ביהמ"ש: הפרת חובה ל"שכנות טובה" במשק מחייבת "הפרדת כוחות"

שני אחים שהם בעלי משק חקלאי, הסתכסכו, לאחר שאחד מהם החל להקליט ולצלם את השני. ביהמ"ש קבע כי הפתרון הוא בדרך של פיצול מגרש מהנחלה וכי עד אז האח המטריד יורחק מהמשק

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה נתן לאחרונה פסק דין, העוסק בראובן ושמעון (שמות בדויים) שני אחים מאומצים אשר בשנות ה- 90 קיבלו בירושה מהוריהם המנוחים את המשק החקלאי (להלן: "המשק"). (תיק מס'   25705-01-16 ותיק מס' 1500109-15).

בין האחים נחתם הסכם פנים משפחתי (להלן: "ההסכם הראשון") במסגרתו נקבע, כי על אף שבהתאם להוראות ונהלי רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י) והסכם המשבצת, לא ניתן לרשום את המשק על שם שניהם, הרי שהם מסכימים כי באופן פורמלי, המשק יירשם ע"ש ראובן וזאת מבלי לפגוע בזכויות של שמעון במשק לרבות הזכות לעבד את המשק ולקבל רווחים מהכנסות המשק. במסגרת הסכם זה, הוסכם כי לשמעון תוקנה הזכות למגורים סבירים בתחום המושב או מחוצה לו וככל והוא מעוניין בכך, וכמו כן, תישמר לו הזכות להתגורר בבית האם המנוחה המצוי מעל בית האח ראובן ובכפוף לכך, כי שמעון ישמור על שכנות טובה עם ראובן.

בשלהי שנות ה- 90, האחים היו זכאים לרכוש מגרש במסגרת הרחבת המושב וזאת מכח היותם בעלי המשק. לאור העובדה כי לא היה ביכולתם הכלכלית לשלם בעבור היוון המגרש והפיתוח, מכרו האחים את הזכות למגרש לצדדים שלישיים וערכו בניהם הסכם נוסף, (להלן: "ההסכם השני"), במסגרתו הסכימו כי בכספי התמורה שיתקבלו מהמגרש, ירכשו דירה אשר תירשם ע"ש האח שמעון. במסגרת ההסכם השני, הסכימו האחים, כי רכישת הדירה עבור האח שמעון, מהווה הסכמה של שמעון כי הדירה הנרכשת מהווה מגורים סבירים בעבור שמעון וכי כל מכירה של הדירה, חייבת לקבל את אישורו של ראובן.

במהלך השנים שחלפו, האחים החזיקו את המשק במשותף וחילקו בניהם את הרווחים שווה בשווה. הדירה שנרכשה ונרשמה ע"ש שמעון באופן פורמלי, הושכרה לצדדים שלישיים בתמורה לשכ"ד בסך של 2,500 שקל בחודש ואילו הקרוואןן המצוי בתחום הנחלה הושכר לצדדים שלישיים בתמורה לשכ"ד בסך של 2,700 שקל. האחים הסכימו ביניהם, כי שמעון יהיה זכאי לדמי השכירות מהדירה וראובן יהיה זכאי לדמי השכירות מהקרוואן המושכר.

בשלב כלשהו, התערערו היחסים בין האחים ובמהלכם, החל שמעון להקליט את ראובן ולהתקין מצלמות בתחום המשק אשר תיעדו את מהלך חייו של ראובן, דבר אשר בעיני ראובן הפך למטרד והוא הגיש תביעה לפינוי שמעון מתחום המשק.

בתביעתו טען ראובן, כי הואיל ונרכשה דירה עבור שמעון ומסגרת ההסכם השני הוא אישר כי הדירה מהווה בעבורו מגורים סבירים, ובנוסף, הואיל ושמעון אינו מגלה יחסי שכנות טובים, הרי שיש להורות על פינויו מהדירה המצויה בתחום המשק.

מנגד טען שמעון, כי העובדה שהדירה רשומה על שמו, אין בה כדי להעיד כי הדירה שייכת לו או שהיא מהווה פתרון מגורים סבירים בעבורו. לטענתו, כיום הוא מתגורר בדירת 160 מ"ר בתחום המשק, לעומת זאת, הדירה שנרכשה הינה בגודל של 60 מ"ר ומרוחקת כ-20 דקות נסיעה מתחום המשק ועל כן, לא הייתה לו כל כוונה כי הדירה תשמש אותו למגוריו. באשר להקלטות של ראובן, טען שמעון כי אלה נועדו על מנת לתעד את התנהלותו הנפסדת של אחיו ראובן, בכדי שיעלה בידו להוכיח שראובן פועל בניגוד להסכמות אליהן הגיעו במהלך השנים.

במסגרת ההתדיינות המשפטית מונו מומחים אשר תפקידים היה לאמוד את שווי הזכויות במשק והדירה וכן את האפשרות לבצע פרצלציה (הפרד מגרש מהנחלה). חוות הדעת שניתנה ע"י האדריכל שמונה ע"י בית המשפט קבעה, כי בהתאם להוראות רמ"י, ניתן לפצל מגרש מהמשק וכי משך הזמן הנדרש לשם כל הינו כ-5 שנים. בנוסף, קבע האדריכל, כי הפיצול כרוך בהכנת תב"ע נקודתית, תשלומים לרשויות השונות ובכלל זאת דמי היוון בשיעור של 33% לרמ"י.

בפסק הדין, בחר בית המשפט, לקיים עד כמה שניתן את צוואת ההורים המנוחים במסגרתם נקבעה זכותו של שמעון להמשיך ולהתגורר במשק.

בית המשפט קבע כי אין ברכישת הדירה אשר נרשמה ע"ש שמעון (במסגרת הסכם השני) על מנת לשלול את זכותו של שמעון להמשיך ולהתגורר בתחום המשק. יחד עם זאת, התנהלותו של שמעון אינה מהווה יחסי שכנות טובה כלפי ראובן וזאת בניגוד למה שנקבע בהסכם השני ועל כן, אין מנוס "מהפרדת כוחות".

על כן, נפסק, כי האחים יפעלו לפצל מגרש מהמשק, עליו ייבנה ביתו של האח שמעון וכל העלויות של פיצול המגרש ובניית הבית יחולו על שני הצדדים שווה בשווה. בנוסף נקבע, כי שמעון יפנה את הדירה בה הוא מתגורר במשק, וזאת עד לסיום הליך פיצול המגרש מהמשק ובניית הבית.

בנוסף, קבע בית המשפט, כי הואיל, ושמעון נושא במירב האשמה על הצורך לפנות אותו מתחום המשק, אזי הוא זה שיישא בנטל דמי השכירות בגין המגורים החלופיים בשיעור של 80% , וזאת עד לסיום הליך פיצול המגרש ובניית הבית עליו, והיתרה בסך 20% מדמי השכירות החלופיים תשולם על ידי ראובן. עוד נקבע כי חלקו של ראובן בתשלום דמי השכירות החלופית לא יעלו על 20% מדמי השימוש שיתקבלו מהדירה בה התגורר שמעון.

הערת המחבר: בפסק הדין בחר בית המשפט ליתן ביטוי הן לצוואת ההורים המנוחים והן להסכם הפנים משפחתי עליו חתמו האחים. לעניות דעתי, משפסק בית המשפט כי שמעון יפנה את הדירה בה הוא מתגורר עד לתום הליך תכנון פיצול המגרש ובניית הבית, היה ראוי כי חלף חלוקת דמי השכירות בשיעור של 80% שמעון ו-20% ראובן, הרי שהואיל ובית המגורים עובר לחזקתו המלאה של ראובן וזאת עד לתום בניית הבית, היה ראוי כי ראובן יישא בעלות המגורים החלופיים של שמעון בשיעור של 100% וזאת עד לשווי דמי השימוש הראויים של הדירה בה התגורר שמעון.  לחלופין, היה ניתן לשקול אפשרות לבנות בית נוסף בתחום הנחלה (על בסיס הזכות לבניית בית לבן ממשיך) וזאת מבלי לחייב את הצדדים לפצל מגרש – דבר הכרוך בעלויות אסטרונומיות, אשר ספק אם יהיה בידי האחים האפשרות לשאת בהן.

האמור לעיל, נאמר בתמציתיות ובכלליות ואין לייחס לו משום ייעוץ משפטי, והבוחר לעשות זאת, עושה זאת על אחריותו בלבד. לכל מקרה ספציפי, יש לקבל ייעוץ משפטי מתאים.

אבירם בווני, עו"ד, נוטריון ומגשר

מתמחה בדיני מושבים, אגודות שיתופיות, משקים חקלאיים, בנים ממשיכים, צוואות, ירושות, משפחה, מקרקעין ותחום האזרחי המסחרי. ליצירת קשר: רח' הרצל 5 בית שמש טל: 077-2110185 פקס: 077-2110186 נייד: 050-3752033 דוא"ל [email protected] :