ביהמ"ש דחה את הבקשה לצו ביניים כנגד איקאה אשתאול

שופט בית המשפט לעניינים מינהליים, אלכנסדר רון, דחה השבוע (17.6) את הבקשה למתן צו ביניים לסגירה של למעלה משליש מהחנות איקאה אשתאול. השופט מתח ביקורת על העיכוב בהתנהלות הוועדה המחוזית ירושלים, מתכננת המחוז והפרקליטות ביחס להקמת המבנה על ידי חברת פארק אשתאול בע"מ. עם זאת, השופט קבע כי יש חשש אמיתי כי במבנה בוצעו עבירות בנייה בהיקף ניכר.

כזכור, בשבוע שעבר הגישה פרקליטות מחוז ירושלים עתירה לבית המשפט, בשמה של מתכננת המחוז, שירה תלמי-באבאי, בדרישה לפסול את החלטת ועדת הערר של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, שאישרה את איכלוס מבנה החנות של איקאה אשתאול. במקביל לעתירה, הוגשה בקשה למתן צו ביניים לאטימת שטח מהחנות בהיקף של כ-9000 מ"ר, שהוא נשוא העתירה. בתחילת השבוע הוקטנה הבקשה לאיטום להיקף של 3000 מ"ר בלבד.

במסגרת החלטתו על הבקשה לצו ביניים הדגיש השופט אלכסנדר רון, כי מדובר ב"מבנה שקיבל היתר בנייה כדין. למבנה גם טופס 4 חתום ורישיון עסק...לא ניתן כלל להשוות את מי שמתנהל במבנה בנסיבות כאמור, למי שפועל במבנה שמעולם לא קיבל היתר כלשהו". השופט ציין כי מתן צו הסגירה יפגע בעסק שכבר מתנהל, ועשוי להביא לשיתוקו ולפיטורי מאות עובדים.

השופט קבע כי אכן "מרחף צל כבד מעל כ-8,500 מ"ר בנויים, אם לא מעט יותר. אף מקובלת עלי לחלוטין החומרה בה רואה המבקשת את הדבר", אך אין בכך הצדקה למתן הצו המבוקש.

הוא מתח ביקורת על התנהלות של העותרת עצמה (מתכננת המחוז, י.ר.) בשלבים שבהם הוקם המבנה. "לאחר שבשלבים קודמים נקבעו עובדות בשטח, ורק לאחר מכן הוכשרה בנייה חורגת זו...יכולה וצריכה היתה המבקשת לפעול באותו שלב, ולא עתה כשאישורים קיימים והמבנה פועל".

"בידוע, שהבנייה החורגת (לטענת המבקשת) בוצעה זמן רב קודם לכן, ואין בנייה כזו מתבצעת במחשכים. מובטחני שגם המבקשת ידעה, או לכל הפחות יכולה וצריכה היתה, לדעת זאת. לטענת המשיבות, ידעה המבקשת הכל בזמן אמת. קשה להניח שאין בכך לא מעט ממש. וככל שסבורה המבקשת שעל הפרק בנייה חורגת, דרסטית בהיקפה, צריכה היתה בנסיבות אלה לנקוט בהליכים החריפים ביותר העומדים לרשותה כבר באותה עת, ובוודאי לא לאחר שהבנייה נסתיימה ולאחר שהופעל כבר במקום עסק ממנו מתפרנסים מאות עובדים", כתב השופט רון וציין כי דווקא חומרת העבירות לכאורה, שבגינן הוגשה העתירה, מצביעות על חובתה של הוועדה המחוזית לפעול במהירות ולעוצרן”.

השופט רון הדגיש כי "עבירות בנייה, חומרתן יתירה, ומהוות הן, כפי שנטען בדין – מכת מדינה המצדיקה סעדים דרסטיים", אך לחברת פארק אשתאול בע"מ, שבנתה את המבנה, לזכיינית איקאה ישראל ולוועדה המקומית מטה יהודה יש טענות כבדות משקל, על כך שפעלו במסגרת החוק ובמסגרת הסמכות המוקנית להן, ולכן דין הבקשה לצו מניעה להידחות.

השופט הוסיף וציין כי השיהוי שגילתה העותרת בפעולה כלפי המבנה והעובדה כי לעתירה המקורית לא צורפה כלל מפעילת החנות, זכיינית איקאה בישראל חברת 'ליבנה צפוני', הם סיבה מספיקת כדי לדחות את העתירה. הוא נמנע מלהשית על העותרת הוצאות משפט וקבע כי אלה יידונו במסגרת הליך העתירה.

עו"ד איל מאמו, בא-כוחה של הוועדה המקומית מטה יהודה, מסר בתגובה לעיתון 'גלובס', כי הוא "מברך על ההחלטה הנכונה. מדובר בתוכנית ראויה למיזם הנכון במקום המתאים לו ביותר במחוז ירושלים, הן מבחינה סטטוטורית, הן כלכלית והן מכל בחינה אחרת, המביא ברכה, תעסוקה ושגשוג למקום. החלטת ועדת הערר שניתנה מבוססת היטב על אדנים מקצועיים ותכנוניים".

באי הכוח של חברת 'ליבנה צפוני' ושל ועד העובדים בחנות איקאה אשתאול הביעו שביעות רצון מהדחייה של צו הביניים.