דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 08 בדצמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

ביהמ"ש: כלב מחוסן ונורמטיבי שנשך – ישהה בהסגר בבית

האם כלבים שיד בעליהם משגת לשלם שכר טרחת עורך דין ולהפקיד ערבונות גבוהים נהנים מזכויות יתר, ובעליהם יכולים שלא לעמוד בדרישות החוק? סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז בהמשך לערעור של עיריית הוד השרון על החלטה לשחרר כלבה שנשכה להסגר בית.

הפרשה החלה כאשר כלבה, המלווה בבתם הצעירה של בעלי הכלב - נשכה ילד בהוד השרון. לאחר קבלת צו ההסגרה ממשרד הבריאות, הורתה הווטרינרית הרשותית, בהתאם לפקודת הכלבת, להביא את הכלבה להסגר למשך עשרה ימים, כדי לוודא שהוא איננו חולה בכלבת ולמנוע מהציבור את סכנת ההידבקות.

בעלי הכלבה פנו לעו"ד סיון זבולון-נוה, המתמחה בזכויות בעלי חיים, וזו פנתה לביהמ"ש המחוזי, בבקשה דחופה להוציא צו עיכוב ביצוע זמני של הוראת הווטרינרית העירונית ולהורות על הסגר חלופי, בביתם של בעלי הכלבה, ותחת פיקוח הווטרינר המטפל בה. בנימוקים לבקשה צויין כי הכלבה מחוסנת נגד כלבת, ושליחתה להסגר עלולה להסב לה נזקים פיזיים ונפשיים קשים.

כב' השופטת ורדה מרוז, נעתרה לבקשה והוציאה צו עיכוב זמני לביצוע החלטת הווטרינרית הרשותית. התנאים שניתנו במסגרת הצו הזמני היו פיקוח וטרינרי, הסגר ביתי מלא לכלבה והפקדת ערבון כספי בקופת בית המשפט.

הווטרינרית העירונית התנגדה להחלטה ובאמצעות באי הכוח של הרשות המקומית ביקשה לערוך דיון עקרוני בנושא. הווטרינרית טענה, בין היתר, כי החוק שוקל את טובת הציבור לעומת טובת הכלב. לדבריה, בעלי הכלבה עקפו את הוראות החוק וגרמו לאפליה בין בעלי כלבים שידם משגת להגיש בקשות שכאלה, וכאלו שאינם והצביע על הערבון אותו נדרשו להפקיד בעלי הכלבה בקופת בית המשפט בסך של 15,000 שקל.

“ניתן להשיג את תכלית החוק מבלי לקבוע פגיעה חמורה בכלב". כלב רוטוויילר.

הווטרינרית הוסיפה וטענה שגם אם פקודת הכלבת היא ארכאית ואינה תואמת את המציאות הקיימת, יש לכבדה – ככל חוק אחר בישראל. היא הודתה כי לכלבה אין כלבת (לאור הזמן שחלף בינתיים והעובדה שהכלבה מחוסנת ותחת פיקוח וטרינרי צמוד) אך הדגישה, כי לבית המשפט אין כלים לבחון את מידת הסכנה הנשקפת מכל כלב לחיי אדם.

עורכת הדין סיון זבולון-נוה טענה מנגד, כי ניתן לקיים את תכלית החוק באופן פחות פוגעני כלפי הכלב ואין סיבה שלא לעשות זאת

כב' השופטת ורדה מרוז קיבלה את דבריה של עו"ד זבולון-נוה ודחתה את טענות הווטרינרית: "אין ספק כי בעבר, בהעדר פיקוח הולם ובהעדר תשתית בריאותית נאותה, חיסונים דרך קבע ופיקוח עירוני – היה מקום להורות על הסגר. אך במציאות של ימינו ניתן במידת וודאות גבוהה להשיג את תכלית החוק מבלי לקבוע פגיעה חמורה בכלב או בבעליו. כאשר מוכח בראיות של ממש, כי הכלב מתגורר באזור שאינו נגוע, מחוסן, מנהל אורח חיים בבית נורמטיבי ותחת פיקוח יומי" קבעה השופטת בפסק דינה.

השופטת מרוז סברה, כי "גם בעליו של הכלב לא ייטול סיכון לעצמו למשפחתו מקום שקיים חשש של ממש שמא הכלב נגוע בכלבת".

נוכח הממצאים, קבעה השופטת מרוז, "נחה דעתי בעניינו כי הסכנה שנשקפה מהכלבה מלכתחילה הייתה מזערית". והוסיפה כי לכך הצטרפו אישורים מטעם הווטרינר שהראו שהכלבה לא נגועה במחלה וסיכמה כי התנאים בהם שהתה הכלבה בחלופת הסגר בביתה קיימו את תכלית החוק ומחקה את העתירה, בכפוף לבדיקת הכלבה ע"י גורם מטעם הרשות.

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?