בין המוסר של אברהם לבין חוקי סדום
אברהם מייחס חשיבות רבה למנהג "הכנסת אורחים" ומנסה ללא הצלחה להציל את סדום. לעומתו, לוט נתון בדילמה בין שמירה על ערכי אברהם לבין כניעה לחוקי סדום
"וַיֵּרָא אֵלָיו ה'... וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם"- לאחר שאברהם אבינו מל את עצמו ואת בני ביתו, ולמרות מצבו הבריאותי עקב ברית המילה, הוא מצר על כך שלא מגיעים אורחים עקב החום הכבד השורר בחוץ ועל כן יושב בפתח האוהל בן ארבעת הפתחים על מנת שלא לפספס עובר-אורח שאולי יגיע. ביום השלישי למילה, הוא זוכה לביקור חולים על ידי האל וכן לביקורם של שלושה אנשים. כאשר הוא רואה אותם מרחוק מסיים אברהם את מפגשו עם האל ורץ לקראתם, על כך אמרו חז"ל: "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה".
סיפור זה שנקרא סמוך לסיפור חורבן סדום ועמורה ממחיש את הפער בין מעשי החסד והחמלה שנהג בהם אברהם לבין האכזריות והקמצנות שאפיינו את אנשי סדום; המדרשים מספרים כי ההחלטה להזניח ולהתאכזר לחלשים וכן ההוראה לסגור את העיר מפני אורחים היוו אף יותר מאשר נורמות חברתיות בסדום, הן שימשו כחוקים שמי שהפר אותם נענש בכל חומרת הדין.
בדיעבד, מסתבר לאברהם כי שלושת האנשים הם שלושה מלאכים אשר להם שלוש משימות: מיכאל מבשר על הולדת יצחק, רפאל תפקידו להציל את לוט אחיינו מסדום וגבריאל מופקד על השחתת סדום ועמורה. האל מחליט לשתף את אברהם בכוונתו להחריב את סדום: "כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה', לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (יח,יט) – ההדגשה של מורשתו המוסרית של אברהם ממחישה את הניגודיות למתרחש בסדום.
אברהם אינו מהסס לנהל משא ומתן עם בורא עולם על מנת לנסות להציל את העיר, אולם מסתבר כי אין בה אפילו חמישה אנשים צדיקים אשר זכותם תגן על העיר כולה.
בין סדום לעמורה
בפרשה הקודמת מסופר שלוט נפרד מאברהם דודו והוא מתיישב באזור שבין סדום (סד-כלי עינויים קדמון) לעמורה (מלשון התעמרות) מכיוון שהעמק שם פורה. אין ספק כי לוט שמע על מעלליהם של אנשי סדום וסביבתה ועל אכזריותם, אולם הגדלת עושרו ומקנהו מהווים שיקול מכריע בהחלטתו.
במלחמה שפורצת באזור נלקחים לוט ובני משפחתו בשבי ואברהם ששומע על כך יוצא להציל את בן אחיו ואיתו את כל אנשי סדום. נראה כי מעשהו זה מאפשר את קבלתו של לוט לסדום בניגוד לחוקיה. לוט מתעשר אף יותר מכפי שהיה, נטמע באוכלוסייה המקומית ושתי בנותיו הגדולות נישאות לחתנים בני המקום.
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם; וַיַּרְא-לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם" (יט,א) לוט התקבל להיות שופט ועל כן יושב בפתח העיר. הוא פונה בניגוד לכללי המקום אל האורחים שהגיעו ומציע להם להיכנס לביתו וללון שם, במעשה זה לוט מחקה את דודו אברהם שהיה איש חסד גדול וידוע במצוות הכנסת אורחים.
בתגובה למעשהו זה, אנשי סדום צובאים על ביתו ודורשים להתקיף את האורחים שהגיעו כעונש על כניסתם לעיר. לוט מציע להם לפגוע בשתי בנותיו הצעירות במקום לפגוע באורחיו - תגובתו של לוט תמוהה, אולם ממנה מובן כי לוט נטמע בעיר והושפע מערכיה הרעים. בני סדום לועגים ללוט על הצעתו ומאיימים גם לפגוע בו.
בשלב זה מתערבים המלאכים, מכניסים את לוט לתוך הבית ומבהירים לו כי העיר עומדת להיחרב, וכי עליו להזדרז ולצאת ממנה יחד עם בני ביתו. "וַיִּתְמַהְמָהּ ^^^ וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד-אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו; וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ, מִחוּץ לָעִיר" (יט,טז). טעם המקרא הנמצא מעל המילה "וַיִּתְמַהְמָהּ" וסימנו ^^^ נותן לנו מידע נוסף על הכתוב בנוגע ללוט.
הקונפליקט של לוט
לטעמי המקרא ישנו תפקיד בקריאת הטקסט המקראי. הטעמים מהווים מעין תווי נגינה למלל והם מוסיפים מידע ומשמעות. אחד מטעמי המקרא הנדירים והמיוחדים נמצא בפרשת השבוע, ונקרא שלשלת, צורתו ^^^ והוא מנוגן באריכות, כמו סלסול שנמשך, עולה ויורד.
סימנה הגרפי של השלשלת מסמל אף הוא את מהותה: להביע מצב פסיכולוגי של אי ודאות וחוסר החלטיות; ולהצביע על פעולה ממושכת כגון התלבטות, דילמה, קונפליקט ואפילו משבר זהותי. בכל המקרא מופיעה השלשלת ארבע פעמים, בהם שלוש פעמים בספר בראשית והראשון בפרשתנו. בכל אחת מהפעמים בהם מופיעה השלשלת, הדמות עליה מסופר נתונה בקונפליקט והיא קרועה בין אפשרויות שכל אחת מהן תאלץ אותה לוותר על דבר החשוב עבורה.
לוט מבין שחייו הפיזיים והרוחניים נתונים בסכנה ועליו לברוח מן העיר אולם הוא שקוע בזהותו החדשה ומושפע מערכיה של העיר הרעה. הוא עשיר, מבוסס, נבחר להיות שופט ומרגיש שכנגד כל הסיכויים השתלב בסדום על כל המשתמע מכך. הוא יודע כי בני עירו רשעים והעיר עומדת להיחרב, הוא מבין שה' מצילו בזכות ערכיו של דודו אברהם אולם הוא פועל כבן המקום ורוצה להציל את ממונו - עליו הוא חס יותר מאשר על חייו ועל חיי בנותיו. לוט נמצא בדילמה בין שמירה על החיים לבין שמירה על הממון, בין שמירה על ערכי אברהם לבין כניעה לערכי סדום, לוט מצוי במצב המוגדר "דיסוננס קוגניטיבי".
דיסוננס קוגניטיבי
המילה דיסוננס מתייחסת במקור למושג מעולם המוזיקה; למצב בו שני תווים או יותר יוצרים חוסר הרמוניה וצרימה לאוזן. הפסיכולוג החברתי היהודי- אמריקאי לאון פסטינגר טבע את המושג "דיסוננס קוגניטיבי" בכדי לתאר מצב בו אדם מאמין בעמדה מסוימת אך פועל בניגוד לעמדתו זו ולכן הוא חש חוסר הרמוניה/ דיסוננס. במצב זה האדם ימציא תירוצים כדי להסביר את השינוי בעמדותיו או שהוא ישנה את התנהגותו כדי להקטין את הקונפליקט אותו הוא חווה ולצמצם את הפער בין העמדה להתנהגות.
"וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ--אַל-תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ, וְאַל-תַּעֲמֹד" (יט,יז) – עצתו של המלאך ללוט מהווה פתרון לכל אדם הנמצא בדיסוננס, בקונפליקט או משבר זהותי;(הימלטות משמעה בריחה/הצלה - על מנת להציל את הנפש במצב של קונפליקט או משבר זהותי אין טעם להביט אחורה או להתמקד בעבר או לחילופין לשאול שאלות כמו "מה היה אם...?" אלא לזכור כי הפתרון נמצא בהווה ובעתיד ולהתמקד בהם. כמו כן, גם כאשר ההחלטה היא לא פשוטה אין לעמוד במקום ולקפוא על השמרים אלא לפעול ולהתקדם.
אשת לוט בחרה להסתכל לאחור, לדבוק בעבר, והיא נפחה את נפשה תוך הפיכתה לנציב מלח, אולי בכדי להעביר את המסר שאל לנו להדמות למלח כיוון שהוא חומר שלא משתנה. המסר שמביא לנו המקרא מובא בדבריו של פרופ' ויקטור פרנקל: "כשאנחנו כבר לא יכולים יותר לשנות את המצב, אנחנו מתחילים את האתגר של לשנות את עצמנו".
המדור מוקדש לזכרו של אבי אלי קדושאי ז"ל
שבת שלום,
שרונה קדושאי בר-נס
M.A - יעוץ חינוכי , - MBA מנהל עסקים
יעוץ וליווי מנהלים, מנחה לפיתוח מקצועי, הדרכת הורים
"רימון" - מרכז מומחים לטיפול
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?