ביה"מש דחה תביעת הורים לבטל הסכם העברת זכויות במשק החקלאי

בית משפט לענייני משפחה בקריית גת דחה לאחרונה תביעה של הורים שביקשו לבטל הסכם להעברת זכויות במשק החקלאי לבתם, בטענה כי הבת התנהגה כלפיהם באופן מחפיר (תיק מס' 26632-10-20).

בכתב התביעה, טענו ההורים, כי ביקשו להעניק סיוע כספי לילדיהם בעודם בחיים באופן בו אחד מהילדים יקבל את מלוא הזכויות במשק כנגד פיצוי יתר האחים ותוך התחייבות לדאוג לכל צרכי ההורים עד אחרית ימיהם.

ההורים טענו כי כתב ההתחייבות לפיצוי יתר ילדיהם ולטיפול בהם עד אחרית ימיהם, עליו חתמו יחד עם הבת, נחתם ללא ידיעתם וללא הסכמתם וזאת לאחר שהבת, לטענתם, הציגה בפניהם מצג שווא, לפיו מדובר בעסקת מכר של המשק לכל דבר ועניין, אך בפועל היה מדובר בהסכם על העברת זכויות ללא תמורה, ובכך הבת ניצלה לרעה את גילם המתקדם ואת מצוקתם הרגשית. בנוסף, טענו ההורים כי הבת התנהגה כלפיהם בצורה מחפירה ועל כן עומדת להם הזכות לבטל את ההסכם שנחתם.

מנגד, טענה הבת, כי מדובר בהסכם להעברת זכויות המשק אליה ללא תמורה, וזאת בכפוף לפיצוי האחים שלה והתחייבות לתמוך בהורים עד סוף ימיהם, ולשלם להם סך של 4,000 שקל בחודש בגין שימוש שעשתה בקומה העליונה של בית המגורים.

הבת הוסיפה וטענה כי כדי לעמוד בהתחייבויות שלקחה על עצמה היא מכרה נכס אחר שהיה בבעלותה וממנו נותרו בידה סך 1.2 מיליון שקל שמיועדים לפצות את שאר האחים. בנוסף, עד להגשת התביעה היא שילמה להורים סך של 96,000 שקל בגין השימוש בקומה העליונה, ונשאה בהוצאות נוספות בסך של כ- 250,000 שקל.

לטענת הבת, מאחורי הגשת התביעה עומדים אחיה וזאת משום שאחד מהם נקלע להליכי פשיטת רגל. הבת הדגישה בכתב ההגנה שלה, כי לאור העובדה שעמדה בתנאי ההסכם, וכי לא ניתן להשיב את מצבה לקדמותו, אין בכוונתה לחזור מההסכם עליו חתמה עם ההורים.

בית המשפט קבע, כי ההורים חתמו על ההסכם וכי נקודת המוצא הינה, לפיה, חתימתו של אדם על מסמך מקימה חזקה שהבין את תוכנו ונתן את הסכמתו לאמור בו. בפסק הדין הודגש כי מי שמבקש לטעון שחתם על מסמך בלא להבין את תכנו – מוטל עליו נטל הראיה והשכנוע בראיות משמעותיות שכך אכן היה.

בית המשפט קבע, כי ההורים לא הצליחו לשכנע שחתמו על ההסכם בלא להבין את תוכן המסמך וכן, שלא הוכיחו את הטענה כי הבת התנהגה כלפיהם בצורה מחפירה. בית המשפט קיבל את טענת הבת כי בשל הסכם המכר שנחתם עם ההורים, היא שינתה את מצבה לרעה בכך שמכרה את ביתה, שילמה והשקיעה כספים רבים וזאת ללא תמורה וההתחייבות.

לסיכום קבע בית המשפט, כי השתכנע שההסכם עליו חתמו ההורים והבת היה הסכם מכר, וכי בכפוף לתשלום מלוא הפיצוי לאחים, בסך 1.2 מיליון שקל, תהיה הבת זכאית לרשום את מלוא הזכויות במשק החקלאי על שמה.

הערת המחבר: נראה כי בדין דחה בית המשפט את תביעת ההורים. העובדה כי הבת שינתה את מצבה לרעה והעובדה כי ההורים לא הוכיחו התנהגות מחפירה מצידה, שוללת את זכותם של ההורים לבטל את ההסכם. צדק בית המשפט כאשר בחר לצקת תוכן נוסף להסכם שבין הצדדים, וקבע כי ההסכם בין ההורים והבת הינו הסכם מכר לכל דבר ועניין שכן, התמורה שקיבלו ההורים מהבת הינה הפיצוי שתעביר הבת לידי האחים.

האמור לעיל, מתייחס לרכיב תביעה מסוים בתוך פסק הדין, נאמר בתמציתיות ובכלליות ואין לייחס לו משום ייעוץ משפטי, והבוחר לעשות זאת, עושה זאת על אחריותו בלבד. לכל מקרה ספציפי, יש לקבל ייעוץ משפטי מתאים.

אבירם בווני, עו"ד, נוטריון ומגשר

מתמחה בדיני מושבים, אגודות שיתופיות, משקים חקלאיים, בנים ממשיכים, צוואות, ירושות, משפחה, מקרקעין ותחום האזרחי המסחרי.

ליצירת קשר: רח' הרצל 5 בית שמש טל: 077-2110185 פקס: 077-2110186 נייד: 050-3752033 דוא"ל abavani.law@gmail.com :