בונים בית למפלצת
מה ילדים פוחדים ממפלצות?, כך שואלים את עצמם הורים רבים המתמודדים עם פחדיהם הקמאיים של ילדיהם הקטנים. גם רבקה תפארת חקק, תושבת צור הדסה, אם לשלושה וסבתא לשתי נכדות, שאלה את עצמה את השאלה הזו ואף מצאה דרך להתמודדות משותפת של ההורים וילדם המבוהל עם דמות "המפלצת" המאיימת.
חקק, הנשואה לסופר ולפובליציסט, בלפור חקק, כתבה סיפור על ילד בשם יובל אשר "המפלצת” מגיעה לחדרו ומתוודה כי היא מחפשת לעצמה בית. לכולם יש בית, חושב לעצמו הילד המבוהל, רק למפלצת אין. לאחר שהוא נמלט לחדר של הוריו, מעלה אמו רעיון – יחד נבנה למפלצת בית שבו היא תוכל למצוא פינה שקטה ולא לנדוד בלילות לבתים של ילדים אחרים. "יובל ישב על מיטת הוריו, הקשיב וחשב לעצמו: הנה באמת לכולם יש בית, לכולם יש חדר ואולי באמת המפלצת היא מסכנה וצריך לדאוג לה". המפלצת שבפנים המפלצות שהכרנו בסיפורים של ילדותנו היו יצורים חייתיים אכזריים, שחיפשו לטרוף בני אדם. אנו זוכרים אותן כיצורים גדולים ומפחידים, בעלי זרועות ארוכות, לוע גדול ושיניים משוננות. בדמיון האנושי אנו זוכרים את המפלצות כיצורים מפחידים שחיות במערות, בטירות עתיקות או ביערות חשוכים. אך המפלצת היא לא רק משהו חיצוני, היא גם משהו בתוכנו. לכל אדם המפלצת שלו, שממנה הוא פוחד, הכוח שעומד מולו והוא מתכנן איך להילחם בו. לכן גם כשאנו מרגישים שמישהו מאיים עלינו, אנו אומרים שהוא מפלצת או מדמיינים אותו כך. הספר "המפלצת שלא מצאה בית" נוגע בעצב הרגיש הזה של הילדים. בתהליך גדילתם הם חוששים מן המגע עם המפלצת. להתקרב למפלצת יובל והוריו בונים למפלצת בית והתהליך של הבנייה ושל הקריאה למפלצת לבוא ולהתיישב בה מקרב בין יובל לבין המפלצת ממנה הוא כל כך חושש. “שלום מפלצת, אני רוצה להיות חבר שלך ולא לפחד ממך, יובל דיבר בקול קצת שקט, בניתי לך בית שתוכלי לישון בו כמו כל הילדים והאנשים". כשאנו קוראים את המעברים שעובר הילד עד שהוא מתחבר למפלצת, אנו זוכרים את סיפורו של ש"י עגנון "מאויב לאוהב" ואת סופו של הסיפור העוסק במאבק של האדם ברוח: “כשהוא (הרוח) פורש ממני והולך לו, אני מבקש ממנו שיחזור ויבוא, כדרך שנוהגים עם שכן טוב. ובאמת שכנים טובים אנו, ואני אוהב אותו אהבה גמורה, ואפשר שאף הוא אוהב אותי". ובסיפור של רבקה-תפארת חקק מסתיים הסיפור כך: "עָבְרוּ יָמִים, יוּבַל וְהַמִּפְלֶצֶת הַיּוֹם הֵם חֲבֵרִים טוֹבִים, וּבְכָל עֶרֶב שְׁנֵיהֶם הוֹלְכִים לִישׁוֹן בְּיַחַד”. אמנם, הסיפור מאתגר גם הורים ומחנכים להתמודד עם פחדיהם של הילדים, אך בעיקרו זהו ספר ילדים שהוא גם סיפור למבוגרים, כי גם לכל אדם מבוגר יש המפלצת הפנימית שבתוכו, שעליו להתמודד עִמה.
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?