אנחנו חיים בעולם מאוד משפטי

עו"ד אבירם בווני: הבעיה מספר אחת במגזר החקלאי היא השימושים החורגים ועל רשויות המדינה להעניק פתרונות מערכתיים ראויים שיאפשרו להסדיר זאת

עו"ד אבירם בווני. צילום: עודד רצאבי
 

עו"ד אבירם בווני, בן 46, נשוי ואב לשישה ילדים, מספר על מסלול חייו הייחודי: מ"פלאח" בפוטנציה ועד לעורך דין המתמחה בדיני נחלות במושבים וייצוג אגודות חקלאיות, ועל פעילותו הציבורית כיום כיו"ר ועד האגודה במושב אשתאול, כחבר מליאת המועצה וכממלא מקום יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה.  

שאלה: אבירם, ספר לנו קצת על הרקע שלך ועל הדרך שעברת עד שהפכת לעורך דין?

"נולדתי וגדלתי במושב אשתאול, במשפחה ברוכת ילדים – יש לי שמונה אחיות ואח. אמי היא העובדת הכי ותיקה במועצה האזורית מטה יהודה. לפני 50 שנה החלה את עבודתה בתקופת כהונתו של ראש המועצה בנימין כהן ז"ל ובסוף החודש הזה היא סוגרת מעגל ויוצאת לגמלאות בתקופת כהונתו של הבן - ראש המועצה אבישי כהן שיבל"א.  בצבא שירתתי בתפקיד לוחם במסלול בני משקים לפיקוד בגדוד 50 של הנח"ל המוצנח. אחרי השירות הצבאי יצאתי לטיול במזרח הרחוק, וכשחזרתי, חשבתי להיות פלאח. לפני 20 שנה אמי דחפה אותי ללימודים. הסכמתי ונרשמתי.  מאוד אהבתי את הלימודים – הם מקיפים את כל תחומי החיים, ונותנים זווית מבט מרתקת על החיים. במהלך הלימודים התפרנסתי מנהיגה במונית וגם באבטחה".

שאלה: איך לימודי המשפטים השפיעו על תפיסת עולמך?

"לימודי המשפטים מלמדים אותך לבדוק כל דבר – אין שחור- לבן.  שופט יכול לפסוק כך ושופט אחר יכול לפסוק אחרת, כל משפטן רואה דגשים שונים במסגרת החוק. אנחנו חיים בעולם מאוד משפטי.  נוצר מצב שבו מי שבעבר היה נוהג לסכם דברים בתקיעת כף או ברישום חפוז על דף נייר מקרי, מבין היום שהוא  חייב להיעזר בעורך דין שמביט על ההתחייבות הזו במבט יותר מרחיק ראות, באופן שיכול למנוע בעיות בעתיד.  זו תופעה של מישפטיזציה הנוגעת בכל תחומי החיים".

שאלה: שימשת כמנכ"ל ויועמ"ש של אגודה חקלאית.  איך זה השפיע על גישתך המשפטית?

"בעברי שימשתי כמנכ"ל ויועמ"ש של אגודה חקלאית במושב מחסיה.  כעו"ד, התפקיד הזה חייב אותי להסתכל על ההתנהלות של האגודה בעיניים משפטיות. אני חושב שבכך מנעתי מלחמות משפטיות מיותרות. כך עשיתי גם כשנבחרתי ליו"ר ועד האגודה השיתופית במושב שלי באשתאול – הצעתי לוועד  להעסיק מנכ"ל שהוא גם עו"ד.  כיום אני גאה להצהיר שאין הליכים משפטיים המתנהלים כנגד אגודת אשתאול ובכך אנו חוסכים הרבה מאוד כסף לחברי האגודה. עיניים משפטיות מאפשרות להתנהל בחכמה ולצמצם את נקודות המחלוקת העתידיות, ובכך להימנע מהליכים משפטיים יקרים ומפרכים".

שאלה: אתה מתמחה במושבים ונחלות חקלאיות.  אילו בעיות נפוצות אתה מזהה בתחום זה?

"עם קום המדינה, הסוכנות היהודית, לקחה עולים חדשים שהגיעו לארץ ויישבה אותם בנחלות חקלאיות במושבים עזובים. ועד האגודה חתם על חוזה התיישבות מול הסוכנות היהודית ורוב חברי האגודה לא הבינו מה הזכויות והחובות שלהם בנחלה בהתאם לחוזה ההתיישבות. למרבה הצער, גם כיום בחלוף 75 שנה, אנשים לא ממש מבינים שהם צריכים להוציא היתרים למבנים אלו ושזכויות הבניה שלהם בנחלה מוגבלות וחייבות להיות תואמות תכנית מתאר בתוקף. מצד שני, החלטות מועצת מקרקעי ישראל משתנות באופן תדיר".

לנחלה החקלאית יש פוטנציאל רב אך נראה שיש קושי לממש אותו. מה אפשר לעשות ?

"על אף הפוטנציאל האדיר הקיים במימוש הנחלה, אני בדעה שפוטנציאל זה הינו בבחינת "מתן אגוזים לאנשים בלי שיניים" – רמ"י אכן נותנת זכויות בנחלה החקלאית, אבל בפועל רוב בעלי הנחלה בכלל לא יכולים לממש זכויות אלו או לעמוד בתשלומים שנדרשים מהם. רוב בעלי הנחלות רואים ברמ"י דמות שלילית שרוצה לגבות מהם כסף ולהתעשר מעל גבם. לכך יש להוסיף את העובדה שרמ"י לא מספיק מדגישים את הזכויות והאפשרויות שעומדות בפני בעל הנחלה – וכאן נכנסים עורכי דין המתמחים במושבים שעליהם מוטל להציג את ההשלכות והאפשרויות הללו בפני בעלי הנחלה. אני רוצה להאמין שלדור הצעיר יהיה הרבה יותר ידע, נכונות ואמצעים למקסם את מימוש האפשרויות שניתנו לבעלי הנחלות".

שאלה: מה הבעיה מספר אחת במגזר החקלאי?

"השימושים החורגים וחריגות הבנייה בנחלות החקלאיות. כפי שאמרתי, מתוך תמימות וחוסר הבנה של ההשלכות לכך, ולרוב מתוך דאגה לקורת גג לילדיהם הבוגרים, בעלי נחלות הוסיפו מבנים בתחום הנחלה מבלי להבין את ההשלכות לכך.  בעיני, זו הבעיה הכי גדולה, ורשויות המדינה חייבות ליתן את הדעת על כך ולהעניק פתרונות מערכתיים ראויים. בעיני, פתרון ראוי ורצוי הוא  סוג של "גילוי מרצון" במסגרת תקופה של 3 שנים, בה יתאפשר לכל בעלי הנחלות במושבים להסדיר אל כל חריגות הבניה בנחלה מבלי שיידרש מהם תשלום או קנס".

תוכל לתת דוגמה למצב כזה?

"למשל, הגיע אלי מקרה בנחלה באחד המושבים במועצה, בעל נחלה נפטר והותיר אחריו אישה וילדים.  לאחר פטירתו, האם ביקשה שילדיה יגורו לידה והם החלו לבנות בנחלה מבנים מבניה קלה ללא היתר בניה כדין ובנוסף הפעילו עסק בשימוש חורג ללא היתר.  כאשר בעלת הנחלה ביקשה לקבל משכנתא, רמ"י שלחו פקח שאיתר את השימושים החורגים ואת עבירות הבנייה והתנו את החתימה על מסמכי המשכנתא בתשלום דמי שימוש ראויים בסך של למעלה ממיליון שקל. בעלת הנחלה שנושקת לגיל 80, מצאה את עצמה במצב שבו היא לא יכולה לעמוד בתשלום לרמ"י, ואף לא להעמיד ערבות בנקאית לבקשתם כתנאי למשכון את המשק והכל בגלל חריגות בנייה שבוצעו מבלי להבין את ההשלכות לכך.  כך נוצר מצב, שדמי השימוש צוברים ריבית והצמדה ומצד אחד בעלת הנחלה לא רוצה ואולי כבר לא יכולה לזרוק את ילדיה מהנחלה ומצד שני החוב לרמ"י הולך ותופח והיא עלולה למצוא עצמה במצב שהיקף החוב יהיה בעתיד הלא רחוק גבוה יותר משווי הנחלה".

שאלה: ירושה בנחלה חקלאית היא עניין סבוך.  מה הגישה שלך?

"כאשר באים אליי עם בקשה לייעוץ בנושא ירושה, ראשית כל, אני מגשש מה רצון ההורים בעלי הנחלה. הרבה פעמים אני שומע מההורים שהם רוצים גם למנות בן ממשיך בנחלה וגם לחלק את כל רכושם באופן שווה בין כל הילדים.  במקרים שכאלו אני מסביר להם, שאם אין להם נכסים אחרים חוץ מהנחלה ואם הבן הממשיך אינו בעל אמצעים כלכליים, אשר יוכל לפצות אותם בשווי חלקם בנחלה, כמעט בלתי אפשרי לחלק את העזבון שווה בשווה. במקרים שכאלו, ניתן לבנות הסכמים משפחתיים עם מנגנון פיצוי חלופי בדמות הענקת זכות לפיצול מגרשים מהנחלה לאחד או יותר מהילדים וזאת במקום או בנוסף לפיצוי כספי. ככל וההורים מתעקשים על שוויון, הדרך הכי נכונה היא שלאחר יום פטירתם ימונה שמאי שיאמוד את שווי המשק ומי מהילדים שיהיה מעוניין לקבל את המשק יהיה חייב לפצות את האחים בסכום שווי הנחלה נטו.  במקרה שאף אחד מהילדים לא יכול לפצות, מוכרים את הנחלה לצדדים שלישיים והתמורה מתחלקת שווה בשווה בין כל הילדים".

שאלה: מה קורה עם צוואות מעורפלות או כאלה שאינן ניתנות ליישום במגזר החקלאי?

"יש לי תיק עכשווי שאני מטפל בו.  בת ממשיכה דורשת מהאחיין שלה לפנות את הבית הסוכנותי שבו הוא מתגורר, בית שהעניק לו בעל הנחלה במתנה עוד בחייו.  הנכד טען שהוא קיבל את הבית הסוכנותי במתנה מהסבא ואם היא רוצה לפנות אותו, עליה לפצות אותו בגין הזכות שלו בבית. העניין נידון בימים אלו בבית המשפט. מקרה זה ממחיש את החשיבות של מי שמנסח צוואות להכיר לעומק את הקשיים והמורכבות של הנחלה החקלאית והזכויות השונות שנגזרות ממנה".

ספר על המעבר שלך לפעילות ציבורית.

"כשכיהנתי כמנכ"ל ויועמ"ש האגודה במושב מחסיה, התחלתי להבין לעומק את תחומי העיסוק של האגודה החקלאית ואת חשיבותה בדאגה לחברים ופיתוח המושב. כשהבנתי את הפוטנציאל המצוי באגודת אשתאול נרתמתי יחד עם עוד מועמדים והגשנו מועמדות לוועד האגודה. בבחירות בשנת 2018 נבחרנו ברוב מוחץ. זמן קצר לאחר שנבחרנו, התקשרנו בהסכמים מסחריים אשר שיפרו את מצבה הכלכלי של האגודה בצורה משמעותית ובין היתר חתמנו על עסקת היזמות של  "איקאה אשתאול" המניבה לאגודה תשלום שנתי נאה אשר רובו מחולק לחברים".

שאלה: כיום אתה מכהן כחבר מליאת המועצה ובתפקיד מ"מ יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה מטה יהודה.  מה המוטו שלך?

"ב-2023 התמודדתי למליאת המועצה ונבחרתי. לאחר הבחירות ראש המועצה הציע לי לכהן כמ"מ יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה – מאוד הוחמאתי מההצעה הזו והתניתי את הסכמתי בכך שתינתן לי האפשרות להוביל את הוועדה כוועדה מאפשרת ולא חוסמת, ועדה שרואה את טובת התושב מול עיניה. בפועל, בשל לו"ז צפוף של ראש המועצה, נתבקשתי על ידו לנהל באופן שוטף את כל ישיבות הוועדה ואני שמח על כך. אני חושב שהוועדה פועלת באופן מאוד מקצועי – יש צוות מקצועי מעולה שעובד בסנכרון מלא בין כל המחלקות כאשר התושב עומד לנגד עיניהם".

מילה לסיום?

"לסיכום בפן הלאומי: אבקש לנצל במה זו לתפילה לשובם של כל החטופים הבייתה במהרה, רפואה שלימה לכל חיילי צה"ל וחזרתם לביתם בשלום".