דלג לתוכן העמוד
יום שני, 19 בנובמבר 2018
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

בית המשפט הורה לפנות את חוות שער הגיא

החווה שהוקמה על ידי מירנה שיבולת לפני 46 שנה מתמחה בטיפוח וגידול של הכלב הכנעני. שיבולת: לא אנטוש את הכלבים

טיפוח הגזע הכנעני הוא מפעל חיי. מירנה שיבולת בחוות הכלב הכנעני בשער הגיא, 2007 (צילום: בקיצור)

בית המשפט קיבל את תביעת רשות המקרקעין לישראל והורה על פינוי של המבנים במתחם חוות שער הגיא בתוך 90 יום. הבעלים של חוות הכלבים שער הגיא, הפועלת במתחם, מירנה שיבולת, אמרה בתגובה, “כנראה שבמדינה הזאת, יהודים כן מגרשים יהודים מהבית שלהם. אני לא יודעת מה שאני והכלבים נעשה, חוץ מזה שלא אעזוב אותם”. בתגובה אומרים ברשות המקרקעין כי מדובר ב"מסיגי גבול שהשתלטו בשנות השבעים על ששה מבנים היסטוריים".

רשות המקרקעין (רמ"י) פועלת מאז2008 לפינוי מתחם חוות שער הגיא הסמוכה לתחנת השאיבה בשער הגיא ולתחנת המשטרה הבריטית בבאב-אל-ואד. המתחם כולל מבנים שהוקמו בשנות ה-30 על ידי השלטון הבריטי ושימשו כמגורים לעובדי תחנת השאיבה בדרך לירושלים. חוות שער הגיא עוסקת בגידול, אילוף ורבייה של הכלב הכנעני.

בתחילת שנות ה-70 השכירה 'מקורות' את המבנים במתחם לכמה משפחות, שחתמו כחוק על חוזה שכירות מול החברה הלאומית. רק כעשר שנים מאוחר יותר, התברר כי השטח כלל אינו שייך למקורות והחוזה אינו חוקי. השטח הוכרז כגן לאומי ועל פי החוק, אסור להתגורר בגן לאומי.

אנשי החווה ניסו לנהל מגעים מול רמ"י במטרה להסדיר את מגוריהם שם אך לא זכו לתגובה. לפני כחמש שנים, בתחילת 2011, פנו נציגי רשות המקרקעין לאנשי החווה וביקשו לפנותם. אנשי החווה שכרו עו"ד וניסו לנהל מגעים מול המינהל אך המינהל סרב לדבר איתם, וסירב אף להליך של גישור.

מקרקעי הציבור

ביום ראשון האחרון (17.1.2016) קיבלה שופטת בית המשפט השלום בירושלים, דורית פיינשטין, את התביעה והורתה לפנות את 14 המתגוררים בחווה. בפסק הדין מדגישה השופטת כי רשות המקרקעין רשאית לדרוש דמי שימוש בגין השנים שבהם התגוררו הנתבעים במתחם החווה ומנגד התושבים יכולים לתבוע פיצוי מרשות המקרקעין וחברת 'מקורות' בגין הנזקים שנגרמו להם.

השופטת קובעת כי השתכנעה שמתחם חוות שער הגיא שייך לרשות המקרקעין ולחברת מקורות, וכי למרות שלפני עשרות שנים ניתנה לאגודה השיתופית לכלב הכנעני רשות להחזיק בקרקע, וזאת באמצעות נציגתה, מירנה שיבולת, הרי התוקף של ההרשאה פג עוד בשנות ה-80, וזאת לאחר שהאגודה התפרקה.

השופטת גם דחתה את הטענות על השקעות שביצעו התושבים במבנים שבהם התגוררו במתחם וקבעה כי המבנים "נבנו, לכל הפחות בבסיסם, על ידי השלטון המנדטורי".

גם את הטענה כי חוות שער הגיא זכתה בפרסים רבים בגין טיפוח הכלב הכנעני החליטה השופטת לדחות, וזאת בנימוק כי "מדובר במקרקעי ציבור, במיקום מרכזי במדינה, שאין כל הצדקה להמשיך ולתת לעסק ולדיירים, להחזיק במקרקעין ללא מכרז וללא תשלום, תוך פגיעה בזכויות הציבור בישראל ובקניינו".

תופעה יחודית

מירנה שיבולת היא בהחלט תופעה יחודית ומרשימה בנוף מגדלי הכלבים ואוהבי בעלי החיים בארץ. היא נולדה לפני 70 שנה בארה"ב ומגיל קטן אהבה בעלי חיים. מכיוון שגדלה במשפחה יהודית דתית, שבה לא היה מקובל להחזיק כלב, היא נאלצה להסתפק בטיפול בחיות מחמד לפרקי זמן קצרים ובעיקר בהרבה געגועים.

בשנת 1967 היא הגיעה כסטודנטית בקולג' לביקור בארץ, התאהבה במקום ונשארה פה במשך שנה שלמה כדי לעבוד. המשיכה שלה לכלבים הצליבה את דרכה עם גזע הכלבים המקומי הידוע ככלב הכנעני. היא הכירה את פרופסור רודולפינה מנצל, שעלתה לארץ מאוסטריה בשנות השלושים של המאה הקודמת, כשהיא נחשבת למומחית בעלת שם עולמי לכלבים. עם עלייתה פנתה אליה 'ההגנה' להקים תכנית להכשרת כלבים, שישמשו את כוחות הביטחון לצרכי עבודה. הגזעים שרודולפינה הכירה מאירופה, לא התאימו לאקלים של הארץ והיא החלה בחיפושים אחרי גזע אחר שיתאים למשימה. מבקיאותה בהיסטוריה של כלבים, הכירה גם את הגזע האזורי, סוג של כלב המתאים לתנאי הארץ וגם נוח לביות, שלימים קיבל את השם 'כנעני'.

הקשר הראשון בין שתי חובבות הכלבים נוצר לאחר שבשנת 1965 הגיעו הכלבים הכנענים הגזעיים הראשונים של מנצל לארה"ב ומההמלטה הראשונה שלהם, קיבלה מירנה גורה אחת. בשנת 1969 החליטה מירנה לעלות לארץ והתמקמה בירושלים יחד עם כלבתה הכנענית וכלבה נוספת, שתיהן הגיעו עמה מארה"ב.

על רקע האהבה המשותפת לכלבים ולגזע הכנעני, פגשה מירנה בפרופסור מנצל ובעוזרת שלה, ד"ר דבורה בן שאול, אשר טיפחה במשך שנים יחד עם חברה נוספת, חלומות על הקמת חווה לגידול כלבים.

העולה החדשה ושתי חוקרות הכלבים המסורות החליטו לנסות ולהגשים את חלום החווה. הם חיפשו מקום שקט, קרוב לטבע ובלי שכנים שהנביחות תפרענה להם. אחרי כמה סיורים הן מצאו חמישה מבנים נטושים מתקופת המנדט שהיו מוסתרים בעשבייה גבוהה וביער האורנים העבות שצמח מעל תחנת השאיבה בשער הגיא, בנוף הקסום של הרי יהודה ורחוק מכל ישוב אחר. המיקום של המבנים התאים בדיוק לדרישות.

המבנים הישנים נבנו ע"י הבריטים בזמן המנדט ושימשו את הפועלים והמהנדסים שהפעילו את תחנת השאיבה הסמוכה הנמצאת על כביש ירושלים-ת"א. לאחר שהבריטים עזבו את הארץ ננטש המקום ועשבים כיסו את בתיו.

בשנת 1970 נכנסו שלושת השותפות למבנים והקימו את החווה. במהלך השנים עסקו בשיפוץ המבנים והחצרות והתאמתם למגורים ולחוות כלבים. 17 שנה הן חיו במקום ללא חשמל וללא כל תשתיות. ברבות השנים, מירנה התחתנה והקימה משפחה, ועד מהרה התחוור לה כי גידול ילדים במקום מסוג זה כרוך בלוגיסטיקה מפרכת למדי. על הקשיים הלא פשוטים פיצו החיים בטבע המחבק וחברתם הבלתי מתפשרת של הכלבים.

מירנה המשיכה להפעיל את החווה עם הפנים כלפי חוץ. היא מגדלת ומשביחה את הגזע הכנעני והכלבים שלה נמכרים בכל רחבי הארץ והעולם וזוכים בפרסים רבים בתחרויות בינלאומיות. ארון הגביעים העצום שלה, המכסה בביתה כמעט קיר שלם מעיד יותר מכל על ההישגים הבינלאומיים שצברה.

בהשבחה של הכלב הכנעני עוסקת מירנה גם כיום, במקביל לגידול של כלבי קולי המאולפים לעבודה ככלבי שירות בסיוע לחולי אפילפסיה, לחולי אלצהיימר ולאוטיסטים. "אין להם בעיות לחיות ביחד" אומרת מירנה, "הקולי הוא הכלב הידידותי ביותר שיש והכנעני, שנחשב ליותר תוקפני, מתייחס לקולי בכלל כאל כבשה ולכן אין ביניהם חיכוכים".

"השאיפה לעתיד מבחינתי מתחלקת לשני נושאים", " היא אמרה ל'בקיצור' בשנת 2007, "האחד, הגדלת המאגר הגנטי של הכלב הכנעני כל עוד קיימים בישראל כלבי בר ועד שייכחדו, מה שבוודאי יקרה במהלך השנים הבאות. הנושא השני הוא פיתוח ואימון הגזע הקולי, לעבודה ככלבי שירות בסיוע לחולי אפילפסיה, לחולי אלצהיימר ולאוטיסטים".

ציונות לשמה

כאמור מזה כחמש שנים מתמודדים התושבים של מתחם החווה עם תביעת הפינוי שהוגשה כנגדם. ביום שני האחרון הם קיבלו בפנים עגומות את פסיקת בית המשפט. שיבולת: “קיבלנו פסיקת בית משפט לפנות את המקום. אפשר לערער ואנחנו הולכים לערער. אני כאן 46 שנים. לא פלשנו, היה לנו חוזה שכירות מול מקורות ובסוף התברר שאין לה סמכות להשכיר לנו את המקום. המקום לא היה שלהם. בכל השנים האלה היינו בקשר עם המנהל לסדר את העניין והם התעלמו מאיתנו”.

שיבולת לא מבינה למה מתעקשים ברשות המקרקעין לפנותם: "המקום היה נטוש מימי המנדט הבריטי היינו פה 17 שנה בלי חשמל ובלי טלפון, בחרנו במקום כי הוא מבודד מאנשים ואפשר לגדל בו כלבים בלי להפריע לאף אחד. אנחנו לא עשינו רע לאף אחד להיפך שיפצנו את המקום ונעים לגור בו, עכשיו יש לנו חשמל, משלמים ארנונה עשינו את מה שהמועצה דרשה והם באים לזרוק אותנו. למה? המקום לא היה בשימוש ולא גרמנו עוול לאף אחד, הם החליטו שבגלל שאנחנו אנשים קטנים הם יכולים להתנפל עלינו”.

היא רואה בטיפוח של הכלב הכנעני ציונות לשמה. “בחרתי במקום שהיה מבודד במטרה אחת עיקרית - לגדל את הכלב הכנעני, הכלב הלאומי הישראלי, אחד מגזעי הכלבים הטבעיים היחידים שנותרו בעולם. זו היא הציונות שלי וכך במשך שנים רבות הבעתי את אהבתי לארץ ישראל, ע"י טיפוח מקום היסטורי וטיפוח הגזע הלאומי שלנו שזכה בהכרה בין לאומית והביא הרבה כבוד לישראל. בנוסף לגידול כלב הכנעני, שכתוצאה מהמאמצים שלי הפך לכלב מוכר ומוערך בכל העולם, יש גם גידול של קולים, שהרבה מהגידול עובד ככלבי שירות ותרפיה, ומשפרים את החיים של האנשים שלהם”.

לדברי שיבולת פקידי רשות המקרקעין החליטו, "לפרק ולהשמיד את המקום, את מפעל חיי, ואת הגזע הכנעני. כנראה שבמדינה הזאת, יהודים כן מגרשים יהודים מהבית שלהם, ואנשים שלעולם לא עשו דבר להזיק יישארו בלי הכול. כסף אין לקנות או להשכיר מקום אחר, מעבר לבעיות שקיימות למצוא מקום שמרשה להחזיק מספר כלבים. אני לא יודעת מה שאני והכלבים יעשו, חוץ מזה שלא אעזוב אותם".

היא פנתה לציבור הרחב בבקשה להצעות ולעזרה. “ברור שנערער, אבל אין הרבה תקווה. חוסר ההתייחסות בארץ לאדם הפשוט ידוע לכולם. אני פונה לחברים ואוהבי כלבים להצעות ועזרה למצוא פתרון לקיום שלי והכלבים”.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "מדובר במסיגי גבול שהשתלטו בשנות השבעים על ששה מבנים היסטוריים בחוות שער הגיא, שהיא גן לאומי בו נאסרים מגורים. הגדילו לעשות אותם פולשים שאף הקימו במקום עסק מסחרי, כלביה, בה גידלו כלבים גזעיים וסחרו בהם. מדובר בעבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר. לפולשים לא היו כל זכויות בקרקע הציבורית והם עשו בה כבשלהם. מפקחי רשות מקרקעי ישראל פנו אליהם בדרישה לפנות את הקרקע לפני כשש שנים אך הם סירבו להתפנות והרשות נאלצה לפנות לאפיק המשפטי ולהגיש נגדם תביעה לפינוי. הרשות שומרת לעצמה את הזכות לתבוע רטרואקטיבית מהפולשים את דמי השימוש בקרקע ואת הוצאות הפינוי ככל שידרשו. מפקחי רשות מקרקעי ישראל ימשיכו לשמור על קרקעות המדינה מפני מסיגי גבול".

המבנים נבנו על ידי השלטון הבריטי בשנות ה-30. חוות שער הגיא

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?