ביה"מש: החקלאי ישלם לאשתו מחצית ממחיר המכירה של הנחלה

במסגרת סכסוך גירושין שהתנהל בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע (תיק מס' 70960-12-20) הסכימו הבעל והאישה כי באופן עקרוני יינתן צו לפירוק שיתוף בנחלה, במסגרתו, הבעל ירכוש את זכויות האישה בנחלה החקלאית. יחד עם זאת, הצדדים היו חלוקים באשר לגובה הסכום שישלם הבעל לאישה בעבור חלקה בנחלה, לרבות בשאלה המשפטית האם יש להעריך את גובה התשלום בערכי נטו או ברוטו.

בית המשפט מינה שמאי אשר העריך את גובה המיסים ותשלומי החובה השונים בשיעור של כ- 40%-50% משווי הנחלה ברוטו. בד"כ עיקר תשלומים אלו משולמים במכירת נחלה לרשויות השונות: לרשות מקרקעי ישראל (דמי רכישה ו/או דמי הסכמה) רשויות המיסים (מס שבח ו/מס רכישה), והרשות המקומית (היטל השבחה).

הבעל טען כי רכישת חלקה של האישה בנחלה צריכה להיות בערכי נטו (כלומר בהפחתה), לאחר שהובאו בחשבון מכלול ההוצאות, המיסים ותשלומי החובה השונים, שכן אילו הנחלה הייתה נמכרת לצדדים שלישיים, האישה הייתה מקבלת את חלקה מסכום הנטו.

האישה טענה, כי הבעל הינו חקלאי וכי אין לו כל כוונה לעזוב את המשק ו/או למכור אותו ולכן הסיכוי שייאלץ מיסים בגין מכירת הנחלה הינו אפסי.

בנוסף טענה האישה, כי בהתאם לחוק, העברת מקרקעין בין בני זוג במסגרת הליך גירושין אינה יוצרת אירוע מס. האישה הסתמכה על פסק הדין של בית משפט העליון בע"א 803/00 ( שטיינמץ נ' שטיינמץ) שם נקבע כי בן זוג הקונה אינו זכאי לנכות מהתמורה המגיעה לבן הזוג המוכר את אותם מיסי מקרקעין שאותם יחויב לשלם לכאורה אם ימכור את הנכס לצד שלישי.

בנוסף טענה האישה כי מאזני הצדק תומכות בטענותיה שכן, אם יקוזזו סכומי המס ותשלומי החובה הרעיוניים (כלומר, הסכומים שישולמו במידה והנחלה תימכר לצד שלישי) תצא ידה על התחתונה, שכן, תיוותר עם סכום זעום למדי שלא יאפשר לה לעמוד על רגליה ובנוסף, לא יאפשר לה לרכוש דירה צנועה למחייתה.

בית המשפט קיבל את עמדת האישה וקבע כי על הבעל לשלם לאישה מחצית משווי המשק בערכי ברוטו (כלומר מהמחיר בו מוערך המשק על ידי שמאי או במחיר שבו נמכרה לצד שלישי) ללא קיזוז רעיוני של המיסים ותשלומי החובה.

בית המשפט הסתמך בהחלטתו על פסק הדין שניתן בעניין שטיינמץ וקבע כי שיקולי צדק והגינות כמו גם הנסיבות בתיק הספציפי הזה מובילים לתוצאה שאינה מצדיקה קיזוז רעיוני של המיסים ותשלומי החובה.

הערת המחבר: ההחלטה הנ"ל של בית המשפט שגויה מיסודה ואינה הגיונית, שהרי, ככל והבעל לא יצליח לרכוש את חלקה של האישה, הנחלה תימכר לצדדים שלישיים והסכום אשר ייוותר לאישה הינו סכום הנטו כפי שהוצע ע"י הבעל. עם כל הכבוד "לשיקולי הצדק" של בית המשפט, בהחלטה זו, יש על מנת להעמיק את הקרע ביחסים שבין הצדדים.

בנוסף, ככל ובית המשפט היה מעונין לפטור את האישה מתשלום מס כלשהו, הרי שהיה נכון יותר לעשות הפרדה בין תשלומים למיסוי מקרקעין ובין התשלום לרמ"י, שכן, פסק הדין בעניין שטיינמץ התייחס רק לניכוי רעיוני של תשלום מס ובמקרה זה, התשלום לרמ"י אינו מהווה מס אלא רכישת הזכויות בנחלה מרמ"י.  

האמור לעיל, מתייחס לרכיב תביעה מסוים בתוך פסק הדין, נאמר בתמציתיות ובכלליות ואין לייחס לו משום ייעוץ משפטי, והבוחר לעשות זאת, עושה זאת על אחריותו בלבד. לכל מקרה ספציפי, יש לקבל ייעוץ משפטי מתאים.

אבירם בווני, עו"ד, נוטריון ומגשר

מתמחה בדיני מושבים, אגודות שיתופיות, משקים חקלאיים, בנים ממשיכים, צוואות, ירושות, משפחה, מקרקעין ותחום האזרחי המסחרי.

ליצירת קשר: רח' הרצל 5 בית שמש טל: 077-2110185 פקס: 077-2110186 נייד: 050-3752033 דוא"ל [email protected] :