אשכולות של יקבים
אתם מוזמנים לעלות על האוטובוס הצהוב של מטה יהודה ולצאת לסיור מרתק ביקבים האזוריים. בואו לבקר במקומות בהם מייצרים את היין המקומי ולוקחים לגימה עמוקה מהחיים
כביש מספר 3 נמצא בגבולה הצפוני של מטה יהודה. הוא מחבר את כביש מס' 1 ממחלף לטרון לצומת ראם, ומהווה ציר תנועה חשוב המוביל ממרכז הארץ לדרומה ולהיפך. למועצה האזורית מטה יהודה מספר ישובים הפרושים לאורכו ורבים מאיתנו חולפים במהירות על פניהם בלי לדעת מה קורה בהם.
לכבוד פסטיבל היין הגדירה עמותת התיירות יואב יהודה שלושה "אשכולות" גיאוגרפיים שלאורכם פרוסים יקבי מועדון "יקבי יהודה" ובשלושה ימי שישי של פסטיבל היין (8.10, 15.10, 28.10) היא מפעילה סיורים מודרכים בכל פעם בשלושה יקבים שונים ב"אשכול" אחר.
לצורך העניין מפעילה העמותה אוטובוסים של המועצה האזורית שייקחו את המסיירים בליווי מדריך מקצועי לסיור בנופיו המדהימים של האזור, בין כרמים להרים ואתרי מורשת, עם עצירה ביקבים הנבחרים, מפגש עם הייננים, וטעימות מהדברים הטובים שיש למטה יהודה להציע.
שני ה"אשכולות" הראשונים שהגדירה העמותה הם אשכול "הרי יהודה" ואשכול "עדולם" ואילו אנחנו הצטרפנו לסיור שיצא לאשכול "שפלת יהודה" וכלל בתוכו שלושה מהיקבים המעניינים יותר שיש לנו על ציר הנסיעה מלטרון דרומה.
היינן חי בסרט
נתן ליפשיץ הוא בכלל איש טלוויזיה, כותב, עורך, במאי ומפיק סרטים. שנים רבות בערוץ הראשון וכיוצר עצמאי, הביאו אותו למקומות רבים ו"מפגשים מעניינים" כמו שהוא מגדיר. בעבר אף כתב במגזין "יין וגורמה". מזה ארבע שנים הוא מתגורר בצלפון.
"אחרי הרבה שנים בהן התעניינתי בתחום וידעתי המון על יין החלטתי גם לנסות לייצר", הוא מספר. ליפשיץ ניגש ליקב "שורק" שם למד את רזי המקצוע. "במסגרת הלימודים חיפשתי מקום לעשות סטאז'" הוא מספר, "הגעתי לנחשון כי חיפשתי מקום להניח בו חבית אחת משלי. שני חבר'ה מהקורס שלי שייצרו לצריכה עצמית החליטו להתחיל להפיק לצרכי מכירה ואני הצטרפתי אליהם".
בתחרות "טרה וינו 2006" אליה ניגש ליפשיץ עם חבריו הוא קיבל הכרה באיכות היין שהוא מייצר וזו העלתה את הביטחון שלו ביכולתו להפיק יין. "חזרתי לניר שחם מיקב שורק ואמרתי לו שאני רוצה להתפתח בתחום", הוא מספר. "דיברנו עליך", ענה לו שחם, "צפה לטלפון מיקב נחשון".
לשיחה שלנו עם ליפשיץ מצטרפת כלילה רוקח שמנהלת את חנות היין בנחשון כבר כמה שנים.
"קיבוץ נחשון מופרט משנת 2006 והיקב היה בבעלות הקיבוץ", מספרת רוקח, "כל העובדים עזבו, ואנו רצינו יינן שיחייה את היקב".
"בשנת 2008 לא יצרו יין ביקב נחשון", משלים ליפשיץ את הסיפור של רוקח. "אני הגעתי לעשות את הבציר של 2009 ומצאתי 40 חביות שוכבות שהותססו בין 2004 ל-2006. המשימה הראשונה שלי ביקב נחשון הייתה לטפל ביין הזה".
לנחשון יש מפעל אריזות פלסטיק ("ארן") שאחד ממוצריו הן אריזות יין בנפח שני ליטר המוכנסות למיכלי קרטון וממולאות ביין. ליפשיץ החליט להכניס גם את המוצר הזה ( Bag and Box ) לסל המוצרים של היקב ובהתייעצות עם שחם החליט להתעלם מהיין המיושן ולהכין בלנדים רב שנתיים שימכרו החל מעכשיו ולקראת הפסטיבל, חלקם אפילו עדיין ללא תווית.
ליפשיץ לא קורא לעצמו יינן אלא מסתפק בתואר "עושה יין". "בבציר 2009 עשיתי רק 1000 בקבוקים ובעיקר ערכתי ניסיונות על שילובים שונים של זנים. בשנת 2010 כבר התייחסתי אל עצמנו כאל יקב גדול וייצרנו כעשרת אלפים בקבוקים".
ליפשיץ קושר את עתידו ביקב נחשון ומחפש את הטעם הייחודי של היקב. "אני לומד את החלקות תוך כדי העבודה ומנסה לעשות 'סלטי ירקות' שיאפיינו את היין שלנו כיין ישראלי. אני לא חוזר על נוסחאות ומנסה בכל פעם להמציא טעם חדש".
לפני שנת השמיטה נטעו בנחשון גם חלקות של שרדונה. מלבד השרדונה מיוצרים היינות הקלאסיים של יקב נחשון מענבי פטיט סירה, קברנה פרנק, קברנה סוביניון, מרלו וארגמן. "אני מנסה לשמור את המותגים של יקב נחשון", מסכם ליפשיץ, "יין איילון הוא היין הנבחר של היקב ואחריו ישנו יין סלע ויש גם את פושקין הוותיק".
בסיור אותו ערכנו ביקב, אני אהבתי מאד את "סלע" שטעמו מעניין ובעל נוכחות מרשימה של תבלינים ואת הקברנה פרנק מבציר 2007 שליפשיץ מעיד עליו כי הוא מעט מריר אך לטעמי הוא יין חזק בעל טעם מעורר.
בפסח האחרון החל הקיבוץ לשפץ את חנות היין והמעדנייה וכעת יש במקום גם מתחם לארוחות קלות ולאירוח קבוצות. החנות במתכונתה הנוכחית פתוחה כבר כשבועיים לקבוצות ובתיאום מראש. בסיור האוטובוס הצהוב יסביר ליפשיץ על היקב ויארח את המבקרים לטעימות.
מאחד יוצא מאה
כעת הגיע הזמן לחזור לכביש 3 ולהדרים מעט הלאה אחרי צומת נחשון, למושב טל שחר, שם שוכן יקב "שורק", אחד היקבים הידועים באזור, שקנה את עיקר פרסומו דווקא כבית ספר לייננים.
ההורים של ניר שחם, מושבניקים מכפר מונש, התמקמו בירושלים ורצו בשנת 1973 לחזור לאדמה ולגדל פרחים ומטעים, אז הם קנו משק בטל שחר והגיעו לשם עם ניר בן השנתיים ואחיו.
בתחילת שנות התשעים ("לא היה אז בכלל בארץ יין", נזכר שחם), החל אבא של ניר לטפל בכרם ותיק שנשתל ב – 1973, של אחד השכנים בטל שחר. חובב יין נלהב שמע על החלקה והגיע לקנות ענבים. כעבור שנה הוא חזר עם יין מדהים ואמר שהוא רוצה להקים במקום יקב. בשנת 1995 הקימו השניים את היקב ובשנת 1996 הצטרפו לחלקה של השכן גם עשרת הדונם של המטעים שהיו שיכים למשפחה, שראו כי טוב והפכו עצמם לכרם.
היקב ייצר באותן שנים יין מזני מרלו וקברנה סוביניון והשותף של המשפחה, לימד קורסים של יין במקום. כעבור שנתיים נפרדו השותפים וניר שחם מצא עצמו בעמדה הקדמית, במקום השותף שפרש. "הייתי אז בן 26", הוא נזכר, "היה לי ניסיון מהעבודה בכרם במשך השנים ולמדתי בפקולטה לחקלאות אבל זו בהחלט הייתה קפיצה למים".
ניר החל לעבוד ביקב ובמקביל לקח על עצמו את תפקיד המורה והחל ללמד קורסים. בשנת 2004, בעקבות פרישתם של הוריו מהעסק המשפחתי, החליט לשים את הדגש ביקב יותר על לימודים ופחות על הפקת יין. מכסת הייצור ירדה מ – 15,000 בקבוקים ל – 5,000 בלבד, אך לעומת זאת ארסנל הקורסים שמציע היקב גדל והוא עומד כיום על 12 קורסים שונים.
"כשלקחתי על עצמי את התפקיד", נזכר שחם, "עשיתי עבודת תחקיר וחשיבה מעמיקים והגדרתי את החזון של היקב. המטרה שלי במה שאני עושה פה היא ליצור שמחה אצל אנשים והדרך לשמחה זו היא באמצעות עשיית יין".
שחם מתגאה בכך שבמהלך השנים עברו בקורסים השונים של יקב שורק כאלפיים בוגרים וכמאה מהם (!) אף הקימו יקבים בסדרי גודל שונים. בשנת 2005, החל שחם בהרצת הקורס אולי המעניין ביותר שלו - קורס גידול הכרם. "אנשים מגיעים אלינו ומטפלים בחלקה שהוקצתה להם, זומרים ומדללים, קושרים ומלפפים וממש מייצרים בעצמם וברוחם ענבים, מהם יפיקו יין בהמשך".
שחם אומר כי הקורס הזה מתקיים בכוונה באמצעו של יום, כדי להכריח את האנשים לעשות הפסקה בשגרת יומם, לצאת מהעבודה ולהגיע לשדה. "אתה צריך לראות איך אנשים מתחילים לחייך מיד כשהם מתקרבים לשטח. זה אושר גדול שיש להם בלב כשהם באים לעבוד בשדה ולנו זה גורם אושר לראות אותם כך".
כיום מייצר היקב יינות מרלו, קברנה סוביניון, פטיט ורדו, גרנאג' ושיראז ובפסטיבל הם מתכוונים להשיק יין חדש ומעניין - מרלו ברמת הבשלה גבוהה במיוחד. "זו סדרה מוגבלת מאד" מספר שחם. "ייצרנו ממנה רק 600 בקבוקים ו – 450 מהם כבר מכרנו כך שבפסטיבל ניתן יהיה בעצם לרכוש רק 150". מטיילי האוטובוס הצהוב שיגיעו ליקב יוזמנו לטעום מיין זה.
"אנחנו חיים במדינה קשה", מסכם שחם את משנתו, "וצריך לעשות כל הזמן את האיזונים של החיים הטובים. יש לנו אחלה מוזיקה, אוכל ויין והתמזל מזלי להיות בסיטואציה בה אנשים מגיעים ליין דרך העשייה שלי וזה עבורי תהליך יצירה מדהים".
יין של פרופסור
אחרי ביקור בשני יקבים וטעימה של מספר יינות נפלאים, חוש הכיוון שלנו מתחיל קצת להשתבש, אנו פונים מערבה לכביש 44 לכיוון רמלה ויוצאים מעט מגבולות המועצה.
2-
כוחו של יקב "ברבדו" הוא ללא ספק במיקומו. בחצר היקב הנסתר, בנו בני משפחת ברבדו ושוסייב, השותפים ביקב המשפחתי, סוכת עץ יפהפייה הנושקת לכרמים, בה הם מקבלים את אורחיהם לאירועים קטנים שנושאם יין. ("בפירוש לא סתם בר מצוות וחתונות", מדגישה בפנינו הדר ברבדו, מנהלת מרכז המבקרים והמותג של היקב).
בן עמי ברבדו מכרמי יוסף ועודד שוסייב מרחובות הם שני פרופסורים הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית וידידים כבר שנים רבות. כששוסייב עשה את הדוקטורט שלו לפני 25 שנה, ברבדו לקח אותו תחת חסותו והציע לו לחקור את "הארומה של היין".
למשפחת שוסייב 250 דונם של כרמים באזור כרמי יוסף שמנוהלים על ידי המשפחה מזה שמונה דורות. שוסייב אמר לעצמו ולמורו כי יש להם את הידע אז למה שלא יקימו להם איזה יקב קטן. בשנת 1998 החלו השניים בהקמת היקב. בשנת 2001 בצרו את ראשוני הענבים ליקב ומילאו 2800 בקבוקי קברנה סוביניון ומאז השמחה רבה בבית שתי המשפחות.
העניין המשפחתי כאן הוא מאד חזק ורוב האנשים שעובדים ביקב הזה שייכים לאחת משתי המשפחות. כרמי שוסייב מייצרים ענבים בעיקר עבור יקבי בנימינה, טוליפ ועוד, אבל 60-70 דונם מהחלקות הללו ממלאות כ – 45,000 בקבוקים בשנה ביקב ברבדו.
היקב מייצר יין מענבי קברנה סוביניון, מרלו, שירז ושרדונה. "היקב שלנו כשר", מציינת ברבדו, "והענבים שלנו נחשבים לאיכותיים ביותר ומחירם גבוה. היין שלנו נמכר רק בחנויות יין ובמסעדות מובחרות וקיבלנו מרוגוב ציונים של 91-94 במבחני טעימות. היין הנבחר שלנו הוא מענבי קברנה סוביניון, אם כי אין לנו סדרות "רזרווד", אלא רק "פרימיום". אנחנו מוכרים בעיקר בישראל ומייצאים מעט. היין שלנו מאד פופולארי בחו"ל והוא משדר לקהל בחו"ל ציונות, ישראליות וחקלאות בשילוב טכנולוגיה מדעית, אבל תמיד נעדיף למכור לשוק המקומי".
יקב "ברבדו" פתוח בכל יום שישי בשעות 11-14 והייננים נמצאים בו, מגישים כיבוד ויין, טעימה מודרכת והסברים על היקב והכרם. מומלץ להגיע ולהתרשם מהמיקום והיופי ולטעום מהיין.
חזרנו לכביש והביתה. "ההרים גבוהים יותר בדרך חזרה" שנה כבר אבי טולדנו בזמנו ואחרי כמה כוסות של יין אזורי משובח וממרום המושב באוטובוס הצהוב, הם גם נראים הרבה יותר נחמדים. לחיים!
ה"אוטובוסים הצהובים" יצאו בכל אחד מימי השישי של הפסטיבל ( 8.10, 15.10, 22.10 ) בשעה 10:00 מתחנת הרכבת בבית שמש ויבצעו סיור מודרך בעזרת מדריך מקצועי, בכל פעם בשלושה יקבים מאשכול אחר. עלות למשתתף – 50 ₪, יש לבצע הרשמה מראש בטלפון - 8108*
אורי בן חיים
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?