ביהמ"ש: יתכן שהתביעה כנגד עו"ד חביליו הוגשה מתוך כוונה להשחיר את פניו

ביהמ"ש דחה את תביעת הענק של ועדת הראל נגד היועמ"ש לשעבר: הוכח כי עבודתו הייתה מקצועית וזכתה להערכה

לפני כארבע שנים, הוגשה על ידי הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה הראל תביעת ענק נגד היועץ המשפטי של הוועדה לשעבר וסגן ראש עיריית ירושלים כיום, עו"ד יוסי חביליו. בכתב התביעה נטען בטענה כי בעת שכיהן כיועץ משפטי של הוועדה קיבל חביליו לכאורה תוספות תשלום בניגוד להסכם ההתקשרות שנחתם מולו. חביליו מסר בתגובה כבר אז כי: "התביעה שקרית, חסרת בסיס עובדתי ומשפטי ומופרכת מיסודה" והוסיף כי יש אפשרות שהתביעה הוגשה שלא בתום לב ומתוך מניעים זרים. כעת, לאחר ארבע שנים של הליכים משפטיים, דחה בית המשפט את התביעה, פסק לחביליו הוצאות משפט  בהיקף גבוה והוסיף בפסק הדין ביקורת חריפה על עצם הגשת התביעה ועל עדותו של ראש המועצה המקומית מבשרת ציון, יורם שמעון.

יועמ"ש חרוץ ונחוש 

עו"ד יוסי חביליו כיהן כיועץ המשפטי של הוועדה המרחבית הראל בין השנים 2018-2012. הוא נחשב למי שעשה את תפקידו נאמנה, בחריצות רבה, נחישות, ללא מורא וללא משוא פנים. תקופת כהונתו התאפיינה בנכונות להתעמת עם נבחרי ציבור שביצעו עבירות בנייה.

כך למשל, תבע עו"ד חביליו את ראש המועצה המקומית מבשרת ציון, יורם שמעון, בגין עבירות בנייה, ובעקבות כך נקנס שמעון וחתם על הסדר מותנה. כמו כן, תבע עו"ד חביליו את ראש המועצה המקומית אבו גוש, עיסא ג'אבר בגין עבירות בנייה, וזה הורשע בפברואר 2016 בעבירות בנייה נרחבות.

בשנת 2017, במהלך בחירתו לתקופת כהונה שנייה בוועדה, התנגדו שני ראשי המועצות, שמעון וג'אבר, למינויו. על כך אמר אז חבר הוועדה, רו"ח בועז כהן: "ראש המועצה יורם שמעון ניסה במספר מכתבים לגורמים שונים למנוע את בחירתו, לדעתי ממניעים פסולים ואישיים אולם חברי הוועדה המקומית לא נכנעו ללחצים אלו...אני אישית שמח על בחירתו של עו״ד חביליו אשר מילא את תפקידו במסירות, באחריות ובמקצועיות וללא מורא או משוא פנים, אני סמוך ובטוח כי מינוי זה הינו מצוין ולטובת כל התושבים”. גם חבר הוועדה דאז עו"ד מוטי חזיזה תמך בחום בחביליו.

עו"ד יוסי חביליו

תביעה שקרית ומופרכת

במהלך 2020 החליטו בוועדת הראל להגישה תביעה בסך של 1.14 מיליון שקלים כנגד חביליו, בטענה כי בעת שכיהן כיועץ משפטי של הוועדה קיבל תוספות תשלום בניגוד להסכם ההתקשרות שנחתם מולו. בכתב התביעה נטען כי שולמו תוספות לחביליו בגין שירותים משפטיים שהתחייב לתת לוועדה בשגרה, ולפיכך לא היתה לו כל זכות לדרוש ולקבל את אותה תוספת תשלום.

חביליו מסר אז בתגובה: "התביעה שקרית, חסרת בסיס עובדתי ומשפטי ומופרכת מיסודה. דו"ח הביקורת עליו מסתמכת התובעת נדחה על ידי מליאת ועדת הראל פה אחד עוד בשנת 2016 שקבעה כי בהתנהלותי לא נפל כל פגם. כל התשלומים ששולמו לי – שולמו כדין, בהתאם להנחיות משרד הפנים, ובהתאם להצעתי במכרז ולחוזה שנחתם עמי ואושר על ידי מליאת הוועדה. אני ביצעתי את עבודתי בצורה מיטבית, בתקופת כהונתי גדל מספר כתבי האישום והועמקה גביית קנסות והיטלי השבחה. הבסיס להגשת התביעה הינו דווקא העבודה הטובה שביצעתי לרבות המלצה לחקירה כנגד ראש מועצת מבשרת ציון מר יורם שמעון בגין עבירת בנייה בה הודה ונקנס. אדגיש כי הוועדה היא זו שחייבת לי כספים בגין עבודתי ובכוונתי להגיש תביעה שכנגד על סכום גבוה".

שמעון נגד חביליו

הגשת התביעה הייתה השיא במאבק האיתנים שהתנהל בין ראש מועצת מבשרת ציון, יורם שמעון לבין עו"ד יוסי חביליו. המאבק כלל פעולות של יורם שמעון להדחתו של חביליו מתפקידו כיועץ משפטי של הוועדה, הגשת עתירה לבית המשפט על ידי המועצה המקומית מבשרת ציון והמועצה המקומית אבו גוש כנגד יוסי חביליו ופרסום הודעות לתקשורת מטעם המועצה המקומית מבשרת ציון כנגד יוסי חביליו.

במסגרת ההליך המשפטי הנוכחי, העיד יורם שמעון כי מעבר לגביית תשלומי היתר, עו"ד חביליו התרשל בתפקידו ולוועדה נגרמו תקלות רבות כתוצאה מהתרשלותו והפעלת שיקול דעת לקוי.

מנגד, טענתו המרכזית של חביליו, במהלך המשפט ובכלל, הייתה שהוא ביצע בוועדת הראל עבודה מצוינת ומי שעומד מאחורי התביעה, "עושה זאת לא משיקולים ענייניים, אלא כדי להתנקם בו על עבודתו הטובה".

בפסק הדין שנתנה בשבוע שעבר (8.1.25) שופטת בית משפט השלום בירושלים, אפרת אייכנשטיין-שמלא, היא קובעת כי העדויות והמסמכים שהוצגו במהלך המשפט מפריכים לחלוטין את עדותו של יורם שמעון ומוסיפה "מבלי לקבוע מסמרות", כי התביעה הוגשה ממניעים זרים מתוך כוונה להשחיר את פניו של חביליו.

תובענה מגמתית

בפסק הדין הקדישה השופטת אייכנשטיין-שמלא סעיף מיוחד תחת הכותרת "עוללות" ובו היא מותחת ביקורת חריפה על עדותו של יורם שמעון ועל עצם הגשת התביעה כנגד עו"ד חביליו.

"נוכח עדותו של מר שמעון כי עבודת הנתבע הייתה רשלנית", כותבת השופטת, "מתוך הראיות עולה כי לא רק שטענה זו לא הוכחה, אלא ההיפך הגמור, הוכח כי עבודת הנתבע הייתה מקצועית וזכתה

להערכה מפי גורמי המקצוע הרלבנטיים...".

השופטת מציינת כי העדויות במהלך המשפט מחזקות את טענתו של חביליו כי " במהלך תקופת עבודתו חל גידול משמעותי בכל הפרמטרים עליהם היה מופקד ובין היתר, בתחום האכיפה שכלל צווי הריסה ופיקוח על עבירות בניה; בגביית קנסות; בטיפול בפלישות; בזכייה בעררים, ובגביית היטלי השבחה...".

עוד מוסיפה השופטת ומדגישה: "מבלי לקבוע מסמרות, האמור בפרק זה יש בו כדי לתמוך בטענת הנתבע כי התובענה הוגשה ממניעים זרים ובאופן מגמתי מתוך כוונה להשחיר את פניו".

לאור זאת פסקה השופטת כי יש לדחות את התביעה כנגד חביליו (וגם את התביעה שכנגד שהגיש חביליו) וכי על ועדת הראל לשלם לחביליו הוצאות משפט בסך של 65 אלף שקל.

את חביליו ייצג בתביעה עו"ד יאיר שילה, ואת ועדת הראל, עו"ד רנאטו יאראק. שבועון "בקיצור" פנה ליורם שמעון כדי לקבל את תגובתו – אך זו לא הגיעה עד מועד פרסום הכתבה.