דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 08 בדצמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

בית המכולות החכם של משפחת גטריידה

שיח בוגונוויליה שמח וספסל וינטג' תכול. הכניסה לבית גטריידה, טל שחר

החודש החלטתי לעשות כאן אתנחתא קטנה מהבתים שאני מעצבת ולתת לכם הצצה לבית שונה ומיוחד.

חמש דקות נסיעה מהבית שלי בגיזו, בדרך מקושטת בגפנים וסברסים שמוארים באור זהוב של שמש בין ערביים, ואני מגיעה אל בית המכולות של רות ושקד גטריידה במושב טל שחר.

הבית המעניין הזה בנוי משלוש מכולות שחוברו להן יחדיו והפכו לבית מגורים. בכניסה קיבלו את פני, כמו שאני אוהבת, כלב חמוד, שיח בוגונוויליה צבעוני ושמח וספסל וינטג' תכול. הבית הוקם במקור במושב בר גיורא, אבל עשרים שנה עברו מאז שפורק, הועבר ורותך מחדש, ומאז הוא נמצא בטל שחר.

בתחילת דרכו בטל שחר, חולק הבית לשתי יחידות דיור והיחידה הקטנה שימשה את אב המשפחה שהיה אז רווק. לאחר שהוקמה המשפחה והתרחבה, אוחדו שתי היחידות לבית אחד המשמש כיום זוג הורים ושלושה ילדים, וניכר עליהם שהם אוהבים מאד את התוצאה.

הבית נעים ואינטימי. חדר המשפחה

כששאלתי אותם מה הם אוהבים בבית, קיבלתי המון תשובות נהדרות: הבית נעים ואינטימי, קל לבצע בו שינויים (מאחר וכל הקירות הפנימיים עשויים גבס), הוא לא גדול ולכן בחורף מחממים אותו בקלות, אפשר לדמיין היכן טיילו המכולות בעבר ולהרגיש חלק מהרפתקאה, ואולי הכי חשוב – מדובר בבנייה קלה, כזו שמאפשרת בכל עת לפרק את הבית ולהחזיר בקלות את השימוש באדמה לגידולים וצמחייה.

ישנם גם חסרונות. בידוד טוב יותר היה מקל על החום בקיץ הישראלי, ובחג סוכות האחרון, לפני כמעט שנה, היה צורך להרים צד אחד של הבית ששקע בכ-20 ס"מ. למרות זאת, אף אחד מהם לא היה רוצה להחליף את הבית הזה באחר.

עד לא מזמן לשלושת הילדים היה חדר אחד משותף, אבל, כמו בכל משפחה, גם כאן הילדים גדלו, ושני הגדולים ביקשו לעצמם חדרים נפרדים. לפני שנה וחצי בוצע שינוי בחדרי הבית, ונעמה, הבת הבכורה, קיבלה חדר פרטי משלה. לפני כחצי שנה, קיבל עדי חדר משלו, שתפס את מקומו של אחד משני חדרי הרחצה שהיו בבית.

וכאן, קוריוז, שימו לב לתמונת החדר שלו: בסיס המיטה של עדי הוא בעצם האמבטיה שהייתה בחדר הרחצה הזה. פתרון יצירתי ומדליק, שמתחבר לחלוטין לגישת הקיימות שכל כך בולטת בבית הזה.

רוב הרהיטים הם מעשה ידי הסבא. פינת עבודה

החדר של הבת הקטנה, גילי, נמצא מול החדר של עדי וכרגע הוא בחלל פתוח ללא דלת, כפי שהיו קודם שאר חדרי הילדים. כשהיא תגיע לגיל המתאים ותבקש, כנראה שגם היא תקבל דלת משלה, אבל בינתיים יש לה פינה צבעונית, חמה ומזמינה.

האם יש להם תוכניות לשינויים נוספים? כן. בראשם כבר מתגלגל הרעיון לפתוח פתח גדול באזור פינת האוכל ולבנות דק חיצוני. זה קל לביצוע בעזרת מכשיר חיתוך דיסק בלבד.

בנוסף לקשר ההדוק לעיצוב בר קיימא בבית המקסים והחכם הזה, את רוב הרהיטים יצר הסבא במו ידיו ומעט מהם נאספו או נקנו כיד שניה. שימו לב גם לציורים ולאקססוריז שמקשטים את הבית, רובם מעשה ידי בני המשפחה.

האמבטיה הפכה למיטת נוער. החדר של עדי

אין ספק שהבית הזה משדר חמימות ושמחה ומשרה אווירה ביתית ונעימה. חומר למחשבה על תרבות הצריכה, ומנגד על האפשרויות הגלומות בשמירה על עקרונות של קיימות ואקולוגיה.

באותה אווירה משוחררת ונעימה, צילמתי את הבית לעת ערב, תוך כדי תנועה, בלי שהכינו אותו מראש ובלי שטרחו ל"עצב אותו" לכבודי והתמונות מעבירות את היופי של דברים פשוטים ואמיתיים.

בטור הבא, חוזרים לאחד הבתים שאני עיצבתי. מבטיחה שיהיה מעניין.

 

ורד שוייצר, עיצוב פנים

vered.schweitzer@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?