ארגון גרינפיס מזהיר: פרשת פצלי השמן 2 במטה יהודה

ארגון גרינפיס והחברה להגנת הטבע מזהירים כי מטה יהודה עומדת להתמודד עם פרשה נוספת של "פצלי שמן" בדומה להתמודדות שהייתה בשנים 2010-2012.

במכתב פומבי שהופנה למועצה האזורית מטה יהודה ופורסם באתר של "גרינפיס" נטען כי לפני מספר חודשים הגישה חברת הנפט הרשומה בישראל (שמה שמור במערכת) בקשה למשרד האנרגיה לקבלת רישיון חיפוש נפט וגז חדש בשטח של 500 קמ"ר, באזור המועצות האזורית מטה יהודה, יואב ובני שמעון, וכי בתאריך 10.9 המליצה מועצת הנפט לאשר את מתן ההיתר בשטח זה ושטח החיפוש זכה לכינוי "שפרה חדש".

ב"גרינפיס" טוענים כי שטח הרישיון המבוקש חופף עם שטחן של למעלה מ- 10 אזורים שמוגדרים כגנים לאומיים ושמורות טבע (קיימות או עתידיות).

ב"גרינפיס" מדגישים כי לא ידוע להם אם הבקשה אושרה באופן סופי על ידי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה אך להערכתם מדובר במאמצים שיש סיכוי שיזכו לגיבוי ממשלתי ויש לעצור אותם כבר כעת.

סמכות נרחבת

הענקת רישיונות במדינת ישראל מתבצעת בחסות חוק הנפט משנת 1952 , במסלול שכולל את אישורה של מועצת הנפט, אשר הוקמה מכוח חוק הנפט, ותפקידה להמליץ ולייעץ לשר האנרגיה ולממונה על הנפט במשרד האנרגיה, בנושאי חיפוש והפקה של נפט וגז. המועצה היא גוף שחבריו אינם נבחרים, וההחלטות בו מתקבלות באופן בלתי שקוף. הפרוטוקולים של מועצת הנפט חסויים בפני הציבור, והמלצות המועצה מתפרסמות באתר משרד האנרגיה באיחור ניכר יחסי, ובצורה לקונית.

בנוסף, הסמכות על פי ה תקנות מכח חוק הנפט מתירה לשר האנרגיה לאשר סטייה מחוק התכנון והבנייה.

עוד נקבע לפי החוק, כי לאחר שתוכח היתכנות הכלכלית של פרויקט חיפוש נפט, תוכל החברה בעלת הרישיון להכריז באופן אוטומטי על תגלית, ותהיה מחויבת להפקה מסחרית. עקרונות אלו סותרים הלכה למעשה את העקרונות המאוזנים עליהם מתבסס חוק התכנון והבנייה, ואת המשקל הניתן להיבטים הסביבתיים.

פגיעה חמורה בסביבה

כזכור, לפני 14 שנים, בשנת 2010 חשף 'בקיצור' כי חברת IEI האמריקאית מקדמת פרויקט להפקת נפט מפצלי שמן ברצועת שטח העוברת בתוך עמק האלה.

החברה טענה אז כי בעומק של 300 מטר מתחת לפני הקרקע טמונים פצלי שמן עשירים שמהם אפשר להפיק מאות מיליונים של חביות נפט בשווי כ-300 מיליארד דולר. הידיעה התפשטה כאש בשדה קוצים ועוררה גל מחאה אדיר בקרב תושבי חבל עדולם שנתמכו על ידי ארגונים רבים העוסקים בהגנה על הסביבה.

שר האנרגיה באותה תקופה, ח"כ לשעבר בני בגין, הגיע למטה יהודה כדי לשמוע על ההתנגדויות של התושבים והביע את דעתו כי יש לקדם את הפרויקט.

השטח שאושר לחיפושי הנפט - מקור ארגון גרינפיס

חיסול עמק האלה

המאבק הציבורי שנעשה בעיקר על ידי החברה להגנת הטבע, המועצה האזורית מטה יהודה וקבוצת פעילים מתושבי חבל עדולם, כלל פעולות מחאה רבות שהתקיימו באזור עמק האלה כמעט מדי שבוע.

המתנגדים טענו כי מדובר בפרויקט שיחסל את החקלאות באזור עמק האלה ועשוי להביא לפגיעה חמורה באקוויפר המים ובאיכות החיים של תושבי אזור עדולם. תושבי האזור טענו כי כל מקום שבו יפיקו נפט מפצלי שמן יהפוך בעצם לשדה נפט ולא יאפשר להתגורר בסמוך אליו, דבר שיחייב את פינויים מבתיהם.

לאחר מאבק ארוך, שבו השקיעה המועצה האזורית מטה יהודה מאות אלפי שקלים, החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים לדחות את בקשתה של חברת IEI לעבור לשלב הבא בפרויקט ולהקים מתקן הפקה ניסיוני באדמות מושב זכריה, דבר שהביא לסגירת הפרויקט.

הבקשה נדחתה למרות לחצים כבדים ביותר שהפעיל ראש הממשלה, בנימין נתניהו ומקורביו, במטרה לאשר את הפרויקט.

בחברה להגנת הטבע השתבחו בהישג אך הזהירו מכך שחברת IEI עדיין לא אמרה את המילה האחרונה. ואכן, גם לאחר החלטת הוועדה, המשיכה חברת IEI  לנסות ולשכנע את המדינה להסכים ולקדם את הפרויקט.

ביטול בסימן שאלה

במהלך השנים של המאבק בפרויקט פצלי השמן התגלו מרבצי גז עצומים בים התיכון, והאטרקטיביות של הפקת נפט מפצלי שמן ירדה. בשנת 2020 זכה הפרויקט להפקת נפט פצלי השמן למיתת נשיקה מצד משרדי הממשלה. בהודעה משותפת של שרי האנרגיה והגנת הסביבה, נאמר כי המדינה לא תעניק רישיונות חדשים ולא תאריך רישיונות קיימים להפקת נפט מפצלי שמן.

כעת, מתברר כי הפרויקט ככל הנראה התעורר לחיים חדשים. ב"גרינפיס" טוענים כי פנו למשרד האנרגיה, במטרה להתריע כי ביצוע פעולות חיפוש והפקת נפט בשטחים ערכיים אלו עלול להמיט בהם אסון סביבתי ודרשו לקבל את המסמכים שהוגשו למשרד האנרגיה בנושא. אך חברת חיפושי הנפט התנגדה לבקשה בטענה כי היא כוללת סודות מסחריים בעלי ערך כלכלי.

ממטה יהודה נמסר כי עד עתה לא הגיע המכתב של גרינפיס למשרדי המועצה וכי כאשר יגיע המועצה תגיש את התייחסותה.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: ״לאור צורכי אספקת האנרגיה הרציפה למשק במהימנות גבוהה, מדיניות המשרד היא לבדוק כל בקשה לחיפושי נפט וגז טבעי ביבשה ובים, למרות הצהרות לא מבוססות של גורמי סביבה, המשרד ימשיך להוביל מדיניות של אנרגיה המאזנת בין צורכי המשק ופוטנציאל הקידום האנרגטי, הכלכלי והגיאופוליטי שלו - לבין צורכי הסביבה וההתקדמות הברורה לעתיד של איפוס פחמימני״.