כשהציג בו עבודות וצילומים של התושבים במסגרת חגיגות החמישים. מהיכרותי את המקום חשבתי שהוא יהיה אכסניה נפלאה לאירוע סוף השנה שלנו".

השנה יארח "מחסן הביצים" 30 אומנים מהאזור ומהסביבה, כולל אפילו נערה הלומדת במגמת האמנות בתיכון הרטוב. את התערוכה יעצבו גיא אברמסון משריגים, ממקימי מוזיאון הילדים בחולון, וקים מוצ'ן, מורה לאומנות מצובה.

לאירוע סוף השנה קראה העמותה "בית" וכץ מספר כי הרעיון לשם נובע מהמטרה: "לבנות בית" לשפע האומנים הפעילים באזור ומחוצה לו. השפעה של שם התערוכה ניכרת גם בעיצוב של חלל ההאנגר. "רצינו להקנות למקום הרגשה של בית", מסביר גיא אברמסון, "החלל יבנה ממספר חללים משניים, המדמים את הסלון המשפחתי בבית. כל סלון כזה יארח מספר עבודות. בכניסה, על דלת הפח הגדולה יתנוסס הדפס גדול של שדה רגבי אדמה מהאזור, הואיל והאדמה היא הבית של כולנו".

לאחרונה פנה כץ לאגודה החקלאית בגבעת ישעיהו בבקשה לאפשר לעמותת "אומני האלה" להשתמש במחסן הביצים באופן קבוע והוא מקווה כי לאחר האירוע הוא יוכל להתחיל בהפיכת המקום לאכסניה הרשמית לאומני באזור. "פניתי גם למועצה האזורית, התומכת באירוע השנתי שלנו, כדי שתסייע לנו להקים בית לאומנות במבנה", מספר כץ. בכוונתו לערוך במקום גם חוגים, להקים גלריה ולקדם פעילות אומנותית למען הקהילה.

עדי בר נוי מקווה שהרעיון של כץ יקרום עור וגידים. בר נוי, תושב ההרחבה של גבעת ישעיהו, חזה גם הוא בפוטנציאל האדיר הגלום במבנה השומם שעמד שנים רבות בריקנותו וצבר אבק. "רציתי לנצל את החלל הגבוה למוזיאון וסדנה ופניתי למושב בבקשה לקבל את המקום. המושב שמח שמישהו יטפל במבנה הפרוץ והעזוב והסכים מיד. התחלתי לשפץ את המקום על חשבוני". בתמורה לשיפוץ שערך במקום בר נוי עבד במחסן במשך כשנה. הוא קרא למקום "אהוה" (מנוקד כמו אהבה), בדומה למקום ששכן על גדת נהר הפרת לפי ספר עזרא ופירש את השם כ"אומנות למען הוויה", קרי עשייה למען הרוח ולא למען הרווח.

אלא שהוויה לחוד ותג מחיר לחוד. לאחר תום הסכם השיפוצים מול ועד האגודה, היה על בר נוי להתחיל לשלם שכר דירה גבוה בגין השימוש וזה כבר היה מעבר ליכולתו. כיום הוא מקווה שהמאמצים להקים במקום בית מקומי לאמנות יעלו בהצלחה, כדי שאמנות אכן תשכון במשכן זה. בר נוי עצמו הוא חבר ב"אומני האלה", מפסל בברזל, מצייר ומצלם, אלא שבאירוע הקרוב הוא לא ישתתף.

בין האירועים שיתקיימו באירוע זה הם הרצאה של פרופסור יאיר זקוביץ', "בניית בית בספר משלי", קטע מהמופע "בית, שתיים" של אווה אלקיים ובתיה בובר ו"הבית פנים וחוץ", מופע שירים מקוריים של יוני ג'הסי וטל בן אור

מעניין במיוחד הוא סיפור השתתפותו באירוע של האמן היפני נובויה יאמאגוצי עם המופע שלו "בין פסלים ובין צלילים". יאמאגוצי מנגן בכלי נגינה ייחודיים מכל העולם אותם הוא מייצר בעצמו, מספר כיצד החומר הופך לצליל ומנגן מספר קטעים בסגנונות שונים מאפריקה ועד יפן. בשנה שעברה ערכו אומני האלה סיור בעין הוד, פגשו שם את יאמאגוצי, חזו בהופעתו ו"נדלקו" עליו. הם החליטו בו במקום להזמין אותו להשתתף באירוע השנתי שלהם אלא שאז זה היה קרוב מדי לאירוע עצמו ולכן המפגש נדחה לשנה זו.

( אתר מטה יהודה )